פרשת בראשית

חלק א'-

גברים בורחים למערותיהם ונשים צוללות במעיינותיהן:

חסרון ידיעה- בהבנת מבנה נפש האיש והאשה, ובהבדלים הגדולים שקיימים בניהם, יוצרים פרדוקסים וקצר תקשורתי המביא למסקנות מוטעות, לשני בני הזוג. התוצאה תהליך גירושין אכזרי ובסופו פירוק הבית, השם יצילנו. טעות נפוצה- לחשוב ולהסיק, שחוסר הבנה בין בני הזוג, ותקשורת לקויה נובע מחסרון אהבה. ישנן שלוש מסקנות נפוצות מוטעות לזוגות שהתגרשו, או שעומדים להתגרש רחמנא לצלן,[חוץ ממקרים חריגים]. א. "שאינם אוהבים". ב. "הוא השתנה" "היא השתנתה". ג. "לא הכרנו זה את זו מספיק",[ואפילו בזוגות שהכירו וחיו יחדיו שנים רבות לפני הנישואין].

בעלון זה והבאים נעמוד בס"ד בהבנת נפש גוף האיש והאשה, שיחסוך לנו המון צער, כאב, סבל וגירושין מיותרים. יהי רצון שאהיה לכם לעזר, ושלא יצא תקלה תחת ידי, ואם אזכה להציל בית אחד בישראל, שווה הכל, ועל כך אודה לשם יתברך, אמן כן יהי רצון!!

אחד ההבדלים הגדולים בין גברים לנשים, בא לידי ביטוי השונה, באופן שבו הם מתמודדים במצבי לחץ ובפתרון בעיות. גברים נעשים יותר ויותר מרוכזים בעצמם ומסוגרים, בעוד שנשים עורמות וצוברות על עצמן יותר ויותר לחצים, אשר מעורבותן הרגשית הולכת וגוברת, ובסופו הן מוכרעות תחתן. כאן-

מתחילים ההבדלים הגדולים בן גברים לנשים בפתרון בעיותיהם.

גבר מרגיש טוב אם ימצא פתרון לבעיותיו, לעומת זאת-אשה זקוקה לשוחח על בעיותיה, כדי להשתחרר ולהרגיש טוב יותר. אי הבנתם וקבלתם של הבדלים הללו גורמות לחיכוכים ומריבות במערכת היחסים.

נעמיק יותר

כאשר גבר חוזר מעבודתו, מלימודו והוא מושך עמו בעיות שעדין לא נפתרו, הוא זקוק לברוח-"למערתו", לפינה שקטה כדי לעבד שוב ושוב נתונים חדשים, כדי למצוא פתרונות לבעיותיו. כמו כן-

הוא זקוק להתעסק עם עצמו כמו-קריאה, צפייה במחשב ובכל מיני- משחקים, כדי לברוח מאותם בעיות שעדין לא מצא להם פתרון. לכן-

הוא לא ירגיש טוב ומשוחרר, עד שישכח אותם לעת עתה. לעומת זאת האשה אינה זקוקה לפתור את בעיותיה, אלא למצוא לה מאזין טוב, כדי לשוחח אודות רגשותיה, לחציה ולקבל תמיכה, הבנה והזדהות, ובזה היא מתרווחת ומשתחררת מבעיותיה כאמור. בחסרון הבנת המין השונה מתעוררות הבעיות. האשה מרגישה זנוחה ושאינה אהובה, בזה שהבעל מתעלם ממנה ושקוע בתוך עצמו. לעומת זאת-

הגבר סבור שהיא לא מבינה אותו, ושהוא האשם המרכזי בבעיותיה. מובן-

ככל שכל אחד יהיה שקוע בבעיותיו ולא ינסה להבין את השוני הקיים בניהם, הריחוק והמריבות ילכו ויגדלו והתוצאות ידועות.

לסיכום

גבר זקוק לברוח- "למערתו" [לשקט שלו],כדי לשכוח את בעיותיו, עד למציאת פתרונות מעשיים, לעומת זאת- האשה "צוללת במעין רגשותיה", ולא תשתחרר עד שתשוחח עליהם ותשתף אחרים בכאבה כאמור.

בוודאי שמצב זה מוכר לכם- ומהווה דוגמא אחת מיני רבות מקרים, שבהם גברים ונשים חלוקים בדעותיהם, בגלל חוסר הבנה בהבדלים הטבעיים שקיימים בין בני הזוג. מכאן מובן-

שהצלחה בפתרון בעיה זו, אינה תלויה במידת האהבה של בני הזוג, או בחוסר תקשורת, אלא במידת ההבנה של- "המין השני".!!

הפתרון לבעיות הנובעות משני הבדלים מרכזים אלה ימצא-אם נבין ביתר פירוט את האופן השונה שבו מתמודדים גברים ונשים במצבי לחץ ובפתרון בעיותיהם. לדוגמא-

כאשר גבר נסער או טרוד, הוא לעולם לא ידבר על אותם דברים שמטרידים אותו עם אדם אחר, אלא אם סיועו של ידידו נחוץ לו למציאת פתרון. במידה ואין לו את העזרה הנחוצה, הוא נעשה-שקט, מכונס בתוך עצמו ובורח-"למערתו",[לשקט]. שם הוא זקוק להרהר בבעיותיו בשקט כדי למצוא פתרון, או להתעסק בכל מיני עניינים כדי להשכיח את בעיותיו, ולא יוטב לו עד שימצא פתרון כאמור. במידה ועדיין לא מצא פתרון לבעיותיו, הוא יפנה לפעילויות אחרות, כגון- קריאה, השתתפות בספורט, חדשות ומשחקים כלשהם. פעמים גם להתמכרויות למיניהן שישכיחו את הבעיה מלבו. יוצא מכאן-

שבעתות הללו הגבר עובר תהליך תת- הכרתי, לניתוק הבעיה ממוחו באופן זמני, כדי שיהיה מסוגל להשתחרר בהדרגה מן הלחץ, להירגע ולחדש מוחין וכוחות חדשים כדי שיוכל שוב להתמודד עם בעיותיו. אם הבעיה מלחיצה באופן קשה במיוחד, ידרשו לו פעילויות המציבות אתגרים קשים יותר, כגון-עבודה מאומצת עד השעות הקטנות, פרויקטים חדשים מאתגרים, השתתפות במרוצי מכוניות, אופנועים, השתתפות בטיפוסי הרים, בהימורים, משקאות חריפים, והתמכרויות קשות. בעיקר-

שבת זוגו אינה מבינה אותו, רוטנת כלפיו, מאשימה אותו ומשליכה את כל כאבה וחוסר הצלחתה בו!! לעומת זאת-

כאשר האשה נסערת, נרגזת או לחוצה, היא זקוקה לבעל שיקשיב לה, יתמוך בה ויזדהה בכאבה. כאשר האשה זוכה לבעל מאזין טוב ומאפשר לה להוציא את כל תסכולה וכאבה, בלי להרגיש מואשם, ובלי להציע פתרונות,[כי היא לא זקוקה לזה],אלא רק הקשבה והזדהות, מיד היא משתחררת מלחציה, תסכולה ולפתע היא מרגישה נפלא. יוצא מכאן-

כאשר האשה יכולה לשתף ברגשותיה ובכאבה אנשים אחרים ובפרט את בן זוגה ומקבלת את התמיכה הראויה לה, היא מיד נהפכת לאשה חדשה.

אולם-

אם לא זכתה לגבר שיודע להקשיב ולתמוך, היא נהפכת לשבר כלי

עד למצב של-

"טוב לה מותה מחייה".

לסיכום

גבר מרגיש טוב עם עצמו, רק כאשר הוא מסוגל לפתור את בעיותיו בכוחות עצמו, בזמן שהותו-"במערתו". לעומת זאת-

אשה מרגישה מאושרת, רגועה ושבעת רצון מעצמה, רק כאשר יש לה מאזינים טובים ואוהבים, אשר איתם היא יכולה לחלוק את רגשותיה, בעיותיה, כאבה,

צערה, ותסכולה בבטחה ובאימון מלא, ובעיקר עם בן זוגה כאמור.!!

כמו כן-

נשים אינן חוששות להיפתח ולשתף בבעיותיהן ורגשותיהן השליליים, למי שנותן להן אוזן קשבת, הבנה, תמיכה והזדהות, היפך הגברים כאמור.

יתרה מכך

שיתוף בבעיותיהן, מהווה בעבורן לאות אהבה, מתן אימון, התחברות וריפוי נפשי. לעומת זאת-

כאשר גבר מרגיש טרוד וכ'ו,

הוא יפרוש "למערתו",יכנס בתוך עצמו ויתרכז רק בדרכים לפתרון בעיותיו. בעתות מעין אלה, בכל הנוגע למערכת יחסים, הוא הולך ונעשה מרוחק יותר, שכחן, לא מגיב ואינו משתף פעולה, פיזור הנפש ממש.

כאשר מנהלים עמו שיחה בבית, הוא נראה מנותק ממש, כאילו רק חמישה אחוזים ממוחו פנויים למערכת היחסים הביתית,

בעוד שתשעים וחמש אחוז נמצא במקום אחר וזה אינו בבחירתו כאמור. כמו כן-

מודעתו המלאה אינה נוכחת בכל מקום שנמצא ולאו דווקא בבית, מכיון שדעתו נתונה בהרהורים ומחשבות לפתרון בעיותיו, רק כלפי חוץ הוא נראה רגיל, היפך האשה שמכריזה ומקרינה את כאבה וצערה החוצה. ככל שהוא טרוד יותר, כן גוברת אחיזת הבעיה בו, לכן מטבע הדברים בזמנים הללו אינו מסוגל להעניק לבית ולאשה את תשומת הלב הרגילה, ואת התמיכה שהיא זקוקה וראויה לה מכל. מובן- שמוחו טרוד בבעיותיו עד שימצא פתרון וברגע שימצא, יחול שיפור גדול בהרגשתו. לפיכך-

הוא חייב להיכנס ל"מערתו" לעבד נתונים בשקט ושוב יהיה פנוי ומסוגל להקדיש את עצמו למערכת יחסים בריאה וטובה כבעבר!! בעיה נפוצה-

כאשר פורש-"למערתו" ואינו מצליח לפתור את בעיותיו, הוא זקוק להתעסק בבעיות אחרות ופעמים סבוכות יותר, כדי לקחת הפוגה לשכוח מבעיותיו ולאחר מכן- לחזור לטפל בבעיותיו עם כוחות חדשים וביתר שאת. עיקר הבעיה-

כאשר הוא מנותק מהסביבה ומכונס בתוך עצמו [מערתו],ואינו מוצא פתרון לבעיותיו,

הוא מפנה מקום לעזור ולפתור בעיות של אנשים אחרים, במטרה כדי לשכוח לעת עתה מבעיותיו,[תהליך תת הכרתי, אשר גם הוא לא מודע אליו],סוג של בריחה זמנית, כמו כל שאר בריחותיו בעתות הללו כאמור. כאן הבעיה היא כפולה-

א. האשה לא מבינה מדוע הוא פורש ל "מערתו" ואינו משוחח עמה על בעיותיו כפי שהיא רגילה לעשות. ב. עוד יותר לא מובן לה, איך זה שבעת שהיא זקוקה לתמיכה, הקשבה, הבנה ושיתוף, הוא מכונס בתוך עצמו [מערתו], מנותק ממנה ומכל מה שקשור לבית, וכשמדובר בחברים ואנשים זרים, הוא מציע את עזרתו ראשון.

ע"פ הקדמתינו מובן- שההתעסקות של הגבר בבעיות אחרות, בעיקר של חברים, אנשים זרים וכ'ו, בעתות מעין אלו, עוזרים לו למעשה להשתחרר מבעיותיו האישיות, לאגור כוחות ולחזור לפתור אותם ביתר שאת וביתר עוז, כדי לחזור מיד לעצמו ולחיק משפחתו. לפיכך- אם האשה היתה יודעת את "הסוד היקר של תהליך תת-הכרתי" שגבר עובר בזמנים הללו, א. לא היתה מרגישה פגיעה אישית או זלזול וחוסר הערכה ואהבה מצדו כלפיה. ב. מאפשרת לו לחזור לחיק המשפחה לאחר התהליך הפנימי שהוא עבר.

ג. לא היתה פוגעת בו ומדחיקה אותו לעזוב את הבית שנית ולחזור לאותם מקומות, שלמעשה עזרו לו לחזור לעצמו ולשפיותו,[כי בבית לא קיבל אפשרות זאת], כדי להתמודד שוב עם בעיותיו ולפתור אותם עם סיכויי הצלחה מרובה.!!

יש לדעת, שבאותה מידה-

שגבר התקוע "במערתו", זקוק לכל מיני תחביבים ועיסוקים, על מנת להסיח את דעתו מן הבעיה הגדולה שהוא שרוי בה כעת, כך זקוקה האשה לאוזן קשבת, הבנה ותמיכה רגשית כדי להקל מעליה את לחציה, כאבה וסבלה.

יתרה מכך

כמו שגבר זקוק להתעסק עם בעיות שאינן קשורות אליו, כדי להשכיח את בעיותיו, באותה מידה זקוקה האשה, לשוחח על בעיות שאינן קשורות אליה כלל ושאינן דורשות פתרון מידי, על מנת שתוכל להרגיש הקלה מלחצים ורגשות כאובים. לכן היא עשויה לדבר על אנשים זרים ולפתח מעורבות רגשית כדי להשתחרר מלחציה, לכן-יש חשיבות להקשיב גם לזה. עיקר הקושי מתעורר-

כאשר הגבר פורש למערתו[לשקט],מתעורר באשה רצון לשוחח עמו על רגשותיה, כאבה ובפרט שהם מתעצמים בזמן פרישתו למערתו, בגלל שהיא חושבת שהוא עושה זאת בשביל לברוח ממנה, כי היא משווה אותו אליה,[טעות נפוצה]. כלומר-

כמו שהיא רגילה לדבר ולהוציא מצוקות ובעיות החוצה, אזי היא מצפה שהוא ינהג כמותה, ומזה שהוא פורש למערתו, אזי היא מבינה שזה בגללה,[בעיקר נשים שעברו סוג של נטישה בבית בילדות או בחברה, או סוג של תהליך גירושין אכזרי אצל הוריה]. כמו כן-

עיקר הקושי לגבר להאזין לאשה ולהשתתף ברגשותיה הכאובים, בגלל שהוא מרגיש האשם המרכזי באומללותה וחוסר הצלחתה,[בעיקר גברים שקיבלו דחיות ופגיעות בילדותם על כשלונות, ועידוד, תמיכה רק על הצלחות וציונים גבוהים, ולא על מאמצם והשתדלותם]. עצתי-

כאשר האיש זקוק לברוח למערתו, יאמר לאשה שזה לא קשור אליה, אלא זקוק לזמן שהות עם עצמו ולאחר מכן יחזור אליה ביתר שאת וביתר עוז. כמובן האשה תאפשר לו, וכן לא להלחיצו לשתף אותה בעיתות מעין אלו, וככל שהיא תרפה כך הוא יחזור מהר יותר ובהבטחה. כמו כן-

כאשר האשה זקוקה לאוזן קשבת מבן זוגה, תודיע לא מראש, שזה לא קשור אליו ולא באשמתו, אלא זקוקה להקשבה והבנה בלבד, ומידי פעם תעשה הפסקה בדיבורה ותודה לו על הקשבתו ותמיכתו. כמובן על הגבר לתת לה את התמיכה הראויה. אולם זהירות-

לא לבקש תמיכה בזמן בריחתו למערתו, כי בזמן הזה אין לא את היכולות והכלים לתמוך בך כמבואר היטב!! שאלה:

מה קורה, שדווקא בזמנים הללו שהאשה זקוקה לתמיכה והקשבה מהבעל, הוא בורח למערתו? [עניין זה מצוי מאוד].

תשובה

יש לבדוק לעומק יותר, מדוע הבעל בורח למערתו בעיתות הללו,[בזה צריך עזרה מיעוץ זוגי מקצועי]. אולם-

יתכן מאוד בגלל הרגשת לחץ, פחד ואשמה מצד מרירותה וכאבה, כי הוא מרגיש האשם המרכזי בחוסר הצלחתה, ואומללותה מאשרת בכך את חוסר הצלחתו לספק לה את סיפוקה וצרכיה הבסיסיים, בנוסף לעוד סיבות וקשיים אישיים שהוא עובר עם עצמו וזה כלל לא קשור אליה!! הנושא עמוק, רחב ומורכב עוד נרחיב בס"ד.

בשלום בית!

התקשרו אליי זוג שלא חיים ע"פ ההלכה וביקשו להינשא באופן בהול ומוכנים לשלם כל מחיר [מדובר בפרק ב']. הזמנתי אותם לפגישת הכרות ולהפתעתי הופיעו זוג עם טבעת נישואין, האיש לבוש בגדי חתן והאשה בגדי כלה וכמובן שלקחו חופש מהעבודה וקבעו סוף שבוע לירח דבש. התנצלתי על אי ההבנה ולאחר שבדקתי את כשרות הזוג שאלתי את האשה האם היא עשתה את ההכנות הראויות לכלה? לא.

אם כך לא ניתן לחתן אותכם רק עוד שבוע ימים ובתנאי שתיפרדו מהיום על מנת שהאשה תעשה את ההכנות הרצויות ובעוד שבוע אערוך להם בס"ד חופה. שאלו מה העלות?בעשרה 3,000 ש"ח ודרך הרבנות ללא עלות [המטרה שיתחתנו דרך הרבנות]. לאחר ששכנעתי אותם וקיבלו עליהם טהרה הסכימו ברבנות. שאלו האם ניתן להכין בזמן קצר את המסמכים הנדרשים?[זה בתקופת הקורונה וכל המשרדים סגורים],בזכות הקבלה שלכם כן.

היתה ס"ד מיוחדת ותוך שלושה ימים התיק היה מוכן ולאחר שבוע זכינו לחתן אותם ולהציל אותם מאיסורים חמורים של "יהרג ואל יעבור". אחת השאלות הקשות שעומדות בפניי מידי יום-האם לעזור ולעשות שלום בית לזוגות שחיים באיסור רחמנא ליצלן, או להשאירם בסכסוך ומריבה כדי שייפרדו ולהציל אותם מאיסורי תורה, יחוד ועוד איסורים השם יצילנו. בעניין זה יש מחלוקת גדולה בפוסקים-יש שפוסקים "הלעיטנו לרשע וימות" ולא לעזור, ויש אומרים לקרב אותם על מנת להצילם.

הכרעתי בנידון לעשות שלום כדי לחתן אותם ולהחזירם בתשובה [בדרך כלל אני מצליח]. מפני שהמציאות מוכיחה שכל עת שהם חיים באיסור, הם לא ייפרדו למרות שיסבלו ממריבות וישבעו מרורים ומחלוקות, מכח תאוות האיסור של-"מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם". לעומת זאת- רק לאחר שיינשאו ויחיו בקדושה וטהרה, תתברר להם הנקודה האמיתית האם יש ביניהם אהבה או תאווה והיא תכריע את גורלם.

כי אם הבסיס הוא יצרים ותאוות, הם יתגרשו ולא יחזרו לחיות יחדיו ואם הקשר ביניהם אהבה כנה ואמיתית, הנישואין יתקיימו, כי אהבה אמיתית בסוף מנצחת "ועל רוב פשעים תכסה אהבה", ורק לאחר הנישואין נקודה עמוקה זו תתברר. ציינו בעבר שהריבים והמחלוקות בין בני הזוג, לא בהכרח מפאת תקשורת לקויה, אלא בהעדר הבנת המין השונה.

אומנם תקשורת נכונה פותרת בעיות רבות, אך כל עת שבני הזוג לא ילמדו לעומק את מבני נפש האיש והאשה ואת השוני המהותי שקיים ביניהם-מדוע הוא מגיב כך והיא אחרת ועוד.. ימשיכו להתקוטט ולריב ולא יבינו זה את זו. כמו אותו הזוג-שאלתי את האשה מדוע את לא מאפשרת לו זמן לנחות לקרקע כשמגיע מהעבודה?

השיבה- הוא בדיוק כמוני ולא שונה, וכמו שאני מסוגלת להחליף מדי ב' בחזרתי מהעבודה ולהתעסק בענייני הבית והילדים, גם הוא מסוגל. שאלתי מתי הוא מגיע?ענתה הוא לא צפוי וזמני העבודה שלו משתנים מידי יום. השבתי- חומר למחשבה. כששאלתיו ביחידות לפשר הדבר, ענה-מאחר והיא חונקת אותי ולא מאפשרת לי זמן מחייה, אני משתדל להגיע מאוחר כשהילדים במיטות והבית רגוע ובכל הזדמנות שיש לי אפשרות לטוס לחול מטעמי עבודה, אני קופץ בראש.

יוצא-שהאשה מרגישה זנוחה ומזולזלת, מפני שהיא מצפה למעט שיתוף והבנה מצידו אחר יום שלם שלא התראו, והאיש נפגע כי הוא מצפה למעט שקט והתחשבות אחרי היום העמוס שעבר. במידה והיא מחליטה לתקשר עם הבעל- "הבלתי מתחשב" ולשתף אותו בחוויותיה או להתעניין ולתחקר אותו על מצבו, האיש חש לחץ ומחנק ותשובותיו הקצרצרות מעידות על זלזול וחוסר הבנה מצידה והיא חשה פגועה ודחויה על חוסר השיתוף מצידו.

הוא ינסה להתעלם או שיציע לה פתרונות כספיים או שימעיט את בעיותיה באמצעות משפטים-"זה שטויות", "מכל דבר את עושה עניין וכ'ו".נדמה לו שבדרך זו תומך בה ומשחרר אותה ממצוקתיה, והיא נפגעת עד עומק נשמתה כי חשה מזולזלת וחסרת ערך. בדרך כלל כך השיחה מסתיימת-"חבל ששיתפתי אותך, אין עם מי לדבר, אתה לא אוהב אותי, לעולם לא תבין אותי וכ'ו". יוצא שבחסרון הבנת הנפשות הפועלות, התרעומות והכעסים מתעצמים וגדלים עד הפיצוץ הבא.

או שמחליטים להתנהג באופן שכלי והתנהלותי בלי מערכת זוגית ריגשית ומחזיקים מעמד מפני סיבת הילדים ועוד חשבונות. גם כשמחליטים לסיים את הזוגיות, בדרך כלל מתלווה לזה תהליך גירושין אכזרי של ניצחון, אגו וכבוד וכולם סובלים והקורבנות העיקריים הם הילדים. לסיכום: האיש זקוק לברוח למערתו כדי לנחות לקרקע ולהתחבר לעצמו ועל האשה לאפשר לו, להבינו ולהכילו במצבים הללו, ובזמן אחר כאשר הוא שב ממערתו לשתפו במצוקותיה וחוויותיה.

לעומת זאת האשה זקוקה ליחס, הבנה והכלה, ועליה להזכיר לו מראש לפני כל שיחה שהיא אינה זקוקה בשלב זה לעצות או פתרונות אלא להאזנה, הכלה ותמיכה רגשית, [כי גברים חסומים בנקודה זו] וחובת האיש ללמוד כיצד להעניק לה תמיכה יקרה זו.

סביר להניח שמצב זה מוכר לכם ומהווה דוגמא אחת מיני רבות מקרים שבהם גברים ונשים חלוקים בדעותיהם מפאת חוסר הבנה בהבדלים הטבעיים שקיימים ביניהם. מכאן מובן שהצלחה בפתרון בעיה זו או אחרות אינה תלויה במידת האהבה, החיבור והתקשורת של בני הזוג, אלא במידת ההבנה במין השונה. דוגמא נוספת-בזמנים שהאשה נסערת או לחוצה, היא זקוקה לבעל שיקשיב לה, יתמוך בה ויזדהה בכאבה.

בדרך כלל האיש חש מותקף ומואשם במצוקותיה ובעיקר כשהיא מוציאה רגשות בכעס ובאמוציות חזקות, וכדי לצאת ממצוקתו ולחלץ אותה ממצוקתה ולשחררה מהלחץ, משיא לה עצות ופתרונות כפי שהוא למוד לקבל במצבי לחץ דומים. אך מאחר והיא שונה ממנו וזקוקה לתמיכה והזדהות בלבד, היא חשה יותר מתוסכלת כי לא הבין אותה וירד לסוף דעתה. כלל לא עולה על דעתו שהיא זקוקה להבנה ותמיכה רגשית בלבד ללא פתרונות, לכן מייעץ לה את עצותיו עוד בטרם שאפשר לה לשחרר את תסכוליה.

האשה חשה פגועה וחסרת ערך ומפרשת אותו שהוא מעונין להפטר ממנה ולכן היא דוחה את עצותיו ואפילו אם הם מועילים לה, כי לא אפשר לה לשחרר את תסכולה וכאבה, והאיש חש חסר תועלת כי פתרונותיו נדחו ובעיקר שלא קבל הערכה ראויה. מכאן החשיבות הרבה בלימוד הבנת מבנה נפש האיש והאשה. על מנת לזכות לתקשורת תומכת נסו לאמץ את הכללים

היסודיים והכרחיים הבאים

א. לתאם זמן קבוע ורגוע כדי לשוחח בנחת ללא מסיחי דעת [לסגור פלאפונים] ב. לסכם שפותחים דף חדש בלי להתעסק בעבר השחור וגם אם בן הזוג הזכיר עבר, בן זוגו יעצור אותו ולא ייגרר אחריו, ויזכיר לו שלא מתעסקים בעבר ג. להביט בעיניים [מבט רך ואוהב] והקשבה מלאה ללא התגוננות, כלומר בלי לחשוב מה להגיב או במה להצטדק ד.

לסכם מראש שאין אשמים ואין צודקים, יש בעיות וצריך לפתור, [כך אני מציין לבני הזוג בתחילת הטיפול, כי טבע האדם להשליך את האשמה על השני אך אין בזה שום תועלת]. ה. לדבר ענייני ולא אישי כגון-"כך הבנתי, זו הרגשתי וכ'ו, ולא-"אתה גרמת, אתה עשית, בגללך וכ'ו ו. לנטרל את הרגש ולהשתמש בשכל ללא שפיטה וביקורת על מנת שנוכל להכיל את כאבו ומצוקתו של בן/ת הזוג [כמו היועץ]. ז. רצוי להוציא קולות של הזדהות-צ. צ. צ, וי. וי. וי, ותנודות ראש לצדדים.

יצוין- ככל שהזדהות תהיה אמיתית וכנה, הכאב של בן הזוג ישתחרר במהירות. אם קשה להזדהות בכנות, "מתוך שלא לשמה באים ללשמה" ועל בן זוגו לקבל את המאמץ והרצון לשינוי ולא לפגוע ולדחותו כגון-"לא נכון, אתה שחקן, שקרן וכ'ו, כי אם היה סיכוי לשינוי אמיתי, הפסדנו וחבל ז. לא להיכנס לתוך הדיבור ולאחר שסיים רצוי לחזור ולסכם את דבריו כדי שהוא יחוש שהקשיבו לו ודבריו חשובים [תקשורת שקופית] ח.

לסיים נושא ולסכם אותו, להגיע להסכמה או להבנה ורק לאחר מכן להעלות נושא חדש. במידה ואין הסכמה בין הצדדים, לא להתקדם לנושא חדש וגם אם יקח מספר שיחות וימים, במידה וזה לא צלח לערב איש מקצוע ט. יש להתנהג כמו היועץ כלומר- לראות את בן/ת הזוג כמטופל והוא המטפל כדי לשלוט במצב והרגשות לא יתפרצו. עצה מדהימה זו מנטרלת את הרגשות וכך נצליח לתקשר באופן שכלי על מנת לעזור לשני ולא להתנצח עימו, [אני משתמש בעצה נפלאה זו עם רעייתי וזה עובד נפלא] י.

לא לדבר בגוף ראשון כלומר-"אתה", "את", אלא לגופו של עניין כגון-"גישה זו קשה לי", "התנהגות זו דוחה אותי","אני חושב כך", "נראה לי בעניין זה כך וכ'ו" יא. להתחיל בחיובי, פירגון וכ'ו, ולאחר מכן את מה שמפריע לנו ולסיים בדבר טוב, כלומר- "אחרי הכל אני מעריך את מה שאת/ה עושה עבורי וכ'ו" יב. להשתדל לא לומר "למה" אלא להחליפה "בחבל" יג.

תקשורת ללא פרשנות, כלומר אם לא הבנו דבר מסוים, לשאול-"מה התכוונת וכ'ו", לא לפרש מדעתנו [אנו גרועים בפרשנות, אלא אם אנו מסוגלים להפוך שלילי לחיובי שזה נושא בפני עצמו] יד. להאמין בהתחלה חדשה וכגודל האמונה גודל ההצלחה, ולתת אמון והערכה מרובה על כל צעד והתקדמות. מה שנותר סבלנות, התמדה ותפילה. מדוע כתוב- "חכמות נשים בנתה ביתה" ולא חכמת גברים?

כי גבר בנוי שטחי, שכלי וחיצון, היפך האשה שהיא פנימית וההסתכלות שלה על החיים ועל הבית בפרט בצורה עמוקה ואחראית. אולם עיקר החוכמה לדעת כיצד להעניק לבעל כבוד, הערכה וסמכות לניהול הבית מתוך רצון ושמחה. גם אם כשל, טעה או לא מילא את תפקידו ע"פ שביעות רצונה, תמשיך לתמוך ולעודד ובאמצעות עידודה יעשה כל שביכולתו להוכיח לה את אהבתו ויכולתו עבור השבחים והאמון שהעניקה בנדיבות, וזו חוכמת נשים.

כי הוא מעוניין יותר מכל להיתפס כבעל אחראי ומסור ולא נזוף וכאוב וזה תלוי באשה כאמור. לעומת זאת כתוב-"אולת בידיה תהרסנו"- זו אשה שמקטרת ורואה בו רק רע ושלילי, מעירה ומעבירה ביקורת תמידית ומשתדלת בכל הזדמנות לנצח אותו כדי להוכיח לו שהוא חסר ערך ושהיא הצודקת והוא כשלון.

אמנם גם הבעל צריך ללמוד כיצד להעניק הערכה וכבוד לאשה ולהשרות בה רוגע, שלווה ובטחון על מנת שיהיה לה קל להשתחרר ולשחרר לו סמכות ובעיקר אם כשל ואכזב בעבר. אך עליה גם ללמוד לשחרר, לסמוך ולא להזכיר לו נשכחות. אמון שנפגע קשה להשיבו, אולם עם רצון לשני הצדדים ניתן בנקל לבטוח ולבנות אמון חדש, אך חשוב לא להזכיר את שגיאות העבר.

אמון שנפגע כתוצאה מתקשורת לקויה, ניתן לבחון דרך אחרת לבניית תקשורת בן אישית באמצעות איש מקצוע, על מנת להוציא את כל האמת כולה ללא חשש פחד ודחיה. יש שאוהבים ומוכנים למסור נפש על מזבח גאוותם ולפרק הכל ולחשוב שצודקים. להינצל מהגאווה, יש

להצטייד בתפילה ומידת אמת מרובה, שבת שלום ומבורך.

שבת שלום ומבורך

לכל בית ישראל היקרים מעבדכם ומוקירכם יעקב אליהו!!

לשאלות

13:00/15:00 20:00/23:00 תודה, ברכה והצלחה!!

צינתי בעבר שאחת השאלות הקשות שעומדות בפניי מידי יום-האם לעזור ולעשות שלום בית לזוגות שחיים באיסור רחמנא ליצלן, או להשאירם בסכסוך ומריבה כדי שייפרדו ולהציל אותם מאיסורי תורה, יחוד ועוד איסורים השם יצילנו. בעניין זה יש מחלוקת גדולה בפוסקים-יש שפוסקים "הלעיטנו לרשע וימות" ולא לעזור, ויש אומרים לקרב אותם על מנת להצילם. הכרעתי בנידון לעשות שלום כדי לחתן אותם [ובדרך כלל אני מצליח].

מפני שהמציאות מוכיחה שכל עת שהם חיים באיסור הם לא ייפרדו למרות שיעברו מריבות וישבעו מרורים ומחלוקות, מכח תאוות האיסור של-"מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם". לעומת זאת- רק לאחר שיינשאו ויחיו בקדושה ובטהרה, תתברר להם הנקודה האמיתית האם יש ביניהם אהבה או תאוה. כי אם הבסיס הוא תאוה, הם יתגרשו ולא יחזרו ואם הקשר אהבה כנה, הנישואין יתקיימו, כי אהבה אמיתית בסוף מנצחת ורק לאחר הנישואין נקודה עמוקה זו תתברר.

אך בהעדר הבנת המין השונה מתפתחות בעיות- האשה מרגישה זנוחה ומזולזלת מאחר שהיא מצפה למעט שיתוף והבנה מצידו אחר יום שלם שלא התראו, והאיש נפגע כי הוא מצפה למעט שקט והתחשבות אחרי היום העמוס שעבר. במידה והיא מחליטה לתקשר עם הבעל "הבלתי מתחשב" ולשתף אותו בחוויותיה או להתעניין ולתחקר אותו על מצבו, האיש חש לחץ ומחנק ותשובותיו הקצרצרות מעידות על זלזול וחוסר הבנה מצידה והיא חשה פגועה ודחויה על חוסר שיתוף מצידו.

הוא ינסה להתעלם או שיציע לה פתרונות כספיים או שימעיט את תסכולה באמצעות משפטים- "זה שטויות", "מכל דבר את עושה עניין וכ'ו".נדמה לו שבדרך זו תומך בה ומשחרר אותה ממצוקתיה, והיא נפגעת עד עומק נשמתה כי חשה מזולזלת וחסרת ערך. בדרך כלל כך השיחה מסתיימת-"חבל ששיתפתי אותך, אין עם מי לדבר, אתה לא אוהב אותי, לעולם לא תבין אותי וכ'ו". יוצא שבחסרון הבנת הנפשות הפועלות, התרעומות והכעסים מתעצמות וגדלות עד הפיצוץ הבא.

או שמחליטים להתנהג באופן שכלי והתנהלותי בלי מערכת זוגית ריגשית ומחזיקים מעמד מפני סיבת הילדים ועוד חשבונות. גם כשמחליטים לסיים את הסיפור, בדרך כלל מתלווה לזה תהליך גירושין אכזרי של מנצח ומנוצח וכולם מפסידים והקורבנות העיקריים הילדים. לסיכום: האיש זקוק לברוח למערתו כדי להתחבר לעצמו ועל האשה לאפשר לו, להבינו ולהכילו במצבים הללו ובזמן אחר כאשר הוא שב ממערתו לשתפו במצוקותיה וחוויותיה.

יש להזכיר לו מראש לפני כל שיחה שהיא אינה זקוקה בשלב זה לעצות או פתרונות אלא להאזנה, הכלה ותמיכה רגשית, [כי גברים חסומים בנקודה זו] וחובת האיש ללמוד כיצד להעניק לה תמיכה יקרה זו. סביר להניח שמצב זה מוכר לכם ומהווה דוגמא אחת מיני רבות מקרים שבהם גברים ונשים חלוקים בדעותיהם מפאת חוסר הבנה בהבדלים הטבעיים שקיימים ביניהם. מכאן מובן שהצלחה בפתרון בעיה זו ואחרות אינה תלויה במידת האהבה והחיבור של בני הזוג, אלא במידת ההבנה במין השונה.

דוגמא נוספת-בזמנים שהאשה נסערת או לחוצה, היא זקוקה לבעל שיקשיב לה, יתמוך בה ויזדהה בכאבה. אולם הוא חש מותקף ומואשם במצוקותיה ובעיקר כשהיא מוציאה רגשות בכעס ובאמוציות חזקות. הוא מעונין לצאת ממצוקתו ולחלץ אותה ממצוקתה ולכן משיא לה עצות ופתרונות כפי שהוא למוד לקבל במצבי לחץ דומים והיא מתוסכלת כי חשה שלא הבינה וירד לסוף דעתה.

כלל לא עולה על דעתו שהיא זקוקה להבנה ותמיכה רגשית בלבד ללא פתרונות, לכן מייעץ לה את עצותיו עוד בטרם שאפשר לה לשחרר את תסכוליה. האשה חשה פגועה וחסרת ערך וחשה שהוא מעונין להפטר ממנה ולכן היא דוחה את עצותיו ואפילו אם הם מועילים לה, כי לא אפשר לה לשחרר את תסכולה והאיש חש חסר תועלת כי פתרונותיו נדחו ולא קבל הערכה ראויה. מכאן החשיבות הרבה בלימוד הבנת מבנה נפש האיש והאשה.

כדי לזכות לתקשורת תומכת ללא מגשרים ויועצים נציין בס"ד מספר תנאים בסיסיים והכרחיים: א. לתאם זמן קבוע כדי לשוחח בזמן שקט ורגוע ללא מסיחי דעת [לסגור פלאפונים] ב. לסכם שפותחים דף חדש בלי להתעסק בעבר השחור וגם אם בן הזוג נכשל, בן זוגו יעצור ולא ייגרר אחריו ויזכיר לו שלא מתעסקים בעבר ג. להביט בעיניים [מבט רך ואוהב] והקשבה מלאה ללא התגוננות, כלומר בלי לחשוב מה להגיב או במה להצטדק ד.

לסכם מראש שאין אשמים ואין צודקים, יש בעיות וצריך לפתור, [כך אני מציין לבני הזוג בתחילת הטיפול]. ה. לנטרל את הרגש ולהכיל את מצוקתו [כמו היועץ] ו. רצוי להוציא קולות של הזדהות-צ. צ. צ, וי. וי. וי, ותנודות ראש לצדדים. יצוין-ככל שההזדהות תהיה אמיתית וכנה, הכאב של בן הזוג ישתחרר במהירות. אם קשה להזדהות בכנות, "מתוך שלא לשמה באים ללשמה" ועל בן זוגו לקבל ולא לפגוע ולדחות ז.

לא להיכנס לתוך הדיבור ולאחר שסיים רצוי לחזור ולסכם את דבריו כדי שהוא יחוש שהקשיבו לו ודבריו חשובים ח. לסיים נושא, לסכם אותו, להגיע להסכמה ורק לאחר מכן להכניס נושא חדש.

במידה ואין הסכמה בין הצדדים, לא להתקדם לנושא חדש וגם אם יקח מספר ימים ושיחות ט. יש להתנהג כמו היועץ, כלומר- לראות את בן/ת הזוג כמטופל והוא המטפל כדי לשלוט במצב והרגשות לא יתפרצו. עצה מדהימה זו מנטרלת את הרגשות וכך נצליח לתקשר באופן שכלי על מנת לעזור לשני ולא להתנצח עימו, [אני משתמש בעצה נפלאה זו עם רעייתי וזה עובד נפלא] י.

לא לדבר בגוף ראשון כלומר-"אתה", "את", אלא לגופו של עניין כגון-"גישה זו קשה לי", "התנהגות זו דוחה אותי","אני חושב כך", "נראה לי בעניין זה כך וכ'ו" יא. להתחיל בחיובי או פירגון ולאחר מכן את מה שמפריע לנו ולסיים בדבר טוב, כלומר- "אחרי הכל אני מעריך את מה שאת/ה עושה עבורי וכ'ו" יב. להשתדל לא לומר "למה" אלא להחליפה "בחבל" יג.

תקשורת ללא פרשנות, כלומר אם לא הבנו דבר מסוים, לשאול-"מה התכוונת וכ'ו" אך לא לפרש מדעתנו יד. להאמין בהתחלה חדשה וכגודל האמונה גודל ההצלחה, מה שנותר סבלנות, התמדה ותפילה. מדוע כתוב- "חכמות נשים בנתה ביתה" ולא חכמת גברים? כי גבר בנוי שטחי, שכלי וחיצון, היפך האשה שהיא פנימית וההסתכלות שלה על החיים ועל הבית בפרט בצורה עמוקה ואחראית. אולם עיקר החוכמה לדעת כיצד להעניק לבעל כבוד והערכה ואת הסמכות לניהול הבית מתוך שמחה ורצון.

גם אם כשל, טעה או לא מילא את תפקידו ע"פ שביעות רצונה, להמשיך לתמוך ולעודד ויעשה כל שביכולתו להוכיח לה את כישרונותיו על מנת להיות ראוי לכל השבחים והאמון שהעניקה בנדיבות, וזו חוכמת נשים. כי הוא מעוניין יותר מכל להיתפס כבעל אחראי ומסור ולא נזוף וכאוב וזה תלוי באשה כאמור.

לעומת זאת כתוב-"אולת בידיה תהרסנו"- זו אשה שמקטרת ורואה בו רק רע ושלילי, מעירה ומעבירה ביקורת תמידית ומשתדלת בכל הזדמנות לנצחו כדי ולהוכיח לו שהוא חסר ערך ושהיא הצודקת והוא כשלון. אמנם גם הבעל צריך ללמוד כיצד להעניק הערכה וכבוד לאשה ולהשרות בה רוגע, שלווה ובטחון על מנת שיהיה לה קל להשתחרר ולשחרר לו סמכות ובעיקר אם כשל ואכזב בעבר. אך עליה גם ללמוד לשחרר, לסמוך ולא להזכיר לו נשכחות.

אמון שנפגע קשה להשיבו, אבל אם עם רצון לשני הצדדים ניתן בנקל לבטוח ולבנות אמון חדש. חשוב לשמור מכל משמר לא להזכיר את שגיאות העבר. אמון שנפגע כתוצאה מתקשורת לקויה, ניתן לבחון דרך אחרת לבניית תקשורת בן אישית באמצעות איש מקצוע, על מנת להוציא את כל האמת כולה ללא חשש פחד ודחיה. נקודה נוספת-'אהבה מנצחת', כלומר כאשר יש אהבה אמיתית וכנה בן בני הזוג, ניתן להתגבר על כל הבעיות, רק להוריד את מידת האגו והניצחון.

בכל בית יש עליות וירידות וגם אצלי, אך בשורה אחרונה מה שיכריע, גודל האהבה. כי מוכח מעל כל ספק שמי שאוהב באמת, נלחם בכל מחיר ולא מגרש. מפני שהאהבה מעניקה כוחות אדירים להילחם ולהתמודד עם כל בעיה וניתן לגשר על כל קושי וניסיון כאמור. בעבר פרצה מחלוקת קשה ביני לרעייתי, ערכנו הסכם והחלטנו להתגרש. נסענו לרבנות והתברר שטעינו בכתובת, אך רעיתי לא היתה מוכנה לחזור לבית עד נתינת הגט. באותה תקופה היא היתה אצל ילדי הנישואים ואני לבד בביתי.

לאחר חשבון נפש מעמיק התברר לשנינו שמידת האגו והניצחון הוליך אותנו לקראת הגירושין, אך בחסדי הבורא יתברך האהבה ניצחה וזכינו לחזור ולחזק ביתר שאת את הקשר והחיבור. אני מכיר זוגות שהאהבה ביניהם היא חד צדדית, והצד שאוהב לא מפריע לו שבן זוגו לא אוהבו באותה מידה ועוצמה, כי הוא בעצם אינו מרגיש בשום חסרון, אלא רק בצורך לתת ולהעניק, [לא מדובר באהבה אובססיבית] וכל נתינה והענקה מוסיפה לו סיפוק והנאה חדשה, כמה נפלא!!

מצד שני אין עונש גדול מכך שזוגות חיים מפאת כל מיני חשבונות ואינטרסים ולא לומדים כיצד לחזק את אהבתם כדי לזכות לאושר המיוחל שלמעשה הוא בידיהם. ישנם גם כאלו שאוהבים ובכל זאת מוכנים למסור את עצמם על מזבח גאוותם, לפרק את הבית ולחשוב שהם צודקים.

כדי להינצל מיצר הגאווה, יש להצטייד במידת האמת כדי לדעת לזהות את שורש המחלוקת, האם היא מצד האגו או מצד חסרון אהבה, כי זה חוט דק מאוד בהבחנה וקל מאוד לטעות בזה כמו שגם לי כמעט קרה כפי המעשה שציינתי, לכן צריך המון תפילות וס"ד לזכות לאמת זו. טפלתי בזוג שנישאו בפעם השלישית וחשבו שוב להתגרש מפני ששניהם דעתנים ועקשנים ומידות האגו והניצחון לא הניחו להם. שאלתי האם אתם אוהבים באמת? ענו-כן.

אם כן אתם לא צריכים מגשרים, פשוט תלחמו בכל מחיר על הזוגיות. שאלו כיצד? הצעתי להם שכל אחד ירשום לו את הנקודות שמפריעות לו בעיקר ולאחר מכן ישוחחו בנחת על כל נקודה בנפרד, וכל אחד ינסה לשכנע את בן/ת זוגו לבוא לקראתו. במידה וזה לא צלח אזי כל אחד יסכים עם נקודה אחת של בן זוגו וכך יצמצמו פערים. במידה וגם זה לא צלח כל אחד יתפלל להצלחת הזוגיות ובעיקר להצלחת השני. כמו כן לזכור-אנו נלחמים ולא מפרקים בשום מחיר.

כידוע כל המתפלל על חברו נענה תחילה. אם הגענו עד הלום חשוב לציין שבכוחה של תפילה לעזור ולהועיל בזוגיות מה ששום מגשר, יועץ או כל סגולה או ברכה ואפילו של גדול הדור תועיל. מובא ע"פ הסוד שפעמים יש עבירות וחטאת נעורים שגורמים למריבות שלא בבחירתנו ולא ניתן לפרוץ מסכים בלי תפילה ודמעות. ידוע לי על המון מקרים שניסו זוגות לגשר באמצעות אנשי מקצוע ללא הועיל, עד שהצעתי להתפלל אחד על השני ונושעו.

דוגמא לתפילה:"ריבונו של עולם, יהי רצון שתגרום לי לאהוב את בן זוגי בלי רצון לשנותו, ותגרום לו לקבל ולאהוב אותי כפי שאני", בהצלחה, שבת שלום ומבורך.

גברים נסים למערותיהם,

ונשים צוללות ברגשותיהן

בחסרון ידיעה בהבנת מבנה נפש האיש והאשה, ובהבדלים הגדולים שקיימים ביניהם, נוצרים מחלוקות, ריבים וקצר תקשורתי המביא למסקנות מוטעות, לשני בני הזוג. התוצאה- פירוק הבית ותהליך גירושין אכזרי. טעות נפוצה- לחשוב ולהסיק, שחוסר הבנה בין בני הזוג ותקשורת לקויה, נובעים מהעדר חיבור ואהבה ביניהם. ישנן שלוש מסקנות נפוצות מוטעות לזוגות שהתגרשו, או שעומדים להתגרש, [חוץ ממקרים חריגים] א. שאינם אוהבים ב. הוא השתנה, היא השתנתה ג.

לא הכרנו זה את זו מספיק, [ואפילו בזוגות שהכירו וחיו יחדיו שנים רבות לפני הנישואין]. בעלון זה והבאים נעמוד בס"ד בהבנת נפש גוף האיש והאשה, שיחסוך לנו המון צער, כאב, סבל וגירושין מיותרים. יהי רצון שאהיה לכם לעזר, ושלא תצא תקלה תחת ידי, ואם אזכה להציל בית אחד בישראל, שווה הכל, ועל כך אודה לשם יתברך, אמן כן יהי רצון!!

נקדים

אחת השאלות הקשות שעומדות בפניי כמעט בכל יום, האם

לעזור ולעשות שלום בית לזוגות שחיים יחדיו באיסור רחמנא ליצלן, או להשאירם בסכסוך ומריבה כדי להציל אותם מאיסורי כרת, לאו, יחוד ועוד איסורים השם יצילנו. בעניין זה ישנה מחלוקת גדולה באחרונים, אולם הכרעתי בנידון לעשות להם שלום בית על מנת לקדם אותם לנישואין. מפני שהמציאות מוכיחה שכל זמן שהם חיים באיסור, הם לא ייפרדו לעולם, למרות שיהיה להם מריבות וישבעו מרורים ומחלוקות.

אולם בשורה האחרונה הם יחזרו לחיות יחדיו מכח תאוות האיסור של-"מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם", [ויש לי המון סיפורים בנידון]. מצד שני, רק לאחר שיתחתנו ויחיו יחדיו בקדושה ובטהרה, תתברר להם הנקודה האמיתית האם היתה כאן אהבה או תאוה. לאחר שנקודה עמוקה זו תתברר להם, בין כך ובין כך הם יפסיקו לחיות באיסור.

כי אם היתה תאוה הם יתגרשו ולא יחזרו, ואם היתה אהבה הנישואין יתקיימו, כי האהבה האמיתית בסוף מנצחת,[בעניין ההבדל בין תאוה לאהבה עוד נרחיב את הנושא בהמשך הפרשיות בס'ד]. אחד ההבדלים הגדולים בין גברים לנשים, בא לידי ביטוי השונה, באופן שבו הם מתמודדים במצבי לחץ ובפתרון בעיות. גברים נעשים יותר ויותר מרוכזים בעצמם ומסוגרים, בעוד שנשים עורמות וצוברות על עצמן יותר ויותר לחצים, אשר מעורבותן הרגשית הולכת וגוברת, ובסופו הן מוכרעות תחתן.

כאן מתחילים ההבדלים הגדולים בן גברים לנשים בפתרון בעיותיהם. האיש ירגיש טוב אם ימצא פתרון לבעיותיו, לעומת זאת- האשה זקוקה לשוחח על בעיותיה, כדי להשתחרר ולהרגיש טוב יותר. אי הבנתם וקבלתם של ההבדלים הללו, גורמות לחיכוכים ומריבות במערכת היחסים. לדוגמא: כאשר האיש חוזר מעבודתו או מלימודו, והוא מושך עמו בעיות שעדיין לא נפתרו, הוא יהיה זקוק לברוח למערתו ולפינה שקטה, כדי לעבד שוב ושוב נתונים חדשים, כדי למצוא פתרונות לבעיותיו.

כמו כן, כעת הוא זקוק להתעסק עם עצמו כמו-קריאה, צפייה במחשב ובכל מיני- משחקים ועניינים, כדי לברוח מאותם בעיות שעדיין לא מצא להם פתרון. לכן הוא לא ירגיש טוב ומשוחרר, עד שישכח אותם לעת עתה. לעומת זאת האשה אינה זקוקה לפתור את בעיותיה, אלא למצוא לה מאזין טוב, מבין ומכיל, על מנת לשוחח אודות רגשותיה, לחציה ולקבל תמיכה, הבנה והזדהות, ובזה היא מתרווחת ומשתחררת מבעיותיה. בהעדר הבנת המין השונה מתעוררות הבעיות.

האשה מרגישה זנוחה ושאינה אהובה, בזה שהבעל מתעלם ממנה ואינו קשוב לה, ומציע לה פתרונות כדי להתעלם ממנה. והגבר סבור שהוא דחוי מפאת שפתרונותיו נדחים ולא מתקבלים, ושהוא האשם המרכזי בבעיותיה. מובן, שאם כל אחד יהיה שקוע בבעיותיו ולא ינסה להבין את השוני הקיים ביניהם, הריחוק והמריבות ילכו ויגדלו והמחלוקות יתרבו.

לסיכום: האיש זקוק לברוח למערתו כדי לשכוח את בעיותיו, עד למציאת פתרונות מעשיים, והאשה זקוקה לצלול במעיין רגשותיה, ולא תשתחרר עד שתשוחח ותוציא את רגשותיה השליליים. בוודאי שמצב זה מוכר לכם ומהווה דוגמא אחת מיני רבות מקרים שבהם גברים ונשים חלוקים בדעותיהם, בגלל חוסר הבנה בהבדלים הטבעיים שקיימים בין בני הזוג. מכאן מובן, שהצלחה בפתרון בעיה זו, אינה תלויה במידת האהבה והחיבור של בני הזוג, אלא במידת ההבנה במין השונה.

הפתרון לבעיות הללו ימצא, אם נצליח להבין את האופן השונה שבו מתמודדים גברים ונשים במצבי לחץ ובפתרון בעיותיהם. לדוגמא-

כאשר גבר נסער או טרוד, הוא לעולם לא ידבר על אותם דברים שמטרידים אותו עם אדם אחר, אלא אם סיועו של ידידו נחוץ לו למציאת פתרון, מאחר והוא לא זקוק לשוחח ולהוציא רגשות כמו האשה, חוץ ממקרים חריגים. במידה ואין לו את העזרה הנחוצה, הוא נעשה שקט, מכונס בתוך עצמו ובורח למערתו. שם הוא זקוק להרהר בבעיותיו בשקט כדי למצוא פתרון, או להתעסק בכל מיני מסיחי דעת כדי להשכיח את בעיותיו, ולא יוטב לו עד למציאת פתרונות. במידה והוא עדיין טרוד בבעיותיו, הוא יפנה לפעילויות אחרות, כגון- קריאה, לימוד, השתתפות בספורט ואתגרים למיניהם, כדי שישכיחו את הטרדות מדעתו. נקודה חשובה-

על האשה להיזהר לא להתפתות, לחקור או לשאול אותו על מה שמתרחש בליבו, אם הוא לא משתפה מרצונו. כגון-"למה אתה לא משתף אותי במה שאתה עובר" או "איך אני אמורה לדעת מה מתרחש בך כדי לעזור לך וכ'ו",כי זה הופך אותו לחסר ערך ומכניסו למערה חשוכה יותר, מה שאין כן כאשר הבעל שואל ומתעניין באשה על מה שהיא עוברת. מפני שעבורה זו נוצה להתקשט בה, על עצם זה שהבעל מתעניין בה, וזה היפך האיש.

אפשר לשאול אותו בכלליות-"מה שלומך", "איך עבר עליך היום וכ'ו", אולם לא יותר, בפרט כשהוא נכנס לביתו, כי הוא זקוק תחילה לשהות זמן מסוים במערתו. ניתן לבדוק את הדופק אם הוא זקוק להתעניינות רבה יותר ע"י תשובותיו. אם הוא מקצר ועונה נקודתי-"טוב, ברוך השם", ואינו מרחיב בהסברים, זה סימן שהוא זקוק כעת לשקט, בעיקר בזמני יציאה וכניסה לבית.

יוצא-שעי" ניתוק הבעיה ממוחו באופן זמני, הוא יהיה מסוגל להשתחרר בהדרגה מן הלחץ, להירגע ולחדש מוחין וכוחות חדשים כדי שיוכל להעניק לרעייתו. אם הבעיה מלחיצה באופן קשה במיוחד, ידרשו לו פעילויות המציבות אתגרים קשים יותר-עבודה מאומצת עד השעות הקטנות, פרויקטים חדשים מאתגרים, לימודים עד השעות הקטנות של הלילה ועוד, בעיקר אם בת זוגו אינה מבינה אותו, רוטנת כלפיו ומאשימה אותו בכאבה וחוסר הצלחתה. לעומת זאת-

כאשר האשה נסערת או לחוצה, היא זקוקה לבעל שיקשיב לה, יתמוך בה ויזדהה בכאבה. אולם הקושי של האיש הוא: א. הוא חש מואשם בבעיותיה, בעיקר כאשר היא מוציאה רגשות בכעס ובאמוציות קשות. ב. הוא סבור שהיא זקוקה לעצות ופתרונות כפי שהוא למוד. בצירוף שני הסיבות, הוא מתחיל ליעץ לה עצות בטרם שאפשר לה לשחרר לחצים וכעסים.

האשה נפגעת וחשה שלא הבין ולא ירד לסוף דעתה, לכן היא דוחה את עצותיו על הסף, והאיש חש חסר תועלת על כך שפתרונותיו נדחו, וכך מתחילים לריב ובסופו לקצר תקשורתי. כאשר האשה זוכה לבעל קשוב ומאזין טוב שמאפשר לה להוציא תסכולים וכעסים, בלי לחוש מואשם או מותקף, ובלי להציע פתרונות [כי כעת היא לא זקוקה לזה],היא מיד משתחררת מלחציה ותסכולה ולפתע היא נהפכת לבריה חדשה.

יוצא- כאשר האשה זוכה לשתף ברגשותיה אנשים אחרים ובעיקר את בן זוגה, ומקבלת את התמיכה הראויה, היא נהפכת לאשה חדשה. אולם אם לא זכתה לגבר שיודע להקשיב ולתמוך, היא נהפכת לשבר כלי עד למצב של- "טוב לה מותה מחייה". יוצא מכאן-

שהאיש ירגיש טוב עם עצמו, רק כאשר הוא מסוגל לפתור את בעיותיו בכוחות עצמו, והאשה חשה מאושרת, רגועה ושבעת רצון מעצמה, רק כאשר יש לה מאזין טוב אשר עמו היא יכולה לחלוק את רגשותיה ותסכולה בבטחה ובאמון מלא. נשים אינן חוששות לשתף ברגשותיהן למי שנותן להן אוזן קשבת, הבנה והזדהות, היפך הגברים. שיתוף בבעיותיהן, מהווה בעבורן לאות אהבה, התחברות וריפוי נפשי. לעומת זאת-

כאשר האיש חש טרוד וכ'ו, הוא יפרוש למערתו ויכנס בתוך עצמו ויתרכז רק בדרכים לפתרון בעיותיו. בזמנים הללו, בכל הנוגע למערכת יחסים, הוא הולך ונעשה מרוחק, שכחן, בלתי מגיב ואינו משתף. הכרתו המלאה אינה נוכחת בכל מקום שנמצא ולאו דווקא בבית, מאחר שדעתו נתונה בהרהורים ומחשבות לפתרון בעיותיו, רק כלפי חוץ הוא נראה רגיל, וזה היפך האשה שמכריזה ומקרינה את כאבה וצערה לעין כל. נקודה עמוקה-

כאשר האיש מנותק מהסביבה ומכונס בתוך עצמו [מערתו], ואינו מוצא פתרון לבעיותיו, הוא מפנה מקום לעזור ולפתור בעיות של אנשים אחרים, במטרה כדי לשכוח לעת עתה מבעיותיו. תהליך תת הכרתי זה, גם הוא לא מודע אליו, סוג של בריחה זמנית, כמו כל שאר בריחותיו בעתות מעין אלו. האשה אינה מצליחה להבין מדוע הוא פורש למערתו ואינו משוחח עמה על בעיותיו כפי שהיא רגילה לעשות. עוד יותר לא מובן לה, כיצד בעת שהיא זקוקה לתמיכה, הבנה ושיתוף, הוא מכונס בתוך עצמו [מערתו], מנותק ממנה ומכל מה שקשור לבית, וכשמדובר בחברים ואנשים זרים, הוא מציע את עזרתו ראשון. מכאן מובן-

שההתעסקות של האיש בבעיות אחרות וכ'ו, בעתות מעין אלו, עוזרים לו למעשה להשתחרר מבעיותיו, לאגור כוחות ולחזור ביתר שאת ועוז לעצמו ולחיק משפחתו. אם האשה היתה מודעת לסוד יקר זה-

א. לא היתה נפגעת או חשה זלזול וחוסר הערכה מצדו כלפיה. ב. מאפשרת לו לחזור לחיק המשפחה מתוך הבנה, לאחר התהליך הפנימי שעבר. ג. לא היתה פוגעת בו ומחזירה אותו לאותם מקומות, שלמעשה עזרו לו לחזור לעצמו ולשפיותו, כדי להתמודד שוב עם בעיותיו ולפתור אותם עם סיכויי הצלחה מרובה.

באותה מידה שהאיש זקוק לכל מיני תחביבים ועיסוקים, על מנת להסיח את דעתו מן הבעיה הגדולה שהוא שרוי בה כעת, כך האשה זקוקה לאוזן קשבת ותמיכה רגשית כדי להקל מעליה את לחציה, כאבה וסבלה. יתרה מכך-כמו שגבר זקוק להתעסק עם בעיות שאינן קשורות אליו, כדי להשכיח את בעיותיו, באותה מידה זקוקה האשה לספר סיפורים ולשוחח על בעיות שאינן קשורות אליה ואינן דורשות פתרון ממנה. מפני שזה מקל מעליה ומשחרר לה לחצים ורגשות שליליים.

לכן היא עשויה לדבר על אנשים זרים ולפתח מעורבות רגשית כדי להשתחרר מלחציה. לכן יש חשיבות רבה להקשיב גם לסיפורים הללו בכבוד ולתת לה מקום ראוי ובזה נבחנת אהבתו, ואין בכך לשון הרע כי זה לתועלת, רק בליבו לא יקבל, שבת שלום ומבורך.

קימות שלוש מסקנות שגויות לזוגות שהתגרשו, או שעומדים להתגרש חלילה, [חוץ ממקרים חריגים] א. אין אהבה ב. בן הזוג השתנה ג. מיהרנו ולא הכרנו מספיק, [גם בזוגות שהכירו שנים] נקדים:אחת השאלות הקשות שעומדות בפניי-האם לעזור ולעשות שלום בית לזוגות שחיים באיסור רחמנא ליצלן, או להשאירם בסכסוך ומריבה כדי שייפרדו ולהציל אותם מאיסורי תורה, יחוד ועוד איסורים השם יצילנו.

בעניין זה ישנה מחלוקת גדולה בפוסקים-יש שפוסקים "הלעיטנו לרשע וימות" ויש אומרים לקרב אותם על מנת להצילם. הכרעתי בנידון לעשות להם שלום בית על מנת לקדם אותם לנישואין [ובדרך כלל אני מצליח]. מפני שהמציאות מוכיחה שכל זמן שהם חיים באיסור הם לא ייפרדו לעולם, למרות שיעברו מריבות וישבעו מרורים ומחלוקות, כי בשורה האחרונה הם יחזרו לחיות יחדיו מכח תאוות האיסור של-"מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם", [ויש לי המון סיפורים בנידון].

מצד שני- רק לאחר שיינשאו ויחיו בקדושה ובטהרה, תתברר להם הנקודה האמיתית האם יש ביניהם אהבה או תאוה ובין כך ובין כך הם יפסיקו לחיות באיסור. כי אם הבסיס הוא תאוה, הם יתגרשו ולא יחזרו ואם הקשר ביניהם אהבה כנה הנישואין יתקיימו. כי אהבה אמיתית בסוף מנצחת ורק לאחר הנישואין נקודה עמוקה זו מתבררת. אחד ההבדלים הגדולים בין גברים לנשים בא לידי ביטוי השונה באופן שבו הם מתמודדים במצבי לחץ בפתרון בעיות.

גברים נעשים מסוגרים ומרוכזים בעצמם עד למציאת פתרונות, בעוד שנשים צוברות כעסים ותסכולים ולא ישתחררו עד שימצאו מאזינים תומכים. לדוגמא: כאשר האיש חוזר מעבודתו או לימודו ומושך תסכולים ובעיות שעדיין לא נפתרו, הוא יהיה זקוק לברוח למערתו ולפינה שקטה, כדי לעבד נתונים חדשים כדי למצוא פתרונות לבעיותיו.

תחילה הוא זקוק להתעסק עם עצמו כמו-קריאה, לימוד, צפייה במחשב ובכל מיני משיחי דעת, כדי לשכוח את מצוקותיו לעת עתה ולאחר מכן יאסוף כוחות ואנרגיות חדשות כדי לטפל בהם בתבונה. לעומת זאת האשה אינה זקוקה לפתור את בעיותיה כמו האיש, אלא למצוא לה מאזין טוב, מבין ומכיל, על מנת לשתף אותו ברגשותיה וחוויותיה ולקבל ממנו תמיכה, הבנה והזדהות בכאבה כפי שציינו בעבר, ורק כך היא משתחררת ממצוקותיה.

יצוין- שבריחת האיש למערתו בשובו לביתו, היא לאו דווקא לצורך פתרון בעיות, אלא בטבעו הוא בנוי שלוקח לו זמן להתמזג בביתו ולהתאקלם לסביבה חדשה, לכן הוא זקוק תחילה לפינה שקטה. וזה היפך הגמור מהאשה, שלאחר שהיא חוזרת לבית מעבודתה וכ'ו, היא מסוגלת מיד לטפל בילדים, בישולים, ניקיונות ובכל ענייני הבית, כי כך היא בנויה בטבעה.

בהעדר הבנת המין השונה מתפתחות בעיות- האשה מרגישה זנוחה ומזולזלת מאחר שהיא מצפה למעט שיתוף והבנה מצידו אחר יום שלם שלא ראתה אותו, והאיש נפגע כי הוא מצפה למעט שקט והתחשבות אחרי היום העמוס שעבר. נוצר קצר תקשורתי בעקבות חוסר הבנת המין השונה ובעיקר אם היא מחליטה כעת לתקשר עם הבעל "הבלתי מתחשב" ולשתף אותו בחוויותיה או להתעניין ולתחקר אותו על מצבו.

האיש חש לחץ ומחנק ותשובותיו הקצרצרות מעידות על זלזול וחוסר הבנה מצידה והיא חשה פגועה ודחויה על חוסר שיתוף מצידו. פעמים הוא ינסה להתעלם או שיציע לה פתרונות מידיים או שימעיט את תסכולה וכאבה באמצעות משפטים כמו-"זה שטויות", "מכל דבר את עושה עניין וכ'ו". הוא חושב שבדרך זו תומך בה ומשחרר אותה ממצוקתה, והיא נפגעת עד עומק נשמתה כי חשה מזולזלת וחסרת ערך.

בדרך כלל השיחה כך מסתיימת-"חבל ששיתפתי אותך", "אין לי עם מי לדבר", "אתה לא אוהב אותי", "לעולם לא תבין אותי וכ'ו". יוצא למסקנה שבחוסר הבנת נפש האיש והאשה, חומת התרעומות והכעסים מתעצמת וגדלה לבני הזוג עד הפיצוץ הבא, או שמחליטים להתנהג באופן שכלי והתנהלותי בלי מערכת זוגית ריגשית מסיבת הילדים ועוד חשבונות, או שמחליטים לסיים את הסיפור ובדרך כלל מתלווה לזה תהליך גירושין אכזרי של מנצח ומנוצח ובסוף כולם מפסידים רחמנא ליצלן.

לסיכום: האיש זקוק לברוח למערתו כדי להתחבר לעצמו ועל האשה לאפשר לו, להבינו ולהכילו במצבים הללו, ובזמן אחר כאשר הוא שב ממערתו לשתפו במצוקותיה וחוויותיה. יש להזכיר לו מראש לפני כל שיחה שהיא אינה זקוקה בשלב זה לעצות או פתרונות אלא להאזנה, הכלה ותמיכה רגשית, [כי גברים חסומים בנקודה זו] וחובת האיש ללמוד כיצד להעניק לה תמיכה יקרה זו.

סביר להניח שמצב זה מוכר לכם ומהווה דוגמא אחת מיני רבות מקרים שבהם גברים ונשים חלוקים בדעותיהם, מפאת חוסר הבנה בהבדלים הטבעיים שקיימים ביניהם. מכאן מובן שהצלחה בפתרון בעיה זו ואחרות, אינה תלויה במידת האהבה והחיבור של בני הזוג, אלא במידת ההבנה במין השונה [אחרת אותם בעיות חוזרות גם בסיבוב שני וכ'ו]. דוגמא נוספת- בזמנים שהאשה נסערת או לחוצה, היא זקוקה לבעל שיקשיב לה, יתמוך בה ויזדהה בכאבה.

אולם הוא חש מותקף ומואשם במצוקותיה ובעיקר כאשר היא מוציאה רגשות בכעס ובאמוציות חזקות. הוא מעונין להיחלץ ממצוקתו ולחלץ אותה ממצוקתה ולכן משיא לה עצות ופתרונות כפי שהוא למוד לקבל במצבי לחץ דומים. כלל לא עולה על ליבו שהיא זקוקה להבנה ותמיכה רגשית בלבד, ולכן מייעץ לה את עצותיו עוד בטרם שאפשר לה לשחרר את תסכוליה.

האשה חשה פגועה וחסרת ערך כי לא ירד לסוף דעתה לכן היא דוחה את עצותיו, והאיש חש חסר תועלת כי פתרונותיו נדחו ולא קבלו משוב מתאים. כך מתחילים לריב ומגיעים לקצר תקשורתי כאמור, מכאן החשיבות הרבה בלימוד הבנת מבנה נפש האיש והאשה. על מנת לזכות לתקשורת תומכת ללא מגשרים ויועצים, ולחסוך ים של כספים, צער, ייסורים ועגמות נפש, נציין בס"ד מספר תנאים בסיסיים והכרחיים: א. לקבוע זמן מסוים כדי לשוחח בזמן שקט ורגוע ללא מסיחי דעת [בעיקר פלאפונים] ב.

לסכם שפותחים דף חדש בלי להתעסק בעבר השחור וגם אם בן הזוג נכשל והזכיר, [בעיה נפוצה בקרב נשים] בן זוגו יעצור אותו ולא ייגרר אחריו ויזכיר לו שלא מתעסקים בעבר ג. להסתכל בעיניים, [מבט רך ואוהב] והקשבה מלאה ללא התגוננות, כלומר בלי לחשוב מה להגיב או מה לענות כדי להצטדק ד. לסכם מראש שאין אשמים ואין צודקים, יש בעיות וצריך לפתור, [כך אני מציין לבני הזוג בתחילת הטיפול וזה עובד נפלא] ה.

להשתדל להבין ולהכיל את מצוקתו של בן/ת הזוג[כמו היועץ] ו. רצוי להוציא קולות של הזדהות-צ. צ. צ, וי. וי. וי, תנודות ראש לצדדים. ככל שההזדהות תהיה אמיתית ומהלב, הכאב של השני ישתחרר בקלות ומהר. אולם זהירות מהזדהות שקרית ובלתי כנה, כי בזה בן/ת הזוג מרגיש מיד, ולא רק שהכאב לא משתחרר אלא מתווסף לו צער נוסף על כאבו, כי הוא חש מזולזל וחסר תועלת ז.

לא להיכנס לדיבורו ולאחר שסיים רצוי לחזור ולסכם את דבריו כדי שהוא יחוש שהקשיבו לו ודבריו חשובים ח. לסיים נושא אחד ולסכם אותו, להתפשר, להגיע להסכמה ורק לאחר מכן להכניס נושא חדש [בעיה מאד מצויה בתקשורת לכן על בני הזוג לעצור ולא להיגרר לכמה נושאים] ט. רצוי מאוד לסגור נושא כאמור ולהגיע לפתרונות ורק לאחר מכן להתקדם לשאר נושאים, אולם לא חייבים ביום אחד ולא בשיחה אחת, מאחר ולוקח לנו זמן עיקול במוח לדברים חדשים ותנועת הנפש מיד מתנגדת י.

מומלץ להתגמש וכל אחד יבוא לקראת השני ולגלות נכונות לשינויים יא. להתנהג כמו היועץ, כלומר- לראות את בן/ת הזוג כמטופל והוא המטפל. עצה מדהימה זו מנטרלת לנו את רגש הפגיעה למזערית ביותר, כדי שנצליח לתקשר באופן שכלי על מנת לעזור לשני ולא להתנצח עימו, [אני משתמש בעצה נפלאה זו בבית עם רעייתי שתחייה וזה עובד נפלא] יב. לא לדבר בגוף ראשון כלומר-"אתה"!, "את"!

אלא לגופו של עניין-"גישה זו קשה לי", "התנהגות זו מפחידה אותי","אני חושב בעניין זה כך", "נראה לי בעניין זה כך וכ'ו" יג. להתחיל במחמאה או פירגון [כמובן על דברים אמיתיים],ולאחר מכן את מה שמפריע לנו, ולסיים בדבר טוב, כלומר- "אחרי הכל אני מעריך את מה שאת/ה עושה עבורי" יד. להשתדל לא לומר "למה" אלא להחליפה "בחבל" טו. להאמין בהתחלה חדשה שהיא תצליח וכגודל האמונה כך גודל ההצלחה, מה שנותר זה סבלנות, התמדה ותפילה.

ידוע