פרשת בחוקותי

מספר גורמים לחסימות רגשיות: א. אופי סגור ומופנם ב. חינוך כפייתי בילדות ג. בטחון וערך עצמי נמוך ד. פגיעות חברתיות או מהבית ה. זוגיות המלווה בהשפלות ופגיעות, ופעמים כל הסיבות הנ"ל. ברור שלא ניתן לטפל ברגשות וחסימות ע"י קריאה ולימוד מתוך ספרים ועלונים בלבד, אלא חייבים לפנות לסמכות מקצועית וכל נושא נידון לגופו. בדרך כלל כשהאיש חסום וקשה לו להביע רגשות, הוא מרצה בפן הגשמי.

במידה והאשה חסומה, נהפכת לנותנת כפייתית ומרצה באמצעות ריבוי ניקיון, סדר, אוכל ועיקר התמיכה והתעניינות בילדים מאשר בבן זוגה. כאשר האיש חסום או פגוע מהאשה, הוא מתעלם ממנה ומרצה באופן גשמי והיחס אליה התנהלותי, קר ויבש, מה שאין כן עם הילדים. אם החסימה מצד אופי או מידות, כלפי החברה פתוחים יותר ובבית סגורים.

אם החסימות מחינוך כפייתי או פגיעה רגשית מהבית, זה בא לידי ביטוי בזוגיות בעיקר בעניינים של בינו ובינה. במידה והפגיעה היא מבן/ת הזוג, בדרך כלל נעשים להגנתיים וסגורים, כדי להישאר מוגנים בעיקר כשיש רגישות יתר. כי ריבוי החסימות נובע מפחד שלא להיחשף כדי לא להיפגע שנית. במידה והאיש בעל אופי קר ומופנם, זה בא לידי ביטוי ביחסו אליה כל החודש ביחס ליום החודש.

אך עבורה גילויי החיבה והחיזורים חשובים לה כל החודש יותר מיום החודש ומפרשת את חיזוריו על מנת להשיג מטרות ודי למבין. בעיה עמוקה זו קיימת אצל כל מי שאינו מודע לנפש האשה, בנוסף אם קיים בו חסימות רגשיות. יצוין- שהאשה בטבעה ריגשית יותר מהאיש ועיניה נשואות דווקא לקרבה נפשית תומכת ויחס חם ואוהב יותר מכל מגע. אמנם אם קיים יחס ריגשי, היא משתוקקת גם לקרבת הבעל.

במידה והוא אינו מגלה קרבת דעת תומכת ולא משנה מה הן החסימות או הסיבות, היא סולדת מכל מגע וקירבה עימו. מאחר שקירבה שאין בה תמיכה רגשית תומכת, מכאיבה ומצערת אותה ביותר. אולם מאחר שטבע האיש לרצות בפן הגשמי ובאופן חיצון, על האשה לנקוט במשנה זהירות כדי לא לפגוע בו כי זה טבעו, ובזמן אחר לעוררו לתמוך בפן הריגשי.

יצוין-שעיקר הזמנים שמעלים בנו זיכרונות ורגשות שליליים, הם דווקא ברגעים מיוחדים של חיבור ואהבה. עומק הענין-כאשר אנו מקבלים יחס, התענינות ותמיכה רגשית, גואים מתוכנו פגיעות ורגשות שליליים שלא היה לנו את האומץ בעבר להוציאם כי חשנו דחויים ומרוחקים. אולם בזמנים טובים כשאנו מרגישים בטוחים עם בן זוגנו, מקבלים אומץ ובטחון לחשוף רגשות כאובים שדחקנו במשך שנים כדי לשחרר ולהשתחרר מהם.

זהו תהליך טוב ודי טבעי אצל כולם ואין להיבהל ממנו, אך התוצאה: א. תגובתנו קשוחה וחריפה ולא קשורה למצב ב. השלכת אשמה כלפי בן/ת זוגנו כאשר תשעים אחוז מכאבנו קשור לעבר ומושלך ישירות על ההווה ג. בן זוגנו אינו מסוגל להבין, להכיל ולקבל מצבים של תגובות רגשיות מושהות שמגיחים החוצה בעוצמה ובתגובה חריפה ד. בן הזוג חש מואשם וקורבן במצב.

אם נזכה לתובנה חדשה זו ונסביר לבן/ת זוגנו שרגשות אלו קשורות לעבר ויוצאות בהווה וכעת אנו זקוקים להבנה והכלה, יהיה לו/ה קל יותר להבין ולהכיל תגובות מושהות שמופיעות במפתיע. ישנה סיבה נוספת עמוקה להוצאת רגשות מושהות, על עצם השגת מבוקשנו. נקדים- במסגרת עבודתי אני נתקל בתופעה מעניינת, כאשר אחד מבן הזוג גילה נכונות לעשות שינויים לטובת בן זוגו, הצד הפגוע לפתע נעשה קר, אדיש ומזלזל במאמציו תופעה שלא היתה קודם לכן.

הפלא הגדול שאותו צד שסבל במשך שנים מייחס מזולזל ומשפיל מבן/ת זוגו, המתין בסבלנות ע"י תפילות ובכיות על מנת לעוררו לשינוי, וכשסוף סוף תפילותיו נענו וזכה לקבל תמיכה, הערכה וכ'ו, נעשה אדיש וקר כלפיו וברוב המקרים פוגע ומשפיל אותו מה שלא עשה כן בעבר. עומק העניין- כאשר אחד מבן הזוג מחליט לעשות שינוים לטובת בן זוגו, עולים וגואים ללא שליטה לצד הפגוע אותם פגיעות ורגשות כאובים של העבר על מנת להירפא ולהישלח החוצה.

הוא פשוט מרגיש כעת בטוח עם בן זוגו ומקבל אומץ לשחרר את כל כאביו, כדי להשתחרר מהם ולקבל אמון חדש. מי שאינו מודע לסוד יקר זה- מפרש את בן/ת זוגו באופן מוטעה, וחושב כאילו שהוא מעוניין לנקום בו על אותם שנים שסבל בגינו ומגיע למסקנה מוטעית שהיה מעדיף להישאר עם כל מגרעותיו בלי לעשות שינוי כדי לא לקבל רעה תחת טובה. בעיקר כשבעבר התנהג בצורה בלתי הולמת כלפי בן זוגו וקיבל בתמורה יחס והערכה טובה.

מובן שאין כוונה לצד הפגוע להעניש את הצד הפוגע על השתפרותו ובוודאי לא לנקום בו על העבר, אלא הוצאת כאבים עמוקים מושהים במשך שנים, שקיבלו כעת את האומץ לצאת ומבקשים רשות להירפא. יתרה מכך- ככל שמערכת היחסים משתפרת- בהערכה, חיבור, יחס, חום ואהבה, רגשות מושהים עמוקים עולים על פני השטח. כגון: בושה, פחד, הזנחה, נטישה, אלימות נפשית, פיזית, מילולית וכ'ו.

מאחר וקיים בנו פחד לשחרר רגשות בזמני נטישה, אנו נשארים תקועים עם פסולת רגשית ומוציאים אותה בזמנים טובים כאשר מערכת היחסים משתפרת, אך לא בצורה רגועה, אלא בעוצמה וללא פרופורציה ומצפים לפתרונות מידיים. כמו כן-תסכולים מהעבר שאינן קשורים לזוגיות, מתערבבים עם רגשות ההווה ומשליכים הכל על בן זוגנו. עצתי- שבזמנים הללו הצד הכאוב יתמקד בבעיה אחת ולא יגלוש לעוד תחומים, ורק לאחר שיקבל תמיכה מבן זוגו ויגיעו לתובנות, לעבור לנושא חדש.

