חג השבועות — הלכות ומנהגים

בשלום בית!

מעשה בזוג שנפרדו עד למתן הגט[הפרטים שונו מצנעת הפרט]. באותה תקופה האיש שכב בבית החולים וחילקו שם את העלונים הללו. סיפר האיש שכל השבת העסיק אותו העלון והזדהה עימו בבכיות והחליט שלאחר שיצא מבית החולים ישכיר דירה ולאחר מכן לקבוע עימי שיחת יעוץ. באותה תקופה פרסמתי יחידה להשכרה וקבענו לראותה. כשהגיע שאלתיו מה מעשיך? ענה-"אני בהליך גירושין ומעוניין בדירה כדי להניח את ראשי עד מתן הגט".

עניתי-אני משכיר רק לזוגות נישואין, אולם אני יועץ זוגי ספר לי מה הרקע. ענה-"יש כאן מורכבות ומעדיף להשכיר דירה ולאחר מכן אטפל בנושא". הוצאתי את אותו עלון והצעתי לו שיעיין בו לפני שהוא עושה החלטה. באותו רגע שאחז בעלון שאל- "אתה בעל העלון"? השבתי-מודה באשמה ומקבל את האחריות. הוא פשוט פרץ בבכי שליש שמימיו לא בכה באותה עוצמה ורמה. לא הבנתי על מה ונכנסתי ללחץ כי פחדתי שלא יתעלף מרוב התרגשות ובכי.

תוך כדי אני מנסה להרגיעו והוא עונה-"הכל בסדר רק תן לי להירגע ואספר הכל". לאחר שחזר לעצמו סיפר שקיבל את העלון בב"ח ושהוא תכנן להגיע אליי לאחר שישכיר דירה, אבל הוא לא ידע שההשגחה העליונה תביא אותו אליי דרך הדירה. לאחר שנרגע שאלתיו לאן מתקדמים? ענה- "אם בדרך זו הקב"ה הביא אותי אליך, זה סימן שאני צריך להילחם על רעייתי בכל מחיר וכל אשר תאמר לי אעשה"!

עניתי-אם הגעת להחלטה להילחם על רעייתך אתה לא צריך שום מגשר וגם לא אותי כי זו בעיקר הבעיה של הזוגות- האם להילחם או שהאושר מחכה בחוץ. שאל מה עושים? הצעתי שהיום יחזור לביתו ויספר לרעיתו את ניסי ההשגחה. באותו יום חזר ושיתף אותה בניסים וישבו יחדיו לבכות, לאחר מספר פגישות בס"ד הצלחנו לגשר ביניהם. ציינו בעבר שגברים ממוקדים בהישגים והצלחות ונשים מעוניינות בכבוד והערכה. גברים נפגשים על מנת לדון בסוגיית הלימוד, פרויקטים ועסקים.

נשים נפגשות במטרה לטיפוח קשרים- לקבל ולהעניק תמיכה ולהביע את חיבתן ודאגתן. שיחות בין נשים עשויות לגלוש ולהיות פתוחות מידי, עד לנושאים האינטימיים ועד לחדרי חדרים. במידה ואין לאשה הבנה ותמיכה ריגשית טובה מהבעל, זו הזדמנות נפלאה עבורה להיפתח ולשחרר רגשות ומטענים כשנפגשת עם רעותה. מעשה בשתי נשים שהיו מספרות זו לזו על מערכת היחסים שלהן בבית. אחת סיפרה על היחס הקריר והקפוא וחברתה סיפרה על טיב מערכת היחסים ובעיקר בעניינים האינטימיים.

יום אחד היא מגיעה לביתה ולהפתעתה ראתה את רעותה ודי למבינים. מובן שיש איסור חמור לדבר בעניינים שיפה להם השתיקה, אולם כאשר אין לאשה פתיחות והבנה ובעיקר בעניינים של בינו ובנה, רבו המכשולים. נחזור- נשים בדרך כלל מתעסקות בפיתוח אישי כמו-יעוץ, פסיכולוגיה וכ'ו, ומטבע הדברים הן מעוניינות לפתח מערכת יחסים רגשית תומכת. קיים בנשים תכונה לעזור לצורכי הזולת ועבורן זו מעלה שיש ביכולתן להועיל ולסייע.

עבורן זה לאות חיבה ואהבה גדולה להציע עזרה וסיוע מבלי שנתבקשו מהן, כי הוכחת היכולת האישית שלהן היא בעלת חשיבות רבה בעיניהן. מצד שני אין להן התנגדות לקבל עזרה או תמיכה מאחר, כי זה לא נתפס להן כאות חולשה. לעומת זאת האיש עלול להיפגע ולהיעלב לקבל עזרה מבת זוגו ובעיקר אם לא ביקש. עבורו להזדקק לעזרה זו עדות לחולשה ונחיתות, כי הוא מפרש את סיועה שאינה סומכת עליו שיסתדר בכוחות עצמו.

אין לאשה מושג מה היא רמת רגישותו להזדקק לעזרה, מפני שעבורה לקבל ממנו תמיכה וסיוע אינה אלא נוצה להתקשט בה ועבורה זו ראיה שהוא אוהבה ומוערכת בעיניו. אך הצעת עזרה לאיש גורמת לו תסכול, חולשה וחש חסר תועלת כאמור. עניין זה עשוי להכעיסו בעיקר כאשר הוא נמצא במערתו [שתיקתו] והיא דוחקת ומדובבת אותו לדבר ולשתף במה שהוא עובר.

מתוך תמימות ודאגת יתר היא חוקרת אותו על מצבו הרגשי- "מה עובר עליך, מדוע אתה לא משתף אותי, אני יכולה לעזור לך, איך אני אמורה לדעת מה אתה עובר כדי שאוכל לסייע לך וכ'ו". משפטים כגון אלו פוגעים ודוחים את האיש, בעיקר בזמנים שהוא מעוניין להנות במערתו בשקט והיא אינה מבינה שמתן עזרה וסיוע בעיקר בזמנים הללו רק מציקים ודוחקים אותו למערה חשוכה יותר.

התמיכה היחידה בזמנים הללו שהיא תתעסק בעצמה ובענייני הבית, ותשדר לו שהיא מסתדרת נפלא בלעדיו. מפני שטבע האיש כאשר האשה משדרת לו רוגע ושהיא מתמודדת נפלא בלעדיו, הוא עשוי להשתחרר ולחזור אליה במהירות. מאחר שקיים בו פחד תת הכרתי שמא היא תסדר בלעדיו ואינה זקוקה לו, אזי נכנס ללחץ ופעמים לרגשי נטישה, לכן יוצא בזמן קצר וזה סוד יקר.

בעבר כשהייתי מתעלם מרעייתי ומטייל במערתי, דאגה לצאת לסידורים וכ'ו, ושדרה רוגע ויציבות ובמקום שתכנס לפחד וחרדה, אני נכנסתי לחרדת נטישה. נחזור- תכונת האשה להעניק תמיכה בלי שנתבקשה, לכן נטייתה הטבעית לשפר וליעל אחרים ובעיקר את בן זוגה באמצעות עצות, הערות ומתיחת בקורת. עבורה זה נתפס כעזרה ומתן סיוע כדי לבנות מערכת יחסים תומכת, אך עבורו- אם דבר מה פועל ומתפקד, אל תשפר ואל תתקן.

לכן במידה והאשה מציעה את תמיכתה בלי שנתבקשה, הוא מרגיש חלש וחסר תועלת ושהיא מתעקשת לתקן אותו בכח ומקבל מסר כאוב- "אתה שבור וחייב תיקון". בתמימותה אינה תופסת עד כמה ניסיונותיה מלאי הדאגה לעזור לו עשויים להכאיב לו ולהשפילו. נדמה לה שהיא עוזרת לו להתפתח, אולם ביטחונו יורד והערכתו העצמית קורסת.

למעשה האיש זקוק מהאשה שתסמוך עליו ותקבלו כפי שהנו ללא רצון לשנותו ובאמצעות גישה זו יעשה כל שביכולתו להוכיח לה את נאמנותו וכישוריו להעניק לה את המיטב. גם אם כשל בעבר תמשיך להעניק לו סמכות ואמון ללא ציפיות ותנאים ובכוח עידודה יאמין בעצמו ויעניק לה את צרכיה בהערכה רבה. אך וודאי לא להזכיר את העבר השחור[בעיית הנשים], אלא להאמין בעתיד וורוד.

זה מצוי בעיקר בנושא חינוך הילדים כאשר האשה סותרת את דבריו לעיני הילדים ולוקחת את תפקידו ומשפילה אותו לעיניהם. תפקיד האב רק האיש יכול להעניק לילדיו, כפי שתפקיד האם רק האשה יכולה להעניק ובשילוב שניהם זוכים לחינוך טוב. החמור מכל שגם האיש עושה את טעות חייו ופוגע בה לעיניהם. כאשר בני הזוג מחליטים לפגוע ולנקום זה בזו ולסגור חשבונות לעיני ילדיהם, הנזק כאן הוא חמור ביותר לנפשות הילדים והנזקים הם כמעט בלתי הפיכים.

הם נהפכים לילדים מרדנים, יוצאים לרחוב החופשי ומתחברים לחברה רעה, פורשים מהיהדות ומדרך הישר כדי לנקום בחברה ובדרך אגב בהורים, כי נפגעו מהיקר להם-"אבא ואמא".בדרך כלל מי שמחל על כבודו והשתדל לא לפגוע בבן/ת זוגו לעיניהם, כאשר הילדים גדלים ומקבלים עצמאות, הם מתחברים דווקא אליו, כי הוא לא פגע להם בדבר היקר!

נחזור- כאשר האשה לתומה מציעה עזרה בלי שנתבקשה, אין לה מושג עד כמה ההערכה שלה יורדת בעיניו ומצטיירת כביקורתית ודחויה. אע"פ שהעזרה נובעת מדאגה ואכפתיות, היא לעולם מעליבה ומכאיבה לו. תגובתו עלולה להיות חריפה ובפרט אם היה נתון לביקורת בילדותו או אם היה עד לביקורת מתמדת מאמו כלפי אביו. ישנה חשיבות רבה לגברים להוכיח את מסוגלותם להגיע ליעדים בכוחות עצמם ללא עזרה ואפילו כאשר מדובר בדבר פעוט כגון נסיעה ברכב למסעדה או לאירוע.

יתרה מכך- האיש עשוי להיות רגיש ביותר ביחס לדברים קטנים מאשר לדברים גדולים. כגון-כשמעירים לו על אופן נהיגתו ומדריכים אותו כיצד להגיע ליעד, [לא מדובר שבכל סיבוב ועצירה מפיל לה את הלב]. כאשר מעירים לו בעניין מסוים, הוא מפרש-"אם אי אפשר לבטוח בו בדברים פעוטים כמו לנסוע לאירוע וכ'ו, כיצד ניתן לסמוך עליו שיצליח בעניינים חשובים יותר"?!

לכן גברים גאים להיות מומחים בכל התחומים ובמיוחד לכל הקשור בתיקונים מכנים, מציאת אתרים, מסעדות ומקומות בילוי. כל הפתרונות לכל הבעיות נמצאות אצלם או לכל הפחות בהישג ידם, לכן בטבעם קשה להם לקבל עזרה ובפרט שלא ביקשו. העזרה הגדולה ביותר שהאשה יכולה להעניק לאיש, שתתייחס אליו כאל בוגר ותפסיק להרגיש אחראית לחינוכו כמו בנה הקטן [בעיה נפוצה], ותקבלו כפי שהנו בלי שתציע לו עצות ותמתח עליו ביקורת.

דווקא מנקודה חשובה זו יעשה שינוי בהמון תחומים כדי להוכיח את כישרונותיו ומסוגלותו על מנת להיות ראוי לעוד הערצה והערכה. לעומת זאת- במידה והאיש אינו מודע לאופי של האשה ובמה הוא יכול לפייסה ולרצותה, הוא עלול באמצעות ביקורת וחוסר סבלנות והכלה, לפגוע בה ולשבור אותה ולחשוב שהוא עוזר לה ותומך בה. נשים בדרך כלל מדברות אודות בעיותיהן למען יצירת מערכת יחסים תומכת וקבלת הכלה והזדהות, ולא בהכרח לקבל עצות ופתרונות.

פעמים רבות האשה משוחחת על בעיות ומוציאה תסכולים על מנת לשתף את בן זוגה בקשיי יומה, וכאשר האיש אינו מודע לסוד ההקשבה, קוטע את רצף דיבורה ומציע לה עצות ופתרונות בחשבו שכך יטיב לה ואין לו מושג עד כמה זה מאכזב ומכאיב לה. אמנם הצעת פתרונות הם חיוניים לאשה, אולם לא לפני ששחררה את תסכוליה ושתפה אותו בבעיותיה. האיש יכול לנסות להשחיל עצה או פתרון ובמידה והם נדחו, יחזור מיד לעמדת האזנה ויאפשר לה לשחרר את המטענים שצברה.

רק לאחר שהיא תחוש שהשתחררה ושהוא מבין לליבה, היא תהיה ערוכה לקבל כל עצה ופתרון. פעמים הצורך של האיש להציע את פתרונותיו כי הוא חש במצוקה בעת שהאשה משוחחת על מצוקותיה ועבורו די שהיא תרים את קולה ותדבר בטונים גבוהים, הוא מיד נחסם ונאטם. לתומו הוא מציע פתרון כדי להשתחרר ממצוקתו והאשה דוחה אותו כי כאבה התעצם וחשה שאינו מבינה והאיש נפגע ונחסם כי מרגיש חסר תועלת.

ישנם מקרים שעדיף לא לתקשר כי כל שיחה מביאה לידי חסימה והכאב מתווסף לצער הראשון ומגיעים למסקנה להתנהל באופן חיצון עד שהבית מתפרק. עצתי- לאשה שתאמר לו בתחילת השיחה שאינה מאשימה אותו וזקוקה לאוזן קשבת והבנה בלבד ללא עצות. מידי פעם תעשה הפסקה בשיחה ותודה לו על הקשבתו ותאמר לו-"אני מעריכה את השיתוף, תודה על ההקשבה, זה עוזר לי, משחרר אותי וכ'ו", כדי לאמן אותו להיות מאזין תומך.

גברים אינם מודעים למעלת ההקשבה [לי לקח שנים], לכן באמצעות עידודה יטיב להקשיב. בכל שיחה להתרכז בעניין מסוים ולסיים אותו ולא להתפזר לכמה נושאים, כי האיש מיד מאבד קשב ואינו מוצא שום עניין בהקשבה. בתחילה לא לרדת לפרטי פרטים כמנהגה, עד שתצליח לאמן אותו למאזין מקצועי ותחסוך לה ולו המון יועצים, עגמות נפש, צער וכספים מיותרים, שבת שלום ומבורך.

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים מעבדכם ומוקירכם יעקב אליהו!!

20.00/22.00.

תקשורת:גברים שכליים ועניניים ונשים רגשיות וזקוקות להערכה ותמיכה. גברים משוחחים בלימוד או בפרויקטים ועסקים, ונשים מדברות כדי לטפח קשרים ולקבל תמיכה והערכה, וחשוב להן להביע את חיבתן ודאגתן. שיחות בין נשים עשויות לגלוש ולהיות פתוחות מידי, בעיקר בנושאים של יחסי האישות. בעיקר אם האשה לא זכתה לתמיכה ריגשית מבן זוגה או סיפוק בענייני מצות העונה, זו הזדמנות נפלאה עבורה להיפתח ולשחרר מטענים ומשקעים כאשר היא נפגשת עם רעותה.

מעשה- בשתי נשים שהיו מספרות זו לזו על מערכת היחסים האינטמיים שלהן בבית. אחת סיפרה על היחס הקריר והקפוא מבעלה ועל החוסר סיפוק, וחברתה מגלה לה את טיב מערכת היחסים הטובה ובעיקר בעניינים האינטימיים. יום אחד היא מגיעה לביתה ולהפתעתה ראתה את חברתה עם בן זוגה ודי למבינים. מובן שיש איסור חמור לדבר בעניינים שיפה להם השתיקה, אולם כאשר אין לאשה הכלה ותמיכה רגשית מבן זוגה ובעיקר בעניינים הרגשיים והנפשיים שהיא זקוקה ביותר, אזי רבו המכשולים.

נחזור- נשים בדרך כלל מתעסקות בפיתוח אישי-יעוץ, פסיכולוגיה וכ'ו, ומטבע הדברים הן מעוניינות לפתח מערכת יחסים רגשית תומכת. קיים בנשים תכונה לעזור לצורכי הזולת ועבורן זו מעלה שיש ביכולתן להועיל ולסייע. עבורן זה לאות חיבה ואהבה גדולה להציע עזרה וסיוע מבלי שנתבקשו מהן, כי הוכחת היכולת האישית שלהן היא בעלת חשיבות רבה בעיניהן. אולם אין להן כל עלבון בבקשת עזרה ותמיכה [אם לא נפגעו בעבר], מאחר שזה לא נתפס להן כאות חולשה.

לעומת זאת- האיש עלול להיפגע ולהיעלב לקבל עזרה מבת זוגו ובעיקר אם לא ביקש. עבורו להזדקק לעזרה זו עדות לחולשה ונחיתות, כי הוא מפרש את סיועה שאינה סומכת עליו שיסתדר בכוחות עצמו. אין לאשה מושג מה היא רמת רגישותו להזדקק לעזרה, מפני שעבורה לקבל ממנו תמיכה וסיוע, אינה אלא נוצה להתקשט בה וזה גורם לה לחוש נאהבת ומוערכת ובתנאי שהעניק לה הבנה, הכלה והזדהות טובה בכאבה, [אמפאטיה]. ואילו הצעת עזרה לאיש גורמת לו תסכול, חולשה וחש חסר תועלת.

עניין זה מכעיסו בעיקר כאשר הוא נמצא במערתו [שתיקתו] והיא דוחקת ומדובבת אותו לדבר ולשתפה במה שהוא עובר. מתוך תמימות היא חוקרת אותו על מצבו כמו- "מדוע אתה לא משתף אותי, אני יכולה לעזור לך, איך אני אמורה לדעת מה אתה עובר כדי שאוכל לעזור לך וכ'ו". אגב- משפט זה מאוד פוגע ודוחה את הגברים. היא אינה מבינה שמתן עזרה וסיוע לאיש ובעיקר בזמנים הללו רק מציקים ודוחקים אותו למערה חשוכה יותר.

התמיכה היחידה בזמנים הללו שהיא תתעסק בעצמה ובענייני הבית ותשדר לו שהיא מסתדרת נפלא בלעדיו. מפני שטבע האיש כאשר האשה משדרת לו רוגע ושהיא מתמודדת בלעדיו, הוא עשוי להשתחרר ולחזור אליה במהירות. כי קיים בו פחד תת הכרתי שמא היא מסתדרת טוב בלעדיו, וכמו כן בעיה אחת קשה נפתרה לו כשיצא ממערתו- "לפייס אותה", וזה סוד יקר.

מאחר שתכונת האשה להעניק תמיכה, לכן נטייתה הטבעית לשפר וליעל אחרים ובעיקר את בן זוגה, באמצעות עצות, הערות ומתיחת בקורת. כי עבורה זה נתפס כעזרה ומתן סיוע על מנת לבנות מערכת יחסים תומכת. אולם תכונת האיש אם דבר מה פועל ומתפקד, אל תתקן אותו. כלומר הדחף שלו אל תתקן דבר עד שהוא לא ישבר או התקלקל.

לכן כאשר האשה מבקרת ומציעה את תמיכתה בלי שנתבקשה, הוא מרגיש חלש וחסר תועלת, ושהיא מתעקשת לתקן אותו בכח, ומקבל מסר חד וברור- "אתה שבור וחייב תיקון". בתמימותה אינה תופסת עד כמה ניסיונותיה מלאי הדאגה לעזור לו עשויים להכאיב לו ולהשפילו. נדמה לה שהיא עוזרת לו להתפתח, אולם ביטחונו יורד והערכתו העצמית קורסת.

למעשה האיש זקוק מהאשה שתסמוך עליו ותקבלו כפי שהנו ללא רצון לשנותו, ובאמצעות גישה זו יעשה כל שביכולתו להוכיח לה את נאמנותו וכישוריו להעניק לה את המיטב. גם אם כשל בעבר תעניק לו סמכות ואהבה ללא תנאים ותראה בזה ניסים. אולם וודאי לא להזכיר את העבר השחור אלא להתעסק בעתיד וורוד יותר, [בעיית הנשים].

עניין זה מצוי בעיקר בנושא של חינוך הילדים כאשר האשה סותרת את דבריו לעיני הילדים ולוקחת את התפקיד האבהי שזו תכונה מיוחדת שרק האב יכול להעניק לילדיו,[כמו תפקיד האם המיוחד שרק אשה יכולה להעניק], ומשפילה אותו לעיניהם. החמור מכל שגם האיש עושה את טעות חייו ומחזיר לה באותה מידה לעיניהם. כאשר בני הזוג מחליטים לפגוע ולנקום זה בזו לעיני ילדיהם, הנזק כאן הוא חמור ביותר לנפשות הילדים ותוצאות הנזקים הם כמעט בלתי הפיכים.

כי הם נהפכים לילדים מרדנים, יוצאים לרחוב החופשי ומתחברים לחברה רעה, פורשים מהיהדות ומדרך הישר כדי לנקום בהורים ובדרך אגב בעצמם, מפני שפגעו להם בדבר היקר להם- "באבא ואמא". בדרך כלל מי שמחל על כבודו והשתדל לא לפגוע בבן/ת זוגו, כאשר הילדים גדלים ומקבלים עצמאות, הם מתחברים דווקא אליו, כי הוא לא פגע להם בדבר היקר! נחזור-כאשר האשה לתומה מציעה עזרה בלי שנתבקשה, אין לה מושג עד כמה ההערכה שלה יורדת בעיניו ומצטיירת כביקורתית ודחויה.

יצוין-אע"פ שהעזרה נובעת מדאגה וכאב, היא לעולם מעליבה ומכאיבה לו. תגובתו עלולה להיות חריפה ובפרט אם היה נתון לביקורת בילדותו או אם היה עד לביקורת מתמדת מאמו כלפי אביו. ישנה חשיבות רבה לגברים להוכיח את מסוגלותם להגיע ליעדים בכוחות עצמם ללא עזרה ואפילו כאשר מדובר בדבר פעוט כגון נסיעה ברכב למסעדה או לאירוע.

יתרה מכך- האיש עשוי להיות רגיש ביותר ביחס לדברים קטנים מאשר לדברים גדולים. כגון-כשמעירים לו על אופן נהיגתו או מדריכים אותו כיצד להגיע ליעד, [לא מדובר בבעל שבכל סיבוב ועצירה מפיל לה את הלב]. עומק העניין- כאשר מעירים לו בעניין מסוים, הוא מפרש-"אם אי אפשר לבטוח בו בדברים פעוטים כמו לנסוע לאירוע וכ'ו, כיצד ניתן לסמוך עליו שיצליח בעניינים חשובים יותר"?!

לכן גברים גאים להיות מומחים בכל התחומים ובמיוחד לכל הקשור בתיקונים מכנים, מציאת אתרים, מסעדות ומקומות בילוי. כל הפתרונות לכל הבעיות נמצאות אצלם או לכל הפחות בהישג ידם, לכן בטבעם קשה להם לקבל עזרה ובפרט שלא ביקשו. העזרה הגדולה ביותר שהאשה יכולה להעניק לאיש, שתתייחס אליו כאל בוגר ותפסיק להרגיש אחראית לחינוכו כמו בנה הקטן [בעיה נפוצה], ותקבלו כפי שהנו בלי שתציע לו עצות ותמתח עליו ביקורת.

דווקא מנקודה חשובה זו יעשה שינוי בהמון תחומים כדי להוכיח את כישרונותיו ומסוגלותו, על מנת להיות ראוי לעוד הערצה והערכה. לעומת זאת-במידה והאיש אינו מודע לאופי של האשה ובמה הוא יכול לפייסה ולרצותה, הוא עלול באמצעות ביקורת וחוסר סבלנות והכלה, לפגוע בה ולשבור אותה ולחשוב שהוא עוזר לה ותומך בה.

נשים בדרך כלל מדברות אודות בעיותיהן למען יצירת מערכת יחסים תומכת וקבלת הכלה והזדהות, ולא כדי לקבל עצות ופתרונות. פעמים רבות האשה משוחחת על בעיות ומוציאה תסכולים על מנת לשתף את בן זוגה בקשיי יומה, וכאשר האיש אינו מודע לסוד ההקשבה, קוטע את רצף דיבורה ומציע לה עצות ופתרונות, בחשבו שכך יטיב לה ואין לו מושג עד כמה זה מאכזב ומכאיב לה. אמנם הצעת פתרונות הם חיוניים לאשה, אולם לא לפני ששחררה את תסכוליה ושתפה אותו בבעיותיה.

האיש יכול לנסות להשחיל עצה או פתרון ובמידה והם נדחו, יחזור מיד לעמדת האזנה ויאפשר לה לשחרר את המטענים שצברה. רק לאחר שהיא תחוש שהשתחררה ושהוא מבין לליבה, היא תהיה מוכנה לקבל כל עצה ופתרון. פעמים הצורך של האיש להציע את פתרונותיו כי הוא חש במצוקה בעת שהאשה משוחחת על מצוקותיה ועבורו די שהיא תרים את קולה ותדבר בטונים גבוהים, הוא מיד נחסם ונאטם.

לתומו הוא מציע פתרון כדי להשתחרר ממצוקתו, האשה דוחה אותו כי כאבה התעצם וחשה שאינו מבינה והאיש נפגע כי מרגיש דחוי וחסר תועלת, וכן על דרך זו חוזר חלילה עד שמגיעים לקצר תקשורתי. ישנם מצבים שמעדיפים לא לתקשר ובעיקר לא בנוכחות הילדים, כי כל שיחה מביאה לידי צער וכאב שמתווסף לכאב הראשון, ואזי מתנהגים באופן התנהלותי עד שהבית עולה על שרטון רחמנא לצלן. עצתי- שתאמר לו בתחילת השיחה שאינה מאשימה אותו וזקוקה לאוזן קשבת והבנה בלבד ללא עצות.

מידי פעם תעשה הפסקה באמצע דיבורה ותודה לו על הקשבתו וכך תאמר לו-"אני מעריכה את השיתוף", תודה על ההקשבה", "זה עוזר לי, משחרר אותי וכ'ו",על מנת לאמן אותו להיות מאזין תומך. אולם חשוב ללא הרמת קול, כי הוא מיד חש מואשם ומאבד חשק להבין ולתמוך. גברים אינם מודעים למעלת וחשיבות ההקשבה, [לי אישית לקח שנים] לכן באמצעות עידודה, יטיב להקשיב ולתמוך בלי שירגיש מואשם או מותקף.

תשתדל להתמקד בכל שיחה בעניין מסוים ולא להתפזר לכמה נושאים, כי האיש מיד מאבד קשב ואינו מוצא שום עניין בהקשבה. בשלב ראשון לא לרדת לפרטים ופרטי פרטים כמנהגה, עד שתצליח להפוך אותו למאזין מקצועי, ותחסוך לה ולו המון יועצים, עוגמת נפש וכספים מיותרים. מעשה-בזוג שנפרדו עד למתן הגט,[הפרטים שונו מחמת צנעת הפרט].האיש שכב בבית החולים ובין העלונים שחילקו היו העלונים הנ"ל. הוא סיפר שכל השבת העסיק אותו העלון והזדהה עימו.

לאחר שיצא החליט לשכור דירה ולאחר מכן לקבוע שיחת יעוץ. באותה תקופה פרסמתי יחידה להשכרה וקבענו כדי לראותה. שאלתיו מה מעשיך? ענה-"אני בהליך גירושין ומעוניין בדירה כדי להניח את ראשי". עניתי-הגעת למקום הנכון אני יועץ זוגי ספר לי מה קרה. ענה-"יש כאן מורכבות, מעדיף להשכיר דירה ולאחר מכן אטפל בנושא". הוצאתי את אותו עלון והצעתי לו שיעיין בו לפני שהוא עושה החלטה. באותו רגע שראה את העלון, שאל אתה הוא בעל העלון"?

עניתי- "מודה באשמה ומקבל עליי את מלוא האחריות". הוא פשוט פרץ בבכי שליש שמימיו לא בכה באותה עוצמה ורמה. לא הבנתי על מה ונכנסתי ללחץ כי פחדתי שלא יתעלף מרוב בכי והתרגשות. תוך כדי אני מנסה להרגיעו והוא עונה-"הכל בסדר רק תן לי להירגע ואספר הכל". לאחר שחזר לעצמו, סיפר היכן קיבל את העלון, ושהוא תכנן להגיע אליי לאחר שישכור דירה, אבל הוא לא האמין שההשגחה העליונה תביא אותו אליי דרך הדירה. לאחר שנרגע שאלתי לאן אנו מתקדמים?

ענה-"אם בדרך זו הקב"ה הביא אותי אליך, זה סימן שאני צריך להילחם על רעייתי בכל מחיר, וכל אשר תאמר לי אעשה"! עניתי-אם הגעת להחלטה להילחם על רעייתך, אתה לא צריך שום מגשר וגם לא אותי, כי זו בעיקר הבעיה של הזוגות-"האם להילחם או שהאושר מחכה לנו מאחורי הבית". לכן אם המסקנה שלך להילחם, היום אתה חוזר לבית ומשתף אותה בסיפור ובמסקנה וכך היה.

תקשורת חלק לז', נשים וגברים מדברים

בשתי שפות

גברים מכוונים למטרות והישגים, נשים מכוונות למערכת יחסים תומכת. שני גברים נפגשים, דנים ביעדים, פרויקטים ועסקים. נשים משוחחות במטרה לטיפוח קשרים, לקבל ולתת תמיכה. חשוב להן להביע את אהבתן, חיבתן ודאגתן. שיחות בין נשים עשויות להיות פתוחות למדי ואינטימיות, בפרט בנושא של "בינו ובנה". בעיקר אם האשה לא זכתה לאוזן קשבת מבן זוגה, זו הזדמנות נפלאה עבורה להיפתח, כדי לשחרר מטענים ורגשות כאובים. מעשה-

בשתי נשים שאחת מהן היתה מספרת לרעותה על היחס הקריר והקפוא מבן זוגה וחברתה סיפרה על טיב מערכת היחסים שזכתה לה ובעיקר בעניינים האינטימיים. יום אחד היא מגיעה לבית ומוצאת את חברתה בביתה ודי למבינים. מובן-

שיש איסור חמור לדבר בעניינים שייפה להם השתיקה, אולם כאשר אין לאשה אוזן קשבת ותומכת במערכת היחסים, בעיקר בעניינים האישיים, אזי רב המכשול.

נשים בדרך כלל מתעסקות בפיתוח אישי, יעוץ ופסיכולוגיה, לכן מטבע הדברים מעוניינות לפתח מערכת יחסים תומכת. קיים בנשים תכונה לעזור לצורכי הזולת ועבורן זו גאווה, שיש ביכולתן להועיל ולסייע. עבורן זה לאות חיבה ואהבה גדולה להציע עזרה וסיוע מבלי שנתבקשו. למרות שהוכחת היכולת האישית שלהן היא בעלת חשיבות רבה בעיניהן, אולם אין להן כל עלבון בהצעת עזרה ובקבלת תמיכה, מאחר ואינה נתפסת להן כאות חולשה.

לעומת זאת- האיש עלול להיפגע ולהיעלב קשות מהצעת עזרה מבת זוגו ובפרט אם לא ביקש. עבורו להזדקק לתמיכה זו חולשה ונחיתות וזה לאות שאין בת זוגו סומכת עליו שיסתדר בכוחות עצמו. אין לאשה מושג, מה היא רמת רגישותו של הגבר להזדקק לעזרה, מפני שעבורה לקבל תמיכה וסיוע אינה אלא נוצה להתקשט בה וזה גורם לה לחוש נאהבת ומוערכת. ואילו הצעת עזרה לגבר עלולה לגרום לו לחוש מתוסכל, חלש וחסר תועלת.

עניין זה מכעיסו בעיקר כאשר הוא נמצא במערתו [שתיקתו] והאשה דוחקת ומדובבת אותו לדבר ולשתפה בהטרדותיו. תוך כדי מטרידה אותו בביטויים כמו-"מדוע אתה לא משתף אותי, אני יכולה לעזור לך, איך אני אמורה לדעת מה אתה עובר כדי שאוכל לעזור לך וכ'ו". אינה מבינה שמתן עזרה וסיוע בעיקר בזמנים הללו רק מציקים ודוחקים אותו להיכנס יותר לתוך מערתו.

העזרה היחידה בזמנים הללו שהאשה תתעסק בענייני הבית ותשדר לו שהיא מסתדרת יפה, זה יכול לעזור לו להשתחרר במהירות האפשרית, כי בעיה אחת קשה כבר נפתרה לו כאשר יצא ממערתו, וזה לפייס את בת זוגו. מאחר שתכונת האשה לקבל ולתת הערכה ותמיכה, לכן נטייתה הטבעית לשפר וליעל אחרים ובעיקר את בן זוגה ע"י הצעות, הערות ומתיחת בקורת. כי עבורה זה נתפס כעזרה ומתן סיוע על מנת לבנות מערכת יחסים אוהבת ותומכת.

אולם תכונת הגבר, אם דבר מה פועל כהלכה, אל תחליף אותו. הדחף שלהם, אל תתקן דבר עד שהוא נשבר או התקלקל. לכן כאשר האשה מבקרת ומציעה את עזרתה מבלי שנתבקשה, הוא מרגיש חסר תועלת ושהיא מתעקשת לתקן אותו בכח ומקבל מסר-"אתה שבור וחייב תיקון". בתמימותה אינה תופסת עד כמה ניסיונותיה מלאי הדאגה לעזור, עשויים להכאיב לו ולהשפילו. נדמה לה שהיא עוזרת לו להתפתח, והוא חש ירידה בביטחונו והערכתו העצמית. לפיכך-

האיש זקוק מהאשה שתסמוך עליו ותקבלו כפי שהנו ללא רצון לשנותו וע"י כך יעשה כל שביכולתו להוכיח לה את נאמנותו ולהעניק לה את המיטב. עניין זה מצוי בעיקר בנושא של חינוך הילדים, כאשר האשה סותרת את דבריו לעיני הילדים ולוקחת את התפקיד האבהי שזו תכונה מיוחדת שרק האב יכול להעניק לילדיו ומשפילה אותו לעיניהם והוא מחזיר לה באותה מידה. הנזק החמור ביותר לנפשות הילדים, כשבני הזוג פוגעים ומשפילים זה את זו לעיניהם.

כתוצאה מכך נהפכים לילדים מרדנים, יוצאים לרחוב החופשי, מתחברים לחברה רעה, פורשים מהיהדות ומדרך הישר כדי לנקום בהורים ובעצמם, מפני שפגעו להם בדבר היקר להם, באבא ואמא. בדרך כלל מי שמחל על כבודו והשתדל לא לפגוע בשני, כאשר הילדים גדלים ומקבלים עצמאות, הם מתחברים דווקא אליו, כי הוא לא פגע בדבר היקר להם!!

כאשר האשה לתומה מציעה את עזרתה בלי שנתבקשה, אין לה מושג עד כמה הערכתה יורדת בעיניו ומצטיירת כביקורתית ודחויה. אע"פ שהתמיכה נובעת מדאגה, היא לעולם מעליבה ומכאיבה לו. תגובתו עלולה להיות קשה, בעיקר אם היה נתון לביקורת בילדותו, או אם היה עד לביקורת מתמדת מאמו כלפי אביו. ישנה חשיבות רבה לגברים להוכיח את מסוגלותם להגיע ליעדים בכוחות עצמם ללא עזרה, ואפילו כאשר מדובר בדבר פעוט כגון נסיעה ברכב למסעדה או לאירוע.

יתרה מכך

האיש עשוי להיות רגיש ביותר ביחס לדברים קטנים מאשר לדברים גדולים, כגון-כשמעירים לו על אופן נהיגתו או מדריכים אותו כיצד להגיע ליעד.

עומק העניין

כאשר מעירים לו בעניין מסוים, הוא מפרש-"אם אי אפשר לבטוח בו בדברים פעוטים כמו לנסוע לאירוע וכ'ו, כיצד ניתן לסמוך עליו שיצליח בעניינים חשובים יותר"?! לכן גברים גאים להיות מומחים בכל התחומים, במיוחד לכל הקשור בתיקונים מכנים, מציאת אתרים, מסעדות ומקומות בילוי. כל הפתרונות לכל הבעיות נמצאות אצלם או לכל הפחות בהישג ידם, לכן בטבעם קשה להם לקבל עזרה ובפרט שלא ביקשו.

העזרה הגדולה ביותר שהאשה יכולה להעניק לגבר, שתתייחס אליו כאל בוגר ותפסיק להרגיש אחראית לחינוכו כמו בנה הקטן [בעיה נפוצה], ותקבלו כפי שהנו בלי שתציע לו עצות ותמתח עליו ביקורת. דווקא מנקודה חשובה זו, יעשה שינוי בהמון תחומים כדי להוכיח את כישרונותיו ומסוגלותו, על מנת להיות ראוי לעוד הערצה והערכה. לעומת זאת-

גבר שאינו מודע לאופי המיוחד של האשה ובמה היא שונה ממנו, הוא עלול לפגוע בה ולשבור אותה ולחשוב שעוזר לה ותומך בה. נשים מדברות אודות בעיותיהן, למען יצירת מערכת יחסים תומכת ואוהבת ולא כדי לקבל עצות ופתרונות. פעמים רבות האשה משוחחת על בעיות ומוציאה תסכולים, על מנת לשתף את בן זוגה בקשיי יומה. כאשר האיש אינו מודע לסוד ההקשבה, קוטע את רצף דיבורה ומציע לה עצות ופתרונות, בחשבו שכך יטיב לה ואין לו מושג עד כמה זה מכאיב לה ומצער אותה. הגבר נחסם כי פתרונו נדחה וכאבה התעצם כי אינו מבינה. עצתי-

שתאמר לו בתחילת השיחה שאינה מאשימה אותו וזקוקה לאוזן קשבת בלבד, ומידי פעם תעשה הפסקה ותודה לו על הקשבתו, כך הוא יטיב להקשיב ללא עצות. נקודה נוספת-

"לעולם יאכל אדם פחות ממה שיש לו, ילבש במה שיש לו ואולם לאשתו ולבני ביתו יותר ממה שיש לו, מאחר שהם תלויים בו והוא תלוי במי שאמר והיה העולם",[גמרא חולין פד']. יוצא שפרנסתו קצובה ע"פ נתינתו ובאותו שיעור ומידה שמשפיע על אשתו ובני ביתו, כך פרנסתו מתרבה או מצטמצמת. מכאן-

שלאשתו ולבני ביתו יותר ממה שיש לו, אם כן היכן הגבול? האם לקחת גמחים ולהיכנס לחובות בלי סוף? התשובה-

מי שיש לו רצון פנימי ואמיתי לתת, מסייעים לו משמים להשפיע ולתת בקלות ללא גמחים וחובות. הראיה מאברכי הכולל, שחיים בדוחק עצום ומצליחים להשפיע ולספק לנשיהן ולבני ביתם את כל מחסורם ובלי חובות. מובן-

שהאשה אמורה להסתפק במועט ולא לדחוק את הבעל כדי לספק לה את כל צרכיה על חשבון לימוד התורה, או לעבוד עד שעות מאוחרות ולבטלו מתפילה ומקביעת עתים לתורה. כל עניין נידון לגופו וע"פ דעת תורה שמכירה את הנפשות הפועלות. אולם- כל נתינה גשמית שאינה מלווה בהערכה ובתשומת לב טובה, גוררת עמה מרמורים ומשקעים קשים ומתפרשת לאשה כניצול, כדי להתפטר ממנה ולצאת ידי חובה, על מנת לקנות מעט שקט ואנוכיות.

יש בעלי חסד מחוץ לבית ואת עיקר חיובם לבת זוגן ולילדיהם מזניחים ואינם מקיימים. מאמינים שבזכותם העולם קיים, רק חבל שעדיין לא גילו אותם. מטבע הדברים מצפים לכבוד גדול כשמגיעים לביתם כפי שהורגלו בחוץ וגם לא יזיק שיפרסו להם שטיח אדום ויעניקו להם את הכבוד הראוי ויכריזו עליהם בחוצות העיר, [המן קטן]. ע"פ השקפתם, בת זוגן חייבת להעריך ולהודות להם על הזכות הנפלאה שזכתה לצדיק קדוש. אחרת, פוגעים, משפילים ומצהירים כלפיה-"כפוית טובה". מובן-

שלזכות את הרבים, זו מעלה וזכות גדולה ושכרם לאין קץ וערוך וזה מחייב כמובן מסירות נפש והקרבה גדולה מצד בת הזוג, בעיקר כשיש היעדרות ארוכה וחוסר עזרה ותמיכה בבית. אולם יש לזכור, שכל מצוה, חסד ונתינה שמשפיעים בחוץ על חשבון הבית, אלו עבירות ולא זכויות. כי המחויבות לבית היא קודמת לנתינה בחוץ, וכשיש שלום בית יש ס"ד בהשפעה בחוץ. עוד נקודה-

אשה דעתה קלה. יש לזה יתרונות וחסרונות.

היתרונות

רוחנית יותר מהאיש, ריגשית יותר, יודעת להבחין דבר מתוך דבר, מקבלת פיוס.

החסרונות

קשה לה להודות, קשה לה לפרגן, מרחמת או מתאכזרת ללא גבולות, אין לה שיקול דעת [קו האמצע],כל דבר מקצינה, אם לחיובי או לשלילי ואת האיזון הזה חייבת לקבל מהבעל. מחמת העדר שיקול הדעת, היא חייבת בעל חזק וסמכותי, כדי שינתב ויאיר לה את הדרך. ישנו הבדל משמעותי בין העברת סמכות להערות. העברת סמכות אמורה ללמד קו ישר וברור שזה לטובת שנינו וזה ניתן לשינוי בהסכמת הזוג במקרים מסוימים. כגון:

סוג ההשקפה, סוג ההנהגה וכ'ו. למשל אם קבענו שלא מכניסים לבית את הטינופת שיש בחוץ, חייבים לעמוד על המשמר. או אם החלטנו שלא הולכים למקום מסוים או להשתתף באירוע מסיבת הפריצות וכ'ו, חייבים לעמוד על המשמר. הכלל הוא אם קבענו נורמה מסוימת יש לשמור עליה ללא פשרות. בענין הנהגת הבית אמור הבעל להיות מנהיג סמכותי ולשמש דוגמא אישית טובה. כי ברגע שנפרץ אצלו ואפילו כחוט השערה, מתפרש לה כחולשה ואצלה זה נפרץ בגדול.

האשה צריכה וזקוקה לבעל סמכותי שינהיג את הבית, אולם החוכמה היא לדעת להעביר סמכות נכונה. העברת סמכות חייבת לבא ממקום טוב של דאגה לאשה ולא מתוך כוונה להתנשא ולשלוט עליה. אם הצלחנו להעביר סמכות מתוך לב נקי ואוהב ושזה לטובת הזוגיות, אזי מותר פעמים גם לדפוק על השולחן ולומר כך יהיה! אולם בתנאי שלא יתפרש לה כפגיעה במטרה לשלוט בה ולהשפילה חלילה. המודד בין העברת סמכות לשליטה? סמכות מתקבלת, שליטה נידחת.

סמכות חיובית, האשה שמחה ונהנית לקבל כי כך היא בנויה, [חוץ מיוצאי דופן]. יש לציין-

שאין יותר מסכנה ואומללה מאשה שחיה ללא סמכות וגבולות ועושה כל העולה על רוחה, מאחר שזה נובע לה מהוצאת תסכולים ולא שהיא נהנית מכך. כי ע"י בעל סמכותי, היא חשה רגועה ובטוחה, מפני שיש לה גב חזק ומשענת להישען עליו וזה בטחונה ואושרה, עוד נאריך בס"ד, שבת שלום ומבורך.

שלום בית פנימי

מבחינה מקצועית, דחפים כפייתיים [מעשים מסוימים שנכפו על האדם בעל כורחו], מוגדרים כנובעים מהפרעה כפייתית, אך ורק כאשר יש ברקע חרדות שאותם מנסים להרגיע באמצעות מעשים כפייתיים. למעשה כל הדחפים שתיארנו בעלונים קודמים ויותר מזה, יתכנו גם מפאת הרגלים שונים ומשונים שקשה לשלוט ולפרוש מהם ויתכנו בהחלט גם בלי רקע חרדתי.

מבחינה מקצועית הם אינם עומדים בהגדרה של הפרעה כפייתית אובססיבית, אמנם בלי ספק הם מטרידים ובלתי נשלטים, לכן הטיפול בהם שווה להפרעה כפייתית, למרות שהטיפול בהם יותר קל מהפרעת חרדה כפייתית. הנה כמה דוגמאות שכיחות נוספות שאינן נובעות דווקא מדחף פנימי של הצורך לתקן ולשפר דבר מסוים שלא נעשה מספיק טוב מחמת נקיפות המצפון: א. אדם שרוצה לקחת חפץ מסוים, ניגש ונוגע בחפץ ומשום מה נרתע לאחור ומנסה שוב שנית.

כך הוא נשאר תקוע מ' פעמים, עד שמצליח סוף סוף לקחת את החפץ. לטענתו-הוא לא נרתע משום פחד או חשש כלשהו, אך הוא גם אינו מצליח לאתר הרגשה כלשהי שעומדת מאחורי מעשיו. התנהגות דומה עשויה להתרחש גם בדיבור. ב. ישנם כאלו שמתחילים דבר או לספר סיפור מסוים ותוך כדי חוזרים על המילים-"בקיצור","תקשיב", "אתה שומע וכ'ו" במידה מוגזמת ושלא לעניין ולאו דווקא כמענה לחרדה פנימית, אולם בצורה שאינם יכולים להתגבר עליה.

יש אנשים שקיים בהם דחף עז לעבור במחשבה על דברים לפי סדר מסוים, אף שזה לא נחוץ ואין בכך שום תועלת. למשל-

תוך כדי שיחה הם מרגשים דחף עז ובלתי נשלט לשחזר את השיחה מתחילה, בדיוק לפי הסדר, נושא אחר נושא ולא על מנת חידוד הזיכרון, אלא סתם כך בלי שום הסבר הגיוני. אינם מסוגלים להתאפק מלעשות זאת ולא יכולים להמשיך את השיחה עד שלא יסיימו לשחזר את מהלכה בשלמות. כפייתיות מסוג זה עשויה להתבטא גם בדחף עז לשחזר את מה שעשו מהבוקר ועד לשעה זו, או למשל-את כל האנשים שהשתתפו באירוע מסוים ומה בדיוק עשה שם כל אחד ואחד מהם.

יש שהדחף אצלם הוא לחשוב על ייחוסם המשפחתי של אנשים-מי הוא האב, הסב הדודים וכ'ו של זה שעומד מולם או שעבר לידם ובטרם יסיימו את כל החישובים לא יתפנו להמשיך במעשיהם. אין הסבר הגיוני לדחפים הללו, אולם הם קיימים ובלתי נשלטים ומפריעים לסובל לתפקד כראוי. גם אם המעשים אינם מוגדרים ככפייתיות מבחינה מקצועית, הטיפול בהם שווה לכל טיפול בכפייתיות.

השאלה המתבקשת

מהיכן נובעת הכפייתיות? האם היא תכונה מולדת שלא ניתן למנוע או שמא היא מתפרצת כתוצאה מאירוע או תהליך מסוים שעבר על הסובל? ישנם כאלו שמוצפים ברגשי אשם שמסיבה זו או אחרת, אינם מצליחים להתגבר על הדחפים הקפדניים ומאשימים את עצמם על עצם העובדה שהבעיה התפתחה אצלם לממדים הללו. היו בהם גם הורים שהאשימו את עצמם, שמא הם אשמים במצב ילדיהם הסובלים, מאחר שהיו נוקשים בחינוכם או מפאת טעויות חינוכיות אחרות שעשו. ישנם כאלה שמאשימים אחרים במצב ילדיהם כמו-המלמדים או המחנך שהלחיצו או עשו להם דבר עוול ולא נהגו בהם בכבוד הראוי וכ'ו. האמת צריכה להיאמר-

שאיש אינו אשם בהתפתחות הבעיה, אף שבהחלט אפשר להשפיע ולהחריפה באמצעות תגובות לא הולמות וכך הוא ההסבר: איש בעולם אינו יודע בבירור מדוע ואיך זה קורה, מדוע האחד רגוע ושליו ואינו מוצף בחרדות ואינו מוטרד מ"סכנות" או מטעויות שאולי עשה ואילו האחר מגזים בחשיבה מעוותת ומשובשת ומוציא כל דבר מפרופורציה עד שהוא מוצף בחרדה ורגשי אשם וחי בהרגשה איומה עבור מחשבות ודמיונות שעלול לקרות דבר נורא או חי בהרגשה שכל מה שעושה אינו מושלם. סביר להניח שזה שאצלו התפרצה הכפייתיות, סבל קודם לכן מחולשה מולדת, והמנגנון הפנימי שלו מלכתחילה לא היה תקין ובמהלך הזמן הלך והשתבש. לענייננו-

מן הראוי לשים לב לשתי עובדות שרואים מתוך ניסיון: א. יש מקרים שבהם רואים סימנים לבעיה כבר בגיל הילדות. ב. הבעיה שכיחה יותר אצל ילדים להורים שגם הם או אחד מהם סובלים מהבעיה ועובדה זו מעידה שההפרעה עשויה לעבור בתורשה. משמע שלא הגישה החינוכית של ההורים או של המלמדים וודאי לא של הילדים, אשמים בבעיה.

יתרה מכך- ממעקב אחרי אנשים הסובלים מכפייתיות, ניתן להגיע למסקנה-שמי שנולד בריא ואיתן מבחינה נפשית, גם אם הוריו או מוריו מלאי חרדות וביקורתיים מאוד-מעירים ומטיפים לו על כל טעות קטנה, הוא אינו נבהל ואינו ניזוק וגם כאשר מתבגר יודע לסלוח לעצמו, למחנכיו ולהוריו ולא לוקח זאת בפן האישי.

לעומת זאת- מי שיש בו נטייה כפייתית מולדת ומידה קיצונית של קפדנות, גם אם מוריו והוריו אנשים נוחים וגישתם סבלנית וסלחנית, אין בכך כדי למנוע את התפתחות הכפייתיות. אולם-

ברור כשיש לילד נטייה מולדת לכפייתיות, אם ההורים מגזימים ומקפידים על דברים של מה בכך ובעלי אופי ביקורתי קיצוני, וודאי שמעשיהם יגרמו לו לפתח את הבעיה במהירות ובעוצמה רבה יותר. לא פעם אנו פוגשים הורים, שרק לאחר שהבעיה התפרצה בשיאה בקרב ילדם, קלטו את תהליך התפתחותה והבינו שהם רק דחקו בילד ללא הרף להיות מושלם יותר ושמחו כאשר לא הסתפק בהצלחותיו ובהישגיו.

בזמנו לא הבינו שהם בעצם דחקו את הילד לעלות על עץ גבוה ולא קלטו שזה מרשם בדוק ומנוסה להחרפת בעיית הכפייתיות ולהקצנתה. ע"פ זה יובן מדוע כאשר מבחינים במשפחה שאחד הילדים מקפיד בקיצוניות על מצוות והלכות, נהפך לילד כפייתי. לכן מוטב שלא ישמחו בכך שהוא "צדיק", אלא יתנו את דעתם למה שדוחף אותו לכך ויהיו זהירים שלא לעודד את החומרות והקיצוניות שלו, אלא אדרבה-

בכל הזדמנות ילמדוהו לחיות בשלוה ובשלום עם עצמו וגם אם יש לו ספקות וחוסר הצלחה, ישדרו לו שהתורה ניתנה לבני אדם ולא למלאכי השרת ושאין צורך להצליח בכל מצב ואין שום תועלת ולא חובה לסחוט את עצמו יותר מכפי יכולתו- מתוך פחד וחרדה שלא יצא ידי חובה או שהוא לא זהיר וירא שמים מספיק ובעיקר הורים פרפקציוניסטיים [דורשי שלמות]. חשוב לחזור- ולהדגיש בצורה ברורה- שתפקידם של ההורים ללמד את הילד לקבל ולשמוח במה שהוא ולהרגיש טוב עם עצמו ובפרט כאשר הוא מרגיש שהוא לא מושלם מספיק. גם אם אין בכך ערובה שהוא לא יפתח את הכפייתיות, לפחות ההורים לא יטפחו לו זאת בשתי ידיים. היבט נוסף להסבר למקורה של הכפייתיות:

לדעת רבים העוסקים בתחום- בתקופתנו הולכים ומתרבים אנשים שסובלים מלחצים, מתחים, פחדים וחרדות, אף שאנו חיים בתקופה של שפע ומותרות. אולם זה קשור זה בזה. כלומר-

מאחר שקשה לנו לחיות בהסתפקות ובמה שהשם ית' נותן לנו מבחינה גשמית, אנו נמצאים במתח תמידי להשיג עוד ועוד וזהו למעשה מקור של רוב הפחדים והחרדות למיניהן. כיהודים מאמינים בני מאמינים אנו יודעים שיש יד מכוונת והכל בהשגחה פרטית וכל מה שנעשה בעולם באופן כללי ובכל מה שנוגע לכל אחד ואחד מאתנו באופן אישי, הכל ברצונו ית'.

עלינו להאמין באמונה שלמה שגם סביבה בעייתית או מצב קשה שאדם נקלע אליו, אינם במקרה חלילה, אלא הכל מכוון ונעשה ברצון השם ית'. כל אחד ואחד מאתנו הגיע למצב ולמקום שהגיע, ולתנאים שחי בהם, הכל מכוון ביד ההשגחה, כל נשמה ושליחותה ותיקונה ע"פ מה שנגזר עליה מן השמיים.

לכן אף מי שלא זכה להיוולד בתקופה נוחה, שקטה ולמשפחה מכובדת ולהורים עשירים ובריאים בגופם ובנפשם, או שהוא עצמו לא נולד בריא ושלם בגופו ובנפשו וסובל רבות מתחלואי הנפש והגוף, עליו לאזור כח ולהתמודד במה שהוא יכול ולקבל הכל באהבה ואילו לגבי תחומים ועניינים שאינו מצליח, עליו להתחזק באמונה שיש חשבונות שמים שכך נגזר עליו ולטובתו התכליתית כמובן ויש סיבה עמוקה ותועלת לכל סבלו ועמלו וידע שכל מה- "דעביד רחמנא לטב עביד" וישלים עם גורלו ובזה יבוא על שכרו, בעיקר שעל אי רצון לקבל את המציאות כפי שהיא- סובלים מחרדות, כפייתיות ודחפים אובססיבים!!

לסיכום

א. כמעט בכל דבר שאנו מעוניינים לעשות, עלינו להכריע בין שני צדדים-בין יצר הטוב ליצר הרע, או בין שתי החלטות שהן ניגוד אינטרסים. כבני אנוש-אין מציאות שנדע את ההחלטה הנכונה ושלא נטעה בהכרעותינו ופעמים בחלק נכבד מהם. ב. לעולם לא נוכל להיות בטוחים במה שעתיד להיות או במה שקורה בכל רגע נתון בכל מקום, הן במה שנוגע אלינו [עם קרובנו ורכושנו] והן במה שנוגע לאחרים, אם זה לגבי רגשותיהם, כוונותיהם ומחשבותיהם. ג.

כאשר המצפון שהוא המנגנון הפנימי שאמור לעזור לנו לשמור על עצמנו וביטחוננו, על מנת שנוכל להתנהג טוב יותר ולהיזהר מסכנות שעלולות לבוא עלינו, איבד את חוש הרגש ויצא מכלל שליטה ומציף אותנו ברגשות חרדה מפני כל סכנה שמתקרבת או בייסורי מצפון על שלא נהגנו כהוגן, אפילו בדברים של מה בכך, וכתוצאה מזה רמת החרדה עולה לרמה בלתי נסבלת וכדי להירגע נדחף לעשיית מעשים שונים בצורה כפייתית שוב ושוב, זו ראיה ברורה וחותכת שהמנגנון הפנימי [המצפון] השתבש ואיבד כיוון ועלינו לטפל בעניין באופן מידי.

ד. הדרך היחידה שבה עלינו לחיות עם עצמנו בשלום ובשלווה מבחינה נפשית היא-ללמוד לחיות עם הספק ולא להיות מוטרדים בכל עת שמא דבר מה רע קרה או יקרה בסיבתנו. על מנת שנוכל לזכות לחיות טוב עם עצמנו ועם ההחלטות שעשינו, עלינו ללמוד לגלות הבנה וסובלנות למורכבות נפשנו ולהשלים עם העובדה שאנו בני אנוש- אנו שוגים, זה לא נורא וזה בסדר לטעות. אמנם-

עלינו לעשות חשבון נפש עם תשובה אמיתית ולא לחזור על אותם טעויות, אולם יש להסתכל קדימה על החיים בחיוב ולא להתעסק בעבר השחור ומכאן ולהבא להתייעץ בכל עניין מבחינת-"עשה לך רב והסתלק מן הספק", כדי לשפר את מעשינו ודרכינו, אבל אסור לנו לשקוע ברגשי אשם ולערער את החוסן הנפשי שלנו כי זו עצת היצר, אלא להאמין שמה שהיה זה מכח ההשגחה וכך כיוונו את הדברים ומהיום והלאה לקחת אחריות על האושר שלנו ולא להשליכו על אחרים. יש לזכור-

אף שקיימים דחפים כפייתיים שאינם קשורים לבעיות מצפוניות ולרגשי אשם, בדרך כלל הכפייתיות באה לידי ביטוי בחרדה ומתלבשת על דברים הקשורים לבעיות רגשיות מצפוניות. אולם-

הטיפול בהם הוא זהה לבעיות כפייתיות חרדתיות. בהמשך בס"ד נשוב ונפגוש את הטיפול ההתנהגותי, שבכוחו לעזור לנו להתגבר על פחדים וחרדות וכיצד הוא עשוי להיות יעיל ושימושי אף בבואנו להתגבר על דחפים כפייתיים, [מספר אפשר לצאת מזה].

תקשורת חלק כד' נשים וגברים מדברים בשתי שפות!!

סוד מחזוריות הנשית מול מחזוריות הגברית:

בחסרון הבנת נפש האיש, עלולות נשים לטעות בנקל ולפרש את תגובותיו והתרחקותו שלא כהלכה. זה עשוי לקרות דווקא כאשר האשה מרגישה בצורך של קירבה ומעוניינת לשוחח ולהתחבר לבן זוגה ואילו הגבר מתנתק ומתרחק רגשית ממנה. עניין-

זה עשוי לתסכל כל אשה בפרט כאשר היא מעוניינת להיפתח ולהתקרב רגשית והוא מעוניין להתרחק. כאשר האשה אינה יודעת את סוד מחזוריות הנפשית של הגבר של התרחקות והתקרבות ובפרט בזמנים שהיא רוצה ומעוניינת להתקרב אליו והוא מתרחק, מגיעה בטעות למסקנה שהוא אינו אוהבה. בעיקר שהתרחקותו עשויה להתעורר לאחר השיא של- "והיו לבשר אחד". מצד אחד-

היא מרגישה צורך להתחבר יותר ולעומת זאת אצלו מתעורר הצורך להתנתק כדי לממש לו את החופש והעצמאות שהוא זקוק להם. גם הגבר בעצמו אינו מבין תהליך פנימי זה ולכן הוא עלול לפרש את התרחקותו מסיבה שאינו אוהבה ולכן הוא מעדיף בעתות הללו לברוח ולהימלט על נפשו, מכיוון שאין לו שום הסבר הגיוני כיצד משתלט עליו תהליך תת הכרתי זה ללא בחירתו כאמור. חשוב לדעת-

שזה לא משנה עד כמה הגבר אוהב ומכבד את רעייתו, אולם חייב לעבור תהליך זה, כי זה לא בבחירתו. יש לציין-

שפרק זמן ההתרחקות שונה מאחד לשני ואין לעשות השוואות. אצל אחד עשוי להיות פרק זמן קצר ולאחר עלול לקרות זמן ארוך יותר. מובן-

שתהליך זה תלוי גם ברמת הבנתה של האשה לאפשר לו לחזור לעצמו בלי לרדוף אחריו. בזמן התרחקותו הוא זקוק לפרק זמן להיות לבדו או עם חברים, על מנת להרגיש חופשי לדאוג לעצמו ללא עזרה חיצונית ובפרט לא מבת זוגו. רק לאחר שיממש לו את הצורך בעצמאות יחזור וינתר שוב לאותה נקודת חיבור שהיה בה וירגיש צורך מידי לשוחח ולהתקרב שנית באותה עוצמה וחיבור שהיה קודם לכן.

עומק העניין

גבר מאבד במידה מסויימת את הקשר עם עצמו דרך הקשר שלו עם בת זוגו. ע"י סיפוק צרכיה, בעיותיה, רצונותיה ורגשותיה הוא עלול לאבד את תחושת העצמי שלו. התרחקותו מסייעת לו לתחום מחדש את גבולות אישיותו ולספק את הצורך שלו בעצמאות. גברים-

עשויים לתאר התרחקות זו בצורה שונה. כמו תחושה שאומרת-"אני זקוק למרחב מחייה" או "אני צריך להיות לבדי". תהיה הסיבה אשר תהיה העובדה היא כאשר גבר מתרחק, הוא מספק בכך צורך נפשי גבוה בלדאוג לעצמו לפרק זמן מסוים. כפי שאיננו מחליטים מתי להיות רעבים, כך גבר מתעורר בו הצורך להתרחק והוא לא שולט בכך. זהו דחף וצורך פנימי אינסטינקטיבי שאינו בבחירתו. הוא פשוט מסוגל להתקרב עד גבול מסוים בלבד ומעבר לו הוא מאבד את עצמיותו.

נשים שיזכו להבין סוד מחזוריות נפש האיש, יוכלו לפרש בצורה נכונה את משמעות התרחקותו מתוך הבנה ללא פגיעה ועלבון. יתרה מכך- נשים רבות סבורות שגבר נוטה להתרחק בדיוק ברגע שהן מבקשות לשוחח ולהתקרב. סברה זו נובעת משתי סיבות עמוקות:

א. קיים באשה רגש תת הכרתי מתי הגבר מתכוון לעזוב ולהתרחק, לכן היא מבקשת תכף ומיד לכונן מחדש את הקשר האינטימי ע"י כך שאומרת-"בוא נדבר". בדיוק בנקודה זו מתעורר לגבר רצון פנימי להמשיך להתרחק והיא בטעות מסיקה שהוא איננו מעוניין לשוחח ושהיא אינה חשובה לו.

ב. כאשר האשה נפתחת ומשתפת אותו ברגשותיה העמוקים והאינטימיים, עלול הדבר לגרום לגבר דווקא את תגובת הצורך שלו בהתרחקות[בפרט אם הוא מרגיש מותקף ומואשם במצבה]. מכיוון שיש גבול למידת האינטימיות שגבר יכול לשאת בטרם יחלו פעמוני האזעקה שלו לצלצל ולהודיע לו שהגיע הזמן להתאזן ע"י התרחקות זמנית. עוד יותר- ברגעים האינטימיים ביותר עשויים רגשותיו להתחלף לפתע ובאופן פתאומי לרצות בצורך עצמאות והתרחקות. עניין-

זה מבלבל ומתסכל כל אשה שאינה יודעת את סוד מחזוריות הנפשית הגברית. כמו כן-

גבר מתרחק משום שדבר מה שהיא אמרה או עשתה גרר אחריו את נטישתו. זה עלול לקרות לו גם כאשר האשה מתחילה לדבר על דברים ברגשנות רבה, מתחיל הגבר לחוש את הדחף להתרחק. הדבר נובע- מכך שרגשות גורמים לגברים להתקרב ויוצרים אינטימיות וברגע שגבר מתקרב מעבר לגבול היכולת שלו, הוא באופן מידי מתרחק. אין זה אומר שאין הוא מעוניין לשמוע את מה שיש לה לומר על רגשותיה.

אולם בעיתוי אחר על פני מסלול האינטימיות המחזורי שלו, כאשר הוא חש את הצורך בהתקרבות, אותם רגשות עצמם שגוררים תגובת נטישה ימשכו אותו להתקרב שנית. לא ה"מה" שהיא אומרת גורר את תגובת ההתרחקות, אלא ה"המתי" שהיא אומרת זאת. נקודה חשובה- כאשר גבר מתרחק אין זה הזמן הנכון לנסות לדובבו לדבר או ליצור עמו קירבה. פשוט הניחי לו לפרוש לענייניו, שתיקתו וכ'ו. כך הוא יטיב לחזור לעצמו במהירות האפשרית ויהיה אוהב, תומך, מחזר ויתנהג כאילו מאומה לא קרה.

בזמן חזרתו יהיה מעוניין בשיחות, חיבור, אינטימיות ופתוח להבין ולקבל. במצבים הללו בדרך כלל נשים נחסמות ואינן יוזמות שיחות מכמה סיבות: א. האשה חוששת לדבר מכיוון שבפעם האחרונה שנפתחה ורצתה לדבר, הוא התרחק ממנה והיא בטעות מניחה שהוא לא אוהבה, אינה חשובה לו ושאין הוא מעוניין להקשיב לדבריה.

ב. היא חוששת שהוא כועס עליה ואזי ממתינה שהוא יזום שיחה על רגשותיו, מכיוון שאם היא היתה מתנתקת לפתע פתאום ממנו, היתה חשה צורך לדבר על מה שקרה בטרם תוכל לשוב ולחדש עמו קשר. לכן היא ממתינה לו שיזום שיחה על סיבת התנתקותו ומה הן הסיבות שהכעיסו אותו וגרמו לו להתנתק, בזמן שמצדו אינו כעוס ונרגז כלל, לכן אין לו שום צורך לדבר על הדברים שהרגיזו אותו, משום שהוא לא נרגז.

ג. יש לאשה כל כך הרבה מה לומר, עד כדי כך שאין היא רוצה לנהוג בחוסר נימוס ולהתחיל ישר לדבר, מחשש לא לפגוע בו כפי הבנתה. לכן על מנת להיות מנומסת וכדי לא לפגוע בו שנית, אין היא מדברת על מחשבותיה ורגשותיה שזה למעשה הזמן הראוי ביותר.

במקום זה עושה את הטעות הנוראה ומציקה לו בשאלות על מחשבותיו ורגשותיו. יש לזכור-

למרות שגבר מתחבר לאשה כאשר היא מדברת על רגשותיה, אולם- אין התעללות גדולה מכך ששואלים גבר על רגשותיו ובפרט בזמנים הללו שהוא מעוניין להתקרב ולהתחבר ללא סיבה מיוחדת. ועוד-

כאשר מתברר לה שאין לו מה לומר, היא מסיקה בטעות שאיננו אוהבה ולא מעוניין לנהל עמה שיחה. אין זה פלא כאשר נשים אינן יודעות את סוד מחזוריות הגבר, הן נפגעות ולא מפרשות אותו כהלכה וממלא מתסכלות וממסכנות, הענין עמוק ורחב עוד נרחיב בס"ד!!

שלום בית!!

מובא בתלמוד במסכת נדרים על אשה העושה בתמימות את רצון בעלה בלי שום שאלות וחקירות. יום אחד החליט הבעל לבודקה עד היכן מגיע תמימותה ויושרה. ביקש שתקנה שני אבטיחים ותזרוק אותם בפתח הדלת. ע"פ תמימותה הבינה שצריך לזרוק את שני האבטיחים על ראשו של גדול הדור ששמו- בבא בן בוטא. כי דלת בארמית נקראת "בבא",שזה למעשה שמו של גדול הדור. קנתה שני אבטיחים נסעה לגדול הדור וכעבור המתנה של מספר שעות נכנסה לגדול הדור ושאלה- אתה הוא בבא בן בוטא?

כן.

לקחה את שני האבטיחים וזרקה על ראשו. שאלה מדוע עשית זאת?

כך בעלי ביקש ועשיתי את רצונו. התפעל אותו צדיק מתמימותה של אותה אשה ושמח שמחה גדולה ומיד בירכה- "כשם שעשית את רצון בעלך, יהי רצון שתזכי לשני בנים כמו בבא בן בוטא". לשנה הבאה זכתה לשני תינוקות אשר זכו להיות גדולי הדור כפי שבירכה אותו צדיק.

מכאן הרמב"ם פוסק איזו אשה כשרה העושה רצון בעלה.!!

יוצא מכאן-

הלכה ודין מחודש על כל אשה, שאף על פי שכל מעשיה ע"פ השולחן ערוך ולשם שמים, אולם אם זה לא רצון בעלה או חלילה נגד רצונו, לא רק שאין לה שכר על כך אלא ענוש תיענש רחמנא ליצלן. ועוד-

לא כדורות ראשונים דורות אחרונים.

כלומר-

מה שדור הקודם היה עושה בפשטות ותמימות ובלי להחזיק טובה לעצמו, בדורנו נחשב לחסידות.

מעשה-

בזוג שבאו להדרכה לפני הנישואין. שאלה האשה

מדוע אנו צריכים הדרכה שהרי הורי לא קיבלו, וחיים כזוג יונים?

אם תתנהגי כמו אימך ובן זוגך כמו אביך אתם פטורים מהדרכה, ולא עוד אלא אני אשמח לקבל מכם הדרכה, [המדובר בהורים של הדור הקודם].

מעשה-שאלתי אלמנה של הדור הקודם מדוע לא נישאת שנית? חס ושלום. מה פירוש?איך אבגוד בבעלי. הרי בעלך נפטר לפני 30 שנה. חס ושלום בעלי חי וקיים אצלי. איך היו חיי הנישואין האם היית מאושרת?

לצערי סבלתי מאוד אבל בשקט. מדוע לא התגרשת?

קבלתי באהבה והבנתי שזה רצון השם. נדהמתי והתפעלתי כל כך מההבדלים הגדולים של דור אחד קודם ביחס אלינו וחשבתי שזה מקרה נדיר. אולם לאחר בדיקה שערכתי במשך שנים מתברר שכך כולן התנהגו בדור הקודם ולמרבית הפלא היו הרבה יותר מאושרות מנשות דורנו, ולא מהסיבה שהיו טיפשות או פחות חכמות ח"ו, אלא שהייתה להם אמונה פשוטה וחזקה ובלי פשרות בקב"ה, וקיבלו את כל מאורעות החיים בשמחה!! רואים מכאן את הכח והעוצמה שזכו להן הנשים. יוצא-

שאלמנה של הדור הקודם, מכח אמונתה שמרה אמונים לבעלה יותר מאשה נשואה ביימנו, כמובן לא עושה הכללה חלילה, אולם יש המון מה ללמוד מדורות קודמים.

מסופר במדרש-על אשה שסולקה מביתה תחת איום הבעל, כדי ללכת ולירוק בפניו של רבי מאיר מהסיבה שאיחרה לביתה בגלל שהאריך בדרשתו. נגלה אליהו הנביא לרבי מאיר וסיפר לו את המעשה. חזר רבי מאיר לבית המדרש וראה את אותה אשה יושבת ובוכייה. קרא לה וציווה אותה שתירק בפניו שבע פעמים, וכך היה. אמר לה-לכי לבעלך ותאמרי לו אתה ביקשת פעם אחת ואני ירקתי שבע פעמים!! שאלו תלמידיו שהיו נוכחים באותו מעשה מדוע לא סיפרת מי הבעל החצוף, היינו דואגים להביא אותו לפניך ומלקים אותו עד שיחזור מסורו. אמר להם לא יהי כבוד רבי מאיר יותר חשוב מהקב"ה, ומה הקב"ה מוחק את שמו על המיים כדי להחזיר אשה לבעלה, קל וחומר שזה מחייב אותנו.

מעשה-לפני כשבע שנים קיימנו סדנה לנשים במרכז הארץ.

באחד השיעורים דרשנו בנושא של אמונה וכן את היחס של הדור הקודם אלינו. התפרצה אשה באמצע ואמרה אני מחזיקה טובה לבעלי על כל הצער הביזיונות והמכות אשר קיבלתי ממנו. מה פירוש?זכיתי לחזור בתשובה ובעלי לא. בעקבות כך פגע בי והשפיל אותי עד עפר לעין כל. קיבלתי את היסורים הללו בעוון חטאת נעורים. ועוד-בכל פעם שפגע בי, התחזקתי ביתר שאת באמונה והבנתי שזה רק מהשם והוא סך הכל שליח. התפללתי בעדו ולבסוף זכה לחזור בתשובה!!

מובא בתלמוד על

אשה שעושה בתמימות את רצון בעלה בלי שום שאלות.

יום אחד החליט הבעל לבדקה עד היכן מגיעים תמימותה ויושרה.

ביקש שתקנה שני אבטיחים

ותזרוק אותם בפתח הבית.

ע"פ תמימותה הבינה שצריך לזרוק את שני האבטיחים על ראשו של גדול הדור בבא בן בוטא, מהסיבה שדלת בארמית נקראת "בבא" שלמעשה זה שמו של גדול הדור. קנתה שני אבטיחים נסעה לגדול הדור וכעבור המתנה של מספר שעות זכתה להיכנס ושאלה? "אתה הוא בבא בן בוטא"? כן. לקחה את שני האבטיחים ושברה על ראשו. שאלה-מדוע עשית זאת? ענתה-"כך בעלי ביקש ועשיתי את רצונו".

שמח שמחה גדולה ומיד בירכה, כשם שעשית את רצון בעלך יהי רצון שתזכי לשני בנים כמו בבא בן בוטא.

לשנה הבאה זכתה לשני תינוקות אשר זכו להיות גדולי הדור כפי שבירך אותו צדיק. מכאן הרמב"ם פוסק איזו אשה כשרה- "העושה את רצון בעלה".

יוצא מכאן-

דין מחודש על כל אשה צדקת אשר כל מעשיה ע"פ השולחן ערוך ולשם שמים גמור, אולם אם זה לא רצון בעלה או חלילה נגד רצונו, לא רק שאין לה שכר על כך, אלא ענוש תיענש ותיתן את הדין על כך רחמנא לצלן, [לא מדובר שמכריחה לעשות עבירות חלילה]. חז"ל אומרים- "לא כדורות ראשונים דורות אחרונים".

כלומר-

מה שדור הקודם היה עושה בפשטות ובתמימות ובלי תנאים ושאלות, בדורנו זה נחשב לחסידות וצדקות יתרה.

מעשה-

בזוג שהיו אצלי בהדרכת נישואין.

שאלה האשה- "מדוע אנו צריכים הדרכה, הרי הורי לא קבלו וחיים כזוג יונים"? האם הורייך מהדור הקודם? כן. אם תתנהגי כמו אמך, ובן זוגך כמו אביך, אתם פטורים מהדרכה, ולא עוד אלא אני אשמח לקבל מכם הדרכה.

שאלתי-

אלמנה של הדור הקודם מדוע לא נשאת שנית?

"חס ושלום". מה פירוש? איך אבגוד בבעלי? מחילה בעלך נפטר לפני 30 שנה. "חס ושלום בעלי חי וקיים אצלי". איך היו חיי הנישואין, האם היית מאושרת? "לצערי סבלתי מאוד אבל בשקט". איך הצלחת להחזיק מעמד? "קבלתי באהבה ובאמונה והבנתי שזה רצון השם".

נדהמתי והתפעלתי כל כך מההבדלים הגדולים של דור אחד קודם ביחס אלינו.

מבדיקה-

שערכתי במשך שנים מתברר שבדור הקודם כך כולן התנהגו ולמרבית הפלא אותן נשים שסבלו היו הרבה יותר מאושרות מנשות דורנו, ולא מהסיבה שהיו טיפשות או פחות חכמות, אלא שהייתה להן אמונה פשוטה וחזקה בלי פשרות בקב"ה ומזה שאבו את הכלים והכוחות.

רואים מכאן-

את הכח והעוצמה שזכו לה הנשים מה שאין לגברים, ככתוב: "חכמת נשים בנתה ביתה וכ'ו". לפני כעשר שנים העברנו סדנה לנשים במרכז הארץ ובאחד השיעורים דרשנו בנושא של אמונה. התפרצה אשה אחת ואמרה- "שמחזיקה טובה לבעלה על כל הביזיונות הצער והבושות שגרם לה". מה פירוש? "זכיתי לחזור בתשובה ובעלי לא, בעקבות כך היה פוגע ומשפיל אותי עד עפר לעין כל, בכל פעם שהיה חוזר על כך התחזקתי יותר באמונה והבנתי שזה בעבור חטאת נעורים כדי לעשות תשובת המשקל על העבר ולקבל את הכל באמונה ובאהבה כי זה רצון השם, זו הסיבה שאני מחזיקה לו טובה ומוחלת לו בלב שלם, יהי רצון שבזכות זה יזכה גם הוא לחזור בתשובה", אמן כן יהי רצון.

מסופר-

על זוג שהיו חשוכי ילדים במשך 10 שנים והחליטו לנסוע לרבי שמעון כדי לקבל את ברכתו והרב פסק מיד להתגרש.

האשה התנגדה בתוקף, אולם הרב עמד על פסיקתו והציע לסיים את הקשר ע"י טקס כמו ביום הנישואין ובסיום רשאית האשה לקחת לעצמה את הדבר הכי יקר. במשך האירוע האשה דאגה להשקות את בעלה ביין ולאחר שנרדם בשכרותו ציוותה על העבדים לשאת אותו אל ביתה. למחרת כשהתעורר שאל מה מעשי כאן? הרב ציווה לקחת את הדבר הכי יקר וכך עשיתי. נסעו שוב לצדיק ברכם וזכו להיפקד. השאלה מדוע רשב"י לא בירכם בפעם הראשונה?

יוצא-

שלולא מסירות נפש האשה, לא היה כח בברכת הצדיק ורק לאחר מעשה חלה ברכתו.