להשתדל לא לפתור את כל הבעיות בשיחה אחת [בעיה תקשורתית].כמו כן הצד המואשם יגלה סבלנות ואורח רוח על מנת לשחרר לצד הפגוע תרעומות וכאבים שהצטברו במשך שנים, בלי לחוש מואשם כמו המגשר ויחסוך להם המון עגמות נפש וכספים מיותרים. כמו כן ע"י שנקבל על עצמנו אחריות חלקית במצב, יהיה קל יותר להבינו והכילו.

במידה ומכל סיבה שהיא אנו פוחדים לחשוף רגשות בפני בן/ת זוגנו, זה הזמן לשתף יועץ, רב או כל בר סמכא, כדי להוציא רגשות כאובים ולא להיתקע עם פסולת רגשית זו שתוקעת לנו את החיים. במידה ואין לנו את האומץ להוציאם, אנו עלולים לסבול מתופעות קשות כמו- פחדים, דיכאונות, חרדות, חולשה ותשישות כח ללא סיבה נראית לעין וליפול למרה שחורה. תסמינים הללו מצביעים על פסולת רגשית חסומה שכמהה לצאת כדי להירפא ואנו לא מאפשרים לה.

בדרך כלל התגובה הראשונה להימלט ולברוח מהתחייבות וקשר זוגי רגשי כלשהו, או לחילופין מגבירים התמכרויות על מנת לברוח ולהימלט מאותם רגשות שליליים. ישנם גם מצבים שאנו חשים אומץ ובטחון לומר לבן הזוג את הכל ומצד שני אנו נתקפים בפחד בנוכחותו ולא מסוגלים להעלות את כאבנו. במצבים הללו חובה להיוועץ עם בעלי מקצוע או עם כל אדם אחר שיכול לתמוך בנו ולשחרר את מצוקותינו, [רצוי לא מבני המשפחה].

במידה ואין לנו תמיכה מספקת, אחת הסיבות שאנו לא מבקשים מספיק, או בצורה הנכונה. בקשת עזרה היא הכרחית להצלחת כל מערכת יחסים ובעיקר בזוגיות, לכן אם ברצוננו לקבל עלינו פשוט לבקש. לנשים וגברים כאחד יש קושי לבקש תמיכה ובעיקר נשים חשות תסכול ואכזבה יותר מהגברים כאשר הן נאלצות לבקש עזרה או תמיכה כל שהיא.

נשים סבורות בטעות שאין צורך לבקש תמיכה, מאחר שהן חשות באופן מידי את צורכי זולתם ומעניקות להם בלי שיבקשו מהן, לכן הן מצפות שהגברים ינהגו כמותן. משפט כמו- "אתה אמור לדעת מה מפריע לי או מה חסר לי", הוא משפט די חוזר ונדוש בקרב נשים. ככל שהן מחוברות יותר, כך גדלה המודעות וההבנה שלהן להעניק לילדיהן ולבן זוגן את צורכיהם, לכן הן מצפות שגם בן זוגן ינהגו כך. אולם התפיסה הגברית מי שזקוק לעזרה עליו לבקש.

נשים מעניקות באופן טבעי בלי שנתבקשו, לכן לדעתן אין כל סיבה לבקש תמיכה כי הגברים אמורים לדעת מעצמם. לפי הבנת הגברים מי שזקוק לתמיכה או לעזרה הוא אמור לבקש ואם בכל זאת אינו מבקש, זה סימן שהוא מסתדר נפלא וכל עזרה שהיא, רק תפריע למהלך התקין שלו. לא פלא שבחסרון מודעות בהבדלים הפשוטים בין גברים לנשים, נוצר מתחים וקצר תקשורתי. יתרה מכך- המבחן עבורה כדי לבדוק אם בן זוגה אוהב ואכפתי, זה האי צורך לבקש ממנו תמיכה או עזרה כל שהיא.

כי לדעתה אם הוא אוהב בכנות, הוא אמור להבין מעצמו מה חסר לה ולהעניק לה. היא גם עשויה לבחון אותו במכוון ולא לבקש את עזרתו כדי לדעת את מידת רגישותו והתייחסותו כלפיה. גישה זו במערכת היחסים אינה עובדת אצל גברים, כי הם בנויים בטבעם שאם האשה מעוניינת בעזרה או בתמיכה כלשהי, עליה לדרוש ולבקש אולם בצורה מכובדת.

במידה והיא אינה מודעת לשוני ולהבדלים ואינה מבקשת תמיכה רגשית למשל, היא עשויה לקבל מעט או לא כלום, ולפרשו בטעות שאינו אוהבה דיו. אך במידה ומחליטה לדרוש בכעס ובתביעה, הוא עשוי להיפגע, להמציא תירוצים והתחמקויות ובסוף לאבד עניין בקשר זוגי. עוד נקודה-ישנן נשים בעיקר "נותנות כפייתיות", אשר מעניקות במשך שנים ומצפות שבמוקדם או מאוחר הוא יתעורר מעצמו וידביק את הקצב ואף ישיג אותה.

אך האיש מבחינתו חש שהוא מעניק די ויותר, והראיה שהיא ממשיכה להעניק לו בלי להתלונן או לבקש תמיכה מיוחדת. הוא אינו מעלה בדעתו שהיא מצפה ממנו שיתעורר מעצמו ויתמוך בה יותר, כי הוא סבור שאילו הייתה זקוקה ליותר, היא הייתה מפסיקה להעניק או לחילופין לבקש את תמיכתו כפי שהוא רגיל בכך. יוצא שהיא משקיעה בלי סוף ומצפה שיעניק לה בלי שתבקש, והוא מבין שהוא נותן במידה משביעה.

ישנן נשים שלבסוף מבקשות תמיכה, אולם עד אז הן מעניקות כל כך המון ועקב כך הן צוברות המון כעסים ומשקעים והבקשות נהפכות לתרעומות ותביעות. ישנן גם שמתרעמות על בעליהן, על עצם זה שהביאו אותן למצב שהן צריכות לבקש את תמיכתם. מובן שתסכולן מקורו מיסוד מוטעה- שאם הן צריכות לבקש תמיכה, אין לזה שום ערך וזה לא שווה. גברים אינם מגיבים בצורה יפה לדרישות ותביעות, בעיקר אם יש איומים מצד האשה, כגון: "זה נגמר, מחר ברבנות וכ'ו".

הפחדות ואיומים מניבים שקט לזמן קצר, אולם לתווך ארוך גורמים לתוצאה הפוכה. כי בן הזוג מתרגל לאיומים ויום אחד קם ועושה מעשה, או שנכנס למערתו ומאבד חשק להשקיע. בכל אדם קיים נכונות להעניק ולהחזיר תמיכה, אך תביעות ואיומים גורמים לחסימות וסירובים.

אכן גברים חייבים ללמוד את צורכי הנשים, בעיקר שקיים בהן חסימה לבקש תמיכה רגשית, ואם ימתינו עד שהן יבקשו, יהיה מאוחר ומלווה בכעסים ותרעומות, כאשר יכלו למנוע ריבים ע"י הבנה ותמיכה מועטה, כעת יצטרכו להשקיע המון על מנת להחזיר את האמון והשלום ולא תמיד זה אפשרי,

שבת שלום ומבורך.

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל מעבדכם ומוקירכם יעקב אליהו!!!

לשאלות

20.00/22.00.

תקשורת לא' נשים וגברים מדברים

בשתי שפות

הזמנים שמעלים בנו רגשות כאובים מן העבר, זה דווקא בעתות טובים של חיבור ואהבה. כאשר אנו מרגישים אוהבים ומאוהבים, גואים ועולים אותם רגשות כאובים של העבר כדי להירפא מכאבם ולהישלח החוצה. הסיבה לכך מפאת שאנו חשים בתת מודענו באותם זמנים אומץ ובטחון שגורמים לנו להיות יותר מודעים לעצמנו ולחשוף את אותם רגשות כאובים של העבר אשר דחקנו במשך שנים וכעת קיבלנו את האומץ והתעוזה להוציאם החוצה. התוצאה-

א. תגובתנו חריפה ולא קשורה להווה ב. השלכת אשמה כלפי בן/ת זוגנו כאשר תשעים אחוז מכאבנו קשור מהעבר ומושלך ישירות להווה ג. בן/ת זוגנו אינו/ה מסוגל/ת להבין, להכיל ולקבל מצבים מעין אלו של תגובות רגשיות מושהות, שיוצאים ומגיחים החוצה בעוצמה ובתגובה חריפה, ללא קשר למצב בהווה ובעיקר שבן/ת הזוג מרגיש/ה הקורבן והמואשם/ת המרכזי במצב. ישנה סיבה נוספת להוצאת רגשות מושהות והיא על עצם השגת מבוקשנו.

נקדים

במסגרת עבודתי, אני נתקל בתופעה שכיחה, כאשר בן הזוג גילה נכונות לעשות שינויים לטובת בן/ת זוגו, הצד השני לפתע נעשה קר, אדיש ומזלזל במאמציו, דבר שלא היה קודם לכן. הפלא הגדול-

שאותו צד שסבל במשך שנים מייחס מזולזל ומשפיל מבן/ת זוגו, המתין בסבלנות ע"י תפילות ובכיות על מנת לעוררו/ה לשינוי וכשסוף סוף תפילותיו התגשמו וזכה להערכה ותמיכה, נעשה אדיש וקר כלפיו וברוב המקרים מתנגד לשינוייו, פוגע ומשפיל את בן/ת זוגו, מה שלא עשה כן בשנים עברו!! ע"פ הקדמתנו-

מובן, כאשר אחד מבן הזוג מחליט לעשות שינוים לטובת בן זוגו, עולים וגואים ללא שליטה לצד הפגוע אותם רגשות כאובים של העבר על מנת להירפא ולהישלח החוצה. מי שאינו יודע סוד יקר זה, מפרש את בן/ת זוגו באופן מוטעה, כאילו שהוא מעונין לנקום בו על אותם שנים שסבל בגינו ומגיע למסקנה מוטעית שהיה מעדיף להישאר עם כל מגרעותיו מבלי לעשות שינוי כלל, כדי לא לקבל רעה תחת טובה.

בפרט שבזמן שהתנהג בצורה בלתי הולמת כלפי בן זוגו, קיבל בתמורה יחס והערכה טובה. מובן שאין ברצון בן הזוג הפגוע להעניש את בן זוגו עקב השתפרותו ובוודאי לא לנקום בו על העבר, אלא הוצאת רגשות עמוקים מושהים במשך שנים שקיבלו כעת את האומץ לצאת ומבקשים להירפא ואינם קשורים כלל לשינוי של בן/ת הזוג.

יתרה מכך

ככל שמשתפרת וגוברת במערכת היחסים הערכה, חום ואהבה, רגשות מושהים עמוקים עולים על פני השטח. כגון:

בושה, פחד, הזנחה, נטישה, אלימות נפשית, פיזית, מילולית וכ'ו. מאחר וקיים בנו פחד להוציאם בגלוי ובפרט שאין אנו מסוגלים להתמודד עם רגשות מעין אלו בזמני לחץ וכעס, אנו נעשים מקובעים רגשית בתוך עצמנו ונשארים תקועים איתם ללא מוצא. גם כשאנו מוציאים אותם בזמנים טובים או בעתות שבן זוגנו מחליט לעשות שינוי לטובה בעבורנו, אנו משליכים אותם מתוך חוסר שליטה עליו והקשה מכל, שמשליכים עליו את כל תסכולנו כאשר תשעים אחוז מכאבנו קשור לעבר ומושלך עליו ישירות בהווה. ע"י שיתוף, הבנה ותמיכה בבן זוגנו בעתות מעין אלו, כמו להבין אותו במצוקתו ועד כמה הרגיש נטוש וכאוב בזמנים ההם, תלך ותגבר יכולתינו להבין ולקבל את כאבו ומצוקתו. כמו כן-

ע"י שנקבל על עצמנו אחריות חלקית במצבו, יהיה לנו כלים להכילו, להבינו ולקבלו. כאשר אנו פוחדים או מתביישים לחשוף רגשות בפני בן/ת זוגנו, זה הזמן לשתף יועץ, רב או כל בר סמכא כדי להוציא רגשות כאובים אלו. במידה ואין לנו את האומץ להוציאם, אנו עלולים לסבול מתופעות קשות כמו-פחדים, דאגות, דיכאונות, חרדות, שעמום, חולשה, תשישות כח ללא סיבה נראית לעין וליפול לאפתיות. התסמינים הללו הם פסולת רגשית- חסומה שכמהה לצאת ולהשתחרר כדי להירפא.

בדרך כלל התגובה הטבעית הראשונה זה להימלט ולברוח מהתחייבות וקשר זוגי רגשי כלשהו, או לחילופין מגבירים התמכרויות על מנת לברוח ולהימלט מאותם רגשות כאובים. יתרה מזו- מפאת הביטחון שאנו חשים עם בן זוגנו בזמנים הטובים, אנו מקבלים אומץ להעלות את אותם רגשות עמוקים וכאשר הם עולים, אנו נתקפים בפחד שאיננו מסוגלים להעלותם בנוכחותו, לכן זה הזמן להיוועץ עם בר סמכא.

כשאין לנו תמיכה כלל או מספקת במערכת היחסים, אחת הסיבות המשמעותיות לכך, שאיננו מבקשים די הצורך, או בצורה הנכונה. בקשת עזרה היא הכרחית להצלחת כל מערכת יחסים שהיא ובפרט בזוגיות. אם ברצוננו לקבלה, עלינו פשוט לבקשה. לנשים ולגברים כאחד יש קושי לבקש תמיכה, בעיקר נשים חשות תסכול ואכזבה יותר מהגברים כאשר הן נאלצות לבקש עידוד ותמיכה.

עומק הענין

נשים סבורות בטעות, שאין צורך לבקש תמיכה, מאחר שהן חשות באופן מידי את צורכי זולתם ומעניקות להם ככל יכולתן ללא שנתבקשו מהן, לפיכך הן סבורות ומצפות שהגברים ינהגו כמוהן. לכן משפט כמו-"אתה אמור לדעת מה מפריע לי", הוא משפט די חוזר ונדוש אצל הנשים, מפאת שאשה אוהבת יותר, כך גדלה ההתעניינות, המוטיבציה והרצון שלה להעניק אהבה ולתת יותר ובכל התחומים.

לסיכום

נשים מעניקות באופן טבעי, לכן לדעתן אין כל סיבה לבקש תמיכה, היפך הגברים שלפי הבנתם, מי שזקוק לתמיכה או לעזרה, הוא אמור לבקש. חסרון הבנה משמעותי זה בהבדלים בין גברים ונשים, יוצר מתחים וקצר תקשורתי. יתרה מזו-

אחד המבחנים עבור הנשים כדי להוכיח שאוהבים מישהו, זה האי צורך לבקש את תמיכתו, כי הוא אמור להבין מעצמו וזה היפך הגברים. מאחר שזו נקודת ההתייחסות של האשה היא מניחה שאם בן זוגה אוהבה, הוא יציע את תמיכתו ללא צורך לבקשה. היא עשויה לבחון אותו במכוון ולא לבקש את עזרתו, כדי לדעת את מידת אהבתו כלפיה, כי מבחינתה זה המודד, [טעות נפוצה]. גישה זו למערכת יחסים איננה עובדת אצל גברים, כי הם בנויים אחרת.

טבעם שאם האשה מעוניינת בעזרה או בתמיכה כלשהי, עליה לבקשה. כאשר האשה אינה מודעת לשוני, היא עלולה בטעות לפרשו בצורה הלא נכונה. כי אם לא תבקש תמיכה, היא עלולה לקבל מעט מאוד או לא כלום ולפרשו בטעות שאינו אוהבה מספיק. מצד שני כאשר מבקשת בכעס וברוגז, הוא עלול להיפגע ולהמציא תירוצים והתחמקויות ובסופו לאבד ענין בקשר זוגי.

כאשר האשה מעניקה ותומכת ואינה מקבלת את העזרה המצופה, היא מניחה בטעות שהוא לא אוהבה וממשיכה להעניק בסבלנות ובאהבה מתוך תקוה שבמוקדם או מאוחר הוא יתעורר מעצמו וידביק את הקצב ואף ישיג אותה. לעומת זאת-

הוא חש שהוא מעניק די והותר והראיה לכך, שהרי היא ממשיכה להעניק לו בלי להתלונן או לבקש את תמיכתו. הוא אינו מעלה בדעתו שהיא מצפה ממנו שיתעורר מעצמו וישיב לה את תמיכתו. הוא סבור שאילו הייתה זקוקה ליותר, היא הייתה מפסיקה להעניק או לחילופין לבקש את תמיכתו כפי שהוא רגיל בכך. יוצא- שהיא משקיעה בלי סוף ומצפה שיעניק לה חזרה בלי שתבקש הימנו, והוא מבין שנותן במידה המשביעה את רצונה, בפרט כאשר היא ממשיכה להעניק לו מבלי לבקש את תמיכתו.

ישנן נשים שלבסוף מבקשות תמיכה, אולם עד אז הן מעניקות כל כך המון ועקב כך, הן צוברות המון כעסים ואזי הבקשות נהפכות לתרעומות ותביעות. ישנן כאלו שמתרעמות על בעליהן על עצם זה שהביאו אותן למצב שהן צריכות לבקש את תמיכתם. מובן-

שהרגשתן באה מיסוד מוטעה, שאם הן צריכות לבקש תמיכה, אזי-זה לא שווה. מפאת שפירשו את הגברים בצורה לא נכונה ודימו את צורכם לצורכן וכאן האגו הנשי נפגע וכעת קשה לפיוס. גברים אינם מגיבים בצורה יפה על תביעות הנשים, בעיקר כאשר אינם מסוגלים לרדת לסוף דעתן ואינם מצליחים להבין מאיזה מקום רגשי עמוק הדברים יוצאים, כי הם שונים מהן. בכל גבר קיים נכונות להעניק תמיכה ועזרה, אולם תרעומת ותביעה מצד האשה גורמים לסירובו וחסימתו.

בקשה זו לא תביעה, תביעות תוצאתן אחת, סירוב ואיבוד עניין מוחלט וכעת סיכוייה של האשה לזכות לתמיכת הגבר פוחתים בצורה ניכרת וחבל, גם אם תקבל תמיכה, זה מכפיה ומחוסר ברירה. ככל שהביקורתיות והתביעות יגדלו, כך ההענקה והתמיכה מצד הגבר ילכו יחלשו ויפסקו.

אכן- גברים חייבים ללמוד את צורכי הנשים, בעיקר שקיים בהן קושי וחסימה לבקש תמיכה רגשית כלשהי ואם ימתינו עד שנשותיהן יבקשו, זה יהיה מאוחר וגם אם כן, מלווה עם כעסים ותרעומות כאשר יכלו למנוע זאת ע"י הקשבה, הבנה ותמיכה מועטה וכעת הם צריכים להשקיע המון על מנת להחזיר את האימון ושלום ביתם וחבל. לחסימות רגשיות-

ישנם מספר גורמים וכל נושא נידון לגופו:

א. אופי סגור ומופנם ב. חינוך כפייתי בילדות ג. חוסר הצלחה. ד. פגיעות חברתיות ה. זוגיות המלווה בהשפלות ופגיעות, או חמש הסיבות יחדיו. ברור שלא ניתן לפתור חסימות ע"י קריאה ולימוד בספרים בלבד, אלא חייבים לפנות לסמכות מקצועית וכל נושא נידון לגופו. בדרך כלל-

מי שחסום רגשית קשה לו להביע ולבטא רגשות אהבה, לכן הוא מפייס ומרצה בצורה גשמית. אם החסימה מצד האשה, נהפכת לנותנת כפייתית ומרצה ע"י ריבוי בניקיון, סדר ואוכל ועיקר התעניינותה בילדים מאשר בבן זוגה. אם מצד האיש הריצוי הוא גשמי, והיחס לאשה הוא קר וחיצוני, מה שאין כן עם הילדים. אם החסימה היא מצד אופי או מידות אזי כלפי החברה פתוחים יותר ובבית סגורים. אם החסימה באה מחינוך כפייתי וכ'ו, זה בא לידי ביטוי בזוגיות ובחינוך ילדים.

ככל שחסומים יותר זה סימן לרגישות יתר, כי ריבוי החסימות נובע מפחד פנימי לא להיחשף שנית כדי לא להיפגע שנית. נקודה עמוקה- כשיש חסימה רגשית לאיש בנוסף לאופיו הקר וחסרון הבנתו ברגשות האשה, בדרך כלל וללא מתכוון זה בא לידי ביטוי בהתייחסותו לאשה כל החודש ביחס ליום החודש, היפך האשה שגילוי החיבה שבא לפני ואחרי, חשוב ויקר לה יותר.

נקודה רגשית וכואבת זו קיימת כמעט אצל כל הגברים מפאת חוסר דעת בהבנת האשה ובהבדלים המהותיים שיש בין האיש והאשה, בנוסף לחסימות רגשיות שקיימות. כידוע האשה בטבעה ריגשית ורוחנית יותר מהאיש ועיניה נשואות דווקא אל קרבה נפשית תומכת ויחס חם אוהב יותר מכל מגע גשמי, היפך האיש. אם קיים יחס כזה היא משתוקקת גם לקרבת הבעל. אם אין הבעל מגלה קרבת דעת אוהבת כל החודש, ולא משנה מה הן הסבות או החסימות, היא סולדת מכל מגע כלשהו.

מאחר שקרבה שאינה באה מתוך יחס וחיבה אמיתית מכאיבה ומשפילה אותה. מצד שני-

אין השפלה כואבת יותר מזה שהאשה דוחה את הגבר ולא משנה מה הסיבות, לפיכך יש ללמוד כיצד לפתוח חסימות רגשיות, כי אין מצוה להיתקע עימם, שבת שלום ומבורך.

מספר גורמים לחסימות רגשיות: א. אופי סגור ומופנם ב. חינוך כפייתי בילדות ג. בטחון וערך עצמי נמוך ד. פגיעות חברתיות ה. זוגיות שמלווה בהשפלות ופגיעות או חמש הסיבות יחדיו. ברור שלא ניתן לטפל בחסימות ע"י קריאה ולימוד מתוך ספרים ועלונים בלבד, אלא חייבים לפנות לסמכות מקצועית וכל נושא נידון לגופו. בדרך כלל כשהאיש חסום רגשית הוא מרצה באופן גשמי.

במידה והאשה חסומה רגשית, היא נהפכת לנותנת כפייתית ומרצה באמצעות סדר, ריבוי ניקיון ואוכל, ועיקר התעניינותה בילדים מאשר בבן הזוג. אם האיש פגוע וחסום מהאשה, הוא מרצה באופן גשמי והיחס אליה הוא קר ויבש, מה שאין כן עם הילדים. אם החסימה מצד אופי או מידות- כלפי החברה פתוחים יותר מאשר בבית. אם החסימות מחינוך כפייתי, חברתי ועוד, זה בא לידי ביטוי בזוגיות ובחינוך הילדים.

ככל שחסומים יותר זה סימן לרגישות יתר כדי להישאר מוגנים, כי ריבוי החסימות נובע מפחד שלא להיחשף ולא להיפגע שנית. במידה והאיש מופנם וסגור זה בא לידי ביטוי ביחסו לאשה כל החודש ביחס ליום החודש. לעומת זאת- גילויי החיבה והחיזורים חשוב ויקר לה כל החודש יותר מיום המצוה. בעיה זו קיימת בקרב גברים שאינם מודעים לנפש האשה, בנוסף אם קיים בהם חסימות רגשיות.

יצוין שהאשה בטבעה רוחנית יותר מהאיש ועיניה נשואות דווקא לקרבה רגשית אמיתית ויחס חם ואוהב יותר מכל מגע. אמנם אם קיים יחס וקרבה ריגשית, היא משתוקקת גם לקרבת הבעל. במידה והוא אינו מגלה קרבת דעת תומכת ולא משנה מה הן החסימות, היא סולדת ממנו ומכל מגע וקירבה עימו. מאחר שקירוב שאין בו תמיכה וקירבה אמיתית, פוגעת בה ומכאיבה לה ביותר.

אולם מאחר שטבע האיש לרצות באופן גשמי וחיצון, על האשה לנקוט במשנה זהירות כדי לא להיפגע ולפגוע בו ולהרחיקו, כי גם את ההשקעה הגשמית תפסיד. כמו כן יש אפשרות לעודדו על נתינתו הגשמית ובאותה הזדמנות לעוררו באופן מפורש לקבל תמיכה רגשית, כי גברים אינם מבינים רמזים.

נחזור- עיקר הזמנים שמעלים בנו חסימות ורגשות שליליים, דווקא ברגעים מיוחדים של חיבור ואהבה. נקדים-בזמנים שאנו מקבלים יחס, התענינות וכ'ו, גואים ועולים מתוכנו רגשות וכאבים של העבר שלא היה לנו את הבטחון והאומץ להוציאם בזמנים שחשנו דחויים ומרוחקים. בזמנים טובים כשאנו מרגישים בטוחים עם בן זוגנו, אנו מקבלים אומץ לחשוף רגשות כאובים שדחקנו במשך שנים על מנת להשתחרר מהם. זהו תהליך די טבעי אצל כולם ואין להיבהל, אך התוצאה: א.

תגובתנו קשוחה וחריפה ולא קשורה למצב ב. השלכת אשמה כלפי בן/ת זוגנו כאשר תשעים אחוז מכאבנו קשור לעבר ומושלך על ההווה ג. בן זוגנו אינו מסוגל להבין, להכיל ולקבל מצבים של תגובות רגשיות מושהות שמגיחים החוצה בעוצמה ובתגובה חריפה ד. בן הזוג חש מואשם וקורבן במצב. ישנה עוד סיבה עמוקה נוספת להוצאת רגשות מושהות והיא על עצם השגת מבוקשנו.

נקדים- במסגרת עבודתי אני נתקל בתופעה מעניינת- כאשר אחד מבן הזוג גילה נכונות לעשות שינויים לטובת בן/ת זוגו, הצד הפגוע לפתע נעשה קר, אדיש ומזלזל במאמציו, תופעה שלא היתה קודם לכן. הפלא הגדול שאותו צד שסבל במשך שנים מייחס מזולזל ומשפיל מבן/ת זוגו, המתין בסבלנות ע"י תפילות ובכיות על מנת לעוררו לשינוי וכשסוף סוף תפילותיו התגשמו וזכה לקבל תמיכה והערכה ראויה, נעשה אדיש וקר כלפיו וברוב המקרים פוגע ומשפיל אותו מה שלא עשה כן בעבר.

עומק העניין

כאשר אחד מבן הזוג מחליט לעשות שינוים לטובת בן זוגו, עולים וגואים ללא שליטה לצד הפגוע אותם פגיעות ורגשות שליליים של העבר על מנת להירפא ולהישלח החוצה. כעת הוא מרגיש בטוח עם עצמו ועם בן זוגו ומקבל אומץ לשחרר את משקעיו כדי לשחרר ולהשתחרר מהם. מי שאינו מודע לסוד יקר זה- מפרש את בן/ת זוגו באופן מוטעה ונדמה לו שהוא מעוניין לנקום בו על אותם שנים שסבל בגינו ומגיע למסקנה מוטעית שהיה עדיף להישאר עם כל מגרעותיו כדי לא לקבל רעה תחת טובה.

בעיקר אם בעבר התנהג בצורה בלתי הולמת כלפי בן זוגו וקיבל בתמורה יחס והערכה טובה. מובן שאין כוונה לצד הפגוע להעניש את הצד הפוגע על השתפרותו ובוודאי לא לנקום בו על העבר, אלא הוצאת רגשות מושהים במשך שנים, שקיבלו כעת את האומץ לצאת ומבקשים רשות להירפא. יצוין- ככל שמערכת היחסים משתפרת בהערכה, חיבור, חיזורים וכ'ו, רגשות מושהים עמוקים עולים על פני השטח. כגון: בושה, פחד, הזנחה, נטישה, אלימות נפשית, פיזית, מילולית וכ'ו.

אך מאחר וקיים בנו פחד להוציא רגשות אלו בזמני ריחוק ונטישה, אנו משחררים אותם בזמני רוגע ללא שליטה, כדי לא להישאר תקועים עם רגשות ללא מוצא ומצפים למענה ופתרונות מידיים. גם כשאנו מוציאים אותם בזמנים טובים או בעתות שבן זוגנו מחליט לעשות שינוי לטובה עבורנו, אנו משליכים אותם בכעס וחוסר שליטה, והקשה מכל ששופכים את תסכולנו כשרוב כאבנו קשור לעבר וכעת מושלך עליו בהווה.

עצתי- שבזמנים הללו הצד הפגוע יתמקד בבעיה אחת ולא יגלוש לעוד תחומים, ורק לאחר שיקבל תמיכה מבן זוגו ויגיעו לתובנות יחדיו, ניתן לעבור לנושא חדש, רק להשתדל לא לפתור את כל הבעיות בשיחה אחת [בעיה תקשורתית]. כמו כן הצד המואשם יגלה סבלנות ואורח רוח על מנת לשחרר לו/ה את כל התרעומות והכאבים השליליים כמו היועץ והמגשר בלי לחוש מואשם ויחסוך המון עגמות נפש וכספים מיותרים.

בעיקר שבן/ת הזוג זקוק לתמיכה מבן/ת זוגו דווקא ולא משום יועץ, רב או מגשר!! כמו כן ע"י שנקבל על עצמנו אחריות חלקית במצב, יהיה לנו קל יותר להכילו ולקבלו. במידה ומכל סיבה שהיא אנו פוחדים לחשוף רגשות בפני בן/ת זוגנו, זה הזמן לשתף יועץ, רב או כל בר סמכא כדי להוציא רגשות כאובים ולא להיתקע עם פסולת רגשית זו שתוקעת לנו את החיים.

במידה ואין לנו את האומץ להוציאם, אנו עלולים לסבול מתופעות קשות כמו- פחדים, דיכאונות, חרדות, חולשה ותשישות כח ללא סיבה נראית לעין וליפול ליאוש ולמרה שחורה. תסמינים הללו מצביעים על פסולת רגשית חסומה שכמהה לצאת ולהשתחרר כדי להירפא ואנו לא מאפשרים לה.

התגובה הראשונה להימלט ולברוח מהתחייבות וקשר זוגי רגשי כלשהו, או לחילופין מגבירים התמכרויות על מנת לברוח ולהימלט מאותם רגשות שליליים. ישנם גם מצבים שאנו חשים אומץ ובטחון לומר לבן הזוג את הכל ומצד שני אנו נתקפים בפחד בנוכחותו ולא מסוגלים להעלות את כאבנו. במצבים הללו חובה להיוועץ עם בעלי מקצוע או עם כל אדם אחר שיכול לתמוך בנו ולשחרר את מצוקותינו, [רצוי לא מבני המשפחה].

במידה ואין לנו תמיכה מספקת, אחת הסיבות המשמעותיות שאנו לא מבקשים מספיק, או בצורה הנכונה. בקשת עזרה היא הכרחית להצלחת כל מערכת יחסים ובעיקר בזוגיות, לכן אם ברצוננו לקבל עלינו פשוט לבקש. לנשים וגברים כאחד יש קושי לבקש תמיכה ובעיקר נשים חשות תסכול ואכזבה יותר מהגברים כאשר הן נאלצות לבקש עזרה או תמיכה כל שהיא.

נעמיק- נשים סבורות בטעות שאין צורך לבקש תמיכה, מאחר ונחנו בבינה יתרה לדעת דבר מתוך דבר, לכן הן חשות באופן מידי את צורכי זולתם ומעניקות בלי שיבקשו מהן, לפיכך הן מצפות שהגברים ינהגו כמותן. משפט כמו- "אתה אמור לדעת מה כואב לי או מה חסר לי", הוא די חוזר ונדוש בקרב נשים. יתרה מכך- ככל שהן אוהבות ומחוברות יותר, כך גדלה המודעות וההבנה שלהן להעניק לילדיהן ולבן זוגן את צורכיהם בלי שיבקשו, לכן הן מצפות שגם אחרים ינהגו כמותן.

אך התפיסה הגברית- מי שזקוק לעזרה או תמיכה כלשהי עליו לבקש. אולם מאחר ונשים מעניקות באופן טבעי, לדעתן אין כל סיבה לבקש כי גברים אמורים לדעת מעצמם. יתרה מזו- לפי הבנת הגברים מי שזקוק לתמיכה או לעזרה הוא אמור לבקש ואם בכל זאת אינו מבקש, זה סימן מובהק שהוא מסתדר נפלא וכל עזרה רק תפריע למהלך התקין שלו. לא פלא שבחסרון מודעות בהבדלים הפשוטים בין גברים לנשים, נוצרים מתחים וכעסים כאשר אין אשמים.

יתרה מכך- אחד המבחנים עבור האשה כדי לבדוק אם בן זוגה אוהב אותה, האי צורך לבקש תמיכה. כי אם הוא אוהב באמת ובתמים, הוא אמור להבין מדעתו מה חסר לה ומה היא זקוקה בעיקר. מאחר שזו נקודת ההתייחסות שלה, היא מניחה בטעות שאם בן זוגה אוהבה, הוא יציע את תמיכתו בלי שתצטרך לבקש. היא גם עשויה לבחון אותו במכוון ולא לבקש את עזרתו כדי לדעת את מידת אהבתו כלפיה וזה המדד עבורה.

גישה זו במערכת היחסים אינה עובדת אצל הגברים כי הם בנויים בטבעם שאם האשה מעוניינת בעזרה או בתמיכה כלשהי עליה לבקש, אולם בצורה מכובדת. כאשר האשה אינה מודעת לשוני ואינה מבקשת תמיכה רגשית למשל, היא עשויה לקבל מעט או לא כלום ולפרשו בטעות שאינו אוהבה דיו. במידה ותחליט לבקש בכעס וברוגז, הוא עלול להיפגע ולהמציא תירוצים והתחמקויות ובסופו לאבד עניין בקשר זוגי.

ישנן נשים שמעניקות במשך שנים ומצפות במוקדם או מאוחר האיש יתעורר מעצמו וידביק את הקצב ואף ישיג אותה. אולם האיש סבור שהוא מעניק די הצורך והראיה שהיא מעניקה בלי להתלונן ואינה מבקשת תמיכה מיוחדת. הוא לא מעלה בדעתו שהיא מצפה ממנו שיתעורר ויתמוך בה כפי שהיא רגילה. כי הוא סבור שאילו הייתה זקוקה ליותר, הייתה מפסיקה להעניק או לחילופין לבקש תמיכה כפי הרגלו.

יוצא שהיא משקיעה בלי סוף ומצפה שיעניק לה בתמורה בלי שתבקש, והוא מבין שהוא נותן במידה משביעה. גם אלו שלבסוף מבקשות, אך עד אז הן מעניקות כל כך המון ועקב כך הן צוברות כעסים ומשקעים והבקשות נהפכות לתרעומות ותביעות. ישנן גם נשים שמתרעמות על בעליהן על עצם זה שהביאו אותן למצב שהן צריכות לבקש את תמיכתם. מובן שתסכולן מקורו מיסוד מוטעה- שאם הן צריכות לבקש תמיכה אין לזה שום ערך ומשמעות.

גברים אינם מגיבים בצורה יפה לדרישות ותביעות, בעיקר אם יש איומים מצד האשה, כגון: "זה נגמר", מחר ברבנות וכ'ו". אמנם הפחדות ואיומים מניבים שקט לזמן קצר, אולם לתווך ארוך גורמים לתוצאה הפוכה. כי בן הזוג מתרגל לאיומים, מתכנס בעצמו ומאבד חשק ומוטיבציה להשקיע. בכל אדם קיים נכונות להעניק תמיכה ועזרה, אולם תביעות ואיומים גורמים לחסימות וסירובים.

לסיכום

האיש חייב ללמוד צורכי האשה, בעיקר שקיים בה קושי וחסימה לבקש תמיכה רגשית, ובעת שיכל למנוע ריבים ומחלוקות ע"י הקשבה ותמיכה מועטה, כעת יצטרך להשקיע המון ולא תמיד ניתן להחזיר את האמון שנשבר. כמו כן האשה תלמד לבקש את צרכיה ללא ציפיות, שבת שלום ומבורך.

תקשורת חלק כג' נשים וגברים מדברים בשתי שפות!!

סוד מחזוריות הנשית מול מחזוריות הגברית:

כשם שקיימת מחזוריות טבעית בנשים של התרחקות והתקרבות, כך קיימת מחזוריות נפשית בגברים של התרחקות והתקרבות. בחסרון הבנת נפש האיש היא אינה מבינה כיצד גבר תומך ואוהב זקוק מדי פעם לפרק זמן של התרחקות. עניין-

זה יכול לתסכל כל אשה שאינה מודעת לתהליך פנימי זה של הגבר ובפרט כאשר דחף התרחקותו מתעורר לאחר השיא של-"והיו לבשר אחד". גברים חשים באופן פתאומי דחף להתרחק בלי שום סיבה נראית לעין. חשוב לדעת-

שאין זו החלטה או בחירה שלהם, זה פשוט תהליך תת הכרתי ואין זה באשמתם כלל, כי כך הם בנויים מראשיתם. כשם שקיים באשה מחזוריות טבעית כך הוא בנוי במחזוריות נפשית. יתרה מכך-כאשר גבר אוהב אשה, הוא זקוק וחייב מדי פעם לפרק זמן של התרחקות בטרם שיהיה מסוגל להתקרב שנית, כך הוא בנוי מראשיתו ואין זה בבחירתו או ברצונו!! נשים שאינן יודעות סוד יקר זה, מפרשות שלא כהלכה את התנתקותו, מפני שבאופיין הן מתרחקות מסיבות אחרות מוצדקות, לכן הן מפרשות את התרחקותו מאותן סיבות. לדוגמא: אשה מתרחקת כאשר היא מאוכזבת ואבדה אימון בבן זוגה או שאין הוא מבין ללבה, או כאשר היא פגועה ממנו וחוששת להיפגע שנית. לפיכך-

כאשר גבר מתרחק ללא סיבה נראית לעין, היא מפרשת את התרחקותו מאותן סיבות הללו, לכן נפגעת עד עומק נשמתה.

מובן-

שגם גבר עשוי להתרחק ולהתנתק מאותן סיבות, אולם הוא גם בנוי להתרחק בלי שום סיבה של אשמה פגיעה או חוסר אימון. עניין-

התרחקותו עשויה לתסכל כל אשה שאינה מבינה את נפש האיש בפרט כאשר מתנתק לפתע פתאום כשהוא אוהב, רגוע, שמח ובוטח בבת זוגו. עומק העניין- גבר בטבעו אינו מסוגל להיות כבול במסגרת זמן רב, לכן מתנתק על מנת לממש לו את הצורך בחופש ועצמאות. בדרך כלל-

חזרתו למצב הקודם תתממש רק לאחר שיתרחק עד קצה גבול יכולתו ואזי יקפוץ חזרה לאותו מקום שמשם התרחק ללא שום הכנה והודעה מוקדמת. יש לציין-

שרק לאחר היפרדותו המלאה יהיה מסוגל לחוש שוב את הצורך שלו באהבה וקרבה. לפיכך-

בחזרתו הפתאומית הוא יחוש רצון ויכולת להעניק את אהבתו ולקבל אהבה באותה רמה ועוצמה שהיה זקוק לה קודם לכן. כמו כן-

כאשר גבר מנתר בחזרה, הוא מצפה ממנה כעת להמשיך את מערכת היחסים מאותה רמת חיבור ואינטימיות שלפני התרחקותו. עניין-

זה עשוי להכעיס כל אשה ולחשוב שבן זוגה סובל מהפרעת אישיות. מאחר- א. שהיא לא סובלת מבעיה כזו, לכן אין היא מודעת לזה ב. דרוש לה זמן להתחבר שנית, היפך ממנו שאין לו כל צורך בתקופת התוועדות והתחברות מחדש. לפיכך-

כאשר האשה מודעת כהלכה במחזוריות האינטימית הטבעית של הגבר ותבין אותה כפי שמבינה את המחזוריות שלה, ניתן לחסוך המון כעסים, פגיעות, ריבים, מחלוקות וירבו השלום, האהבה והאחדות.

יתרה מכך

כאשר אין לגבר את האפשרות להתרחק, לא תהיה לו את הערגה והשתוקקות להתקרב. נשים שיתעקשו לשמור על רציפות האינטימיות וירדפו אחרי בן זוגן בשעה שמתרחק, הוא ינסה להימלט על נפשו, וכאשר חזרתו תהיה מאולצת יפסיד את הריגוש החדש לחוש את כמיהתו ואהבתו לבת זוגו. ועוד-

גבר שמתרחק עד לקצה היכולת שלו, יחזור בעוצמה ובתנופה לאותה קרבה שהיה קודם לכן וכל גישתו באופן פתאומי משתנה עד כדי שאינו יכול לפתע פתאום לחיות בלעדיה. כוחות הנפש חוזרים אליו ותשוקתו לאהוב ולחוש נאהב הקיצה מתרדמתה. התנהגות-

זו מוזרה וזרה בעיני האשה, מבלבלת ומתסכלת אותה. מכיוון שעל פי טבעה כאשר היא מנתקת קשר, היא זקוקה לתקופת התחברות וחיבור מחדש. אם האשה לא תבין סוד יקר זה שגבר שונה ממנה, היא עלולה לכעוס, להיפגע ולנטות לחשדנות ביחס לכנות רצונו הפתאומי בחידוש האינטימיות, להאשימו ולחשוד בו בדברים קשים ביותר ולדחות אותו מעל פניה. לעומת זאת-

גבר חייב להבין את השוני באשה שלוקח לה זמן בטרם תוכל שוב לקבלו כבתחילה. בדרך כלל-

היא זקוקה לזמן שיחה עד שתהיה מסוגלת לחדש את הקשר שנית. תקופת מעבר זו יכולה להיות נעימה, אם האשה לא תפרש זאת בפן האישי ותאפשר לו להתחבר שוב בנעימות ללא אשמות כי זה לא בבחירתו כאמור. כמו כן-

גם הגבר יבין ללבה וייתן לה את הזמן הנדרש על מנת לחדש שנית את הקשר ולחזור לאותה דרגת אינטימיות, במיוחד אם היא חשה פגועה בזמן התרחקותו ממנה. מובן- שבהעדר הבנה בהבדלים הקיימים בין האיש והאשה, עלולה האשה להיפגע, להרגיש דחויה ולנתק את הקשר. כמו כן-

עשוי הגבר לאבד את סבלנותו, מכיוון שמבחינתו הוא לא מרגיש שעשה דבר מה שהאשה צריכה לחוש פגועה, בפרט שמבחינתו הוא מוכן בפתע פתאום לשוב לאינטימיות בכל דרגת קרבה שהייתה קודם לכן!!

נקודה חשובה-

במערכת מחזוריות הנשית קיים תהליך שלוקח זמן בין התרחקות להתקרבות, ובדרך זו השפעתו על נפש האשה. לעומת זאת-

מחזוריות נפש האיש בין התרחקות להתקרבות מהיר ובאופן פתאומי, לכן בחסרון ידיעה בתהליך עמוק ותת הכרתי זה, קשה לאשה להבין ולהכיל אותו, כי אצלו הקרבה והריחוק באופן פתאומי ובפרט לאחר שסיפק לו את הצורך באינטימיות, הוא חש באופן פתאומי רצון לחופש ועצמאות.

יתרה מכך

האשה חשה פגיעה ובאופן פתאומי נתפסת לבהלה ומנסה לרדוף אחריו לשכנעו ולדובבו לחזור. עניין-

זה גורם לו בדיוק את ההיפך. לכן אם האשה לא תכנס ללחץ ובהלה ותאפשר לו לספק את הצורך שלו בהתרחקות, הוא יחזור שוב במהירות האפשרית לאותה נקודה שזינק ממנה החוצה וישתוקק שוב בצורך שלו להתחברות ואינטימיות ובהבטחה!! נשאלת השאלה-

היכן הגבול, או איך ניתן לצמצם פערים?

נקדים

אחת הסיבות שגבר מתנתק ובורח מהאשה מפאת שהוא בעצמו אינו יודע את סיבת בריחתו, בפרט כאשר מציפה אותו בשאלות ואין לו תשובות מספקות בעבורה, לכן מעדיף לברוח במהירות האפשרית. כמו כן-

האשה נתקפת בפחד ובהלה ומתחילה לרדוף אחריו. היא חושבת שטעתה כלפיו, ושהוא פגוע ממנה, לכן גרמה לו לאבד עניין בקשר מחייב. ועוד, היא מדמיינת לעצמה שהוא מצפה ממנה שתחדש את הקשר ואם לאו, הוא לעולם לא ישוב עוד אליה. מה שמסעיר אותה במיוחד העובדה שהיא חשה חסרת יכולת ואונים להחזירו מכיוון שאין לה מושג מהו המשגה שעשתה שגרם לו לאבד עניין. היא אינה מודעת שהתרחקותו איננה אלא חלק ממחזור האינטימיות הטבעי שלו, בפרט כאשר שואלת אותו על פשר הדבר ואין לו תשובה ברורה. לכן הוא שוב מתנתק ומסרב לשוחח בנידון עד החיבור הבא. לפיכך- בשלב זה ככל שתרפה, הוא יזדרז לחזור, הנושא עמוק ורחב עוד נרחיב בס"ד!!

בשלום בית!

כותב רבינו הרמב"ם בהלכות אישות פרק ט"ו הלכה כ'.

"וכן צוו על האישה שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדאי, ויהיה עליה מורא ממנו תעשה כל מעשיה על פיו ויהיה בעיניה כמו שר או מלך, מהלכת בתאות לבו ומרחקת כל מה שישנא, וזו דרך בנות ישראל ובני ישראל הקדושים והטהורים בזיווגן, ובדרכים אלו יהיה ישובן נאה ומשובח", ע"כ לשונו הזהב.

מובא בתנא דבי אליהו,"וכי מה טיבה של יעל שבאה תשועה גדולה לישראל על ידה"? אמרו אשה כשרה היתה ועושה רצון בעלה, מכאן אמרו חכמים אין לך כשרה בנשים אלא אשה שעושה רצון בעלה [כמובן לא מדובר בעבירות]. יש להבין את הקשר בין התשועה שבאה לישראל ע"י יעל, לבין אשה כשרה עושה רצון בעלה. שורש האשה מהעצם של האדם וידוע לכל שעצם הוא דבר קשה, לכן יש קושי מסויים בטבעה להתבטל לבעל ולקבל את מרותו למרות החיוב. לכן מכיון שיעל התנהגה נגד טבעה בקיום חובתה ועשתה את רצון בעלה, כך הקב"ה התנהג איתה מידה כנגד מידה והביא תשועה לישראל דרכה נגד הטבע. ועוד-

ללמדנו את החביבות הנפלאה שיש לקב"ה לאותן נשים כשרות עושות רצון בעליהן. "חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו". מובא-

בתלמוד על אשה כשרה שנישאה לאדם רשע והפכה אותו לצדיק, ולעומת זאת על אשה מרשעת שנישאה לצדיק והפכה אותו לרשע. מכאן-

רואים את הכח והעוצמה שהקב"ה נתן לאשה ובבחירתה להטות את בעלה לטוב או לרע.

מעשה-

בזוג האשה חזרה בתשובה והבעל לא. עניי ראו ולא זר אוזניי שמעו ולא אחר איך היה מבזה אותה ומשפילה פעמים רבות לעין כל.

לא פעם אחת שאלתי אותה מדוע את לא מתגרשת?

ענתה-

כנראה שהרב לא מכיר אותו היטב. מה פירוש?

יש לו לב טוב, הוא לא אדם רע, עוברת עליו תקופה קשה. איך את מצליחה להחזיק מעמד?

אני זוכרת לו רק את הדברים הטובים ולכן אני מבינה אותו, הוא עוד יחזור בתשובה. כך תמיד היתה מלמדת עליו זכות ומתפללת עליו. כעבור-

מספר שנים של תפילות, צער, השפלות וביזיונות של ייסורי איוב זכתה להחזירו בתשובה ולחיק המשפחה. יום אחד מופיע אצלי הבעל לבד והתפרץ בבכי שליש ומבקש על נפשו עצה או דרך לעשות תשובה כדי לתקן את אותם שנים שציער את אשתו על לא עוול בכפה, ומוכן לעשות הכל למרות שמפציר מספר פעמים-

"אני לא סולח לעצמי". המעשה הנ"ל לימד אותי שיעור לכל החיים. א. אין יאוש בעולם, רק שאלה של זמן וסבלנות. ב. מהוא חוסנה וכוחה של האשה הבלתי מוגבלים שלא קיימים באיש. ועוד-

מה היא כוחה של תפילה וסבלנות שיכולים לחולל, מה ששום יועץ, רב או צדיק יכול לעשות. מובא בחז"ל-

על אשת לפידות שהיתה נביאה והיה לה בעל עם הארץ. מכח תמיכתה ועידודה החדירה בו אימון שהוא מיוחד ושווה הרבה יותר ממה שהוא חושב וכך הפכה אותו לתלמיד חכם עד לגדול הדור!! מעשה-

באשה שחזרה בתשובה והבעל לא. האשה מפצירה בבעלה השקם והערב ועומדת על כך שייתן לה גט,[המעשה מובא במספר שינויים, מחמת צנעת הפרט]. שאלתי אותה באחת הפגישות האם הוא מפריע לך לשמור שבת, טהרה ומצוות וכ'ו? לא. האם הוא מפרנס ומקיים את חובותיו כלפייך וכלפי המשפחה? כן. אם כן אין סיבה לגירושין. וכמו כן את לא אחראית על הנשמה שלו ולמעשיו, כי זה בינו לבין הקב"ה. אולם מחובתיך להיות סבלנית, להתפלל עליו שיתחזק וה' ית' יחזיר אותו בתשובה. אולם-

האשה מתעקשת ועומדת על שלה לקבלת גט. שאלתי את הבעל-

מה דעתך?

אני מוכן לחזור בתשובה למען שלום בית אולם שתתן לי מרווח של זמן ובלי לחץ. כבודו מוכן לבא ללמוד עמי כל יום שעה לאחר העבודה?בשמחה רבה. אם כך ביקשתי שתתן לו הזדמנות. האשה עומדת על דעתה לגירושין ואינה מוכנה לשמוע למרות הפצרותיי. בקשתי הזדמנות אחרונה והבטחתי תוך שלושה חודשים לא תכיר את בעלה. וכך היה הבעל מגיע אליי כל יום באופן סדיר ובתוך תקופה זו- פשט צורה ולבש צורה הן בחיצוניות והן בפנימיות.

בתום התקופה נפגשתי עם הזוג ושאלתי את האשה מה דעתך? נכון שהוא עשה שינוי, אבל רצוני בבעל חרדי ומתעקשת לקבל גט. לאחר משא של שכנועים ושיחות ארוכות, האשה עדיין מתעקשת. למרות הבטחותיי לפטור לה את כל הבעיות ולזכותה לאושר יחד עם בעלה ושלושת ילדיהם, אולם מחוסר ברירה הבעל נישבר ולבסוף נתן לה גט. כעבור חמש שנים למציאת בעל חרדי על פי טעמה, נישאה. לאחר שנה מנשואיה פוגש אותי הרב שלה ומבקש ממני להציל את הבית. שאלתי במה מדובר?

באלים המכה את אשתו וילדיה. לאחר שנעזרו בכל מיני יועצים למינהם מתברר שאני הכתובת האחרונה לפני פירוק הבית. אין לי התנגדות רק חשוב שתשאל את האשה אם היא מוכנה לקבל את עזרתי? ברור שהרב לא חזר שוב וכנראה שהעדיפה לסבול בשקט מרוב בושה ולא להעזר בי. לאחר שנה שוב התגרשה. כעבור זמן מגיע אליי הבעל הראשון ושואל האם הם יכולים להינשא שנית? חבל אבל היא איחרה את הרכבת. מה פירוש?

אם לא היתה מתחתנת שנית מותר, אבל לאחר שנישאה, ההלכה אוסרת עליה לחזור לבעל הראשון!! כעבור מספר שנים של חיפושים אחר הבעל המתאים נישאה בפעם השלישית לגרוש עם חמשה ילדים. כיום יש לה 11 ילדים כולל משלושת הבעלים כן ירבו!!

התקיים בה הפסוק

"גאוות אדם תשפילנו", במלואו. כתבנו את המעשה כדי ללמוד ממנו בעיקר את התוצאות הנגרמות מחוסר קבלת דעת תורה בגלל מלחמת הכבוד, האיגו ומידת הנצחון, שזה קיים כמעט בכל בית בעוונות הרבים. לפיכך-

אם היינו מוותרים על מעט כבוד היינו זוכים להמון הערכה וכבוד וכמובן לא משלמים מחיר כבד עם השלכות אין סופיות לנו לילדנו ולכל יוצאי חלצינו הן בעולם הזה והן בעולם הבא. יהי רצון שזכות המעשה הזה תעמוד לאותה אשה, לגרוש שלה, שכיום כבר נשוי ומאושר עם רעיתו וילדיו ברוך ה', ולכל הזוגות שיש להם עדיין את מלחמת האגו והכבוד והורסים בכך את שלום ביתם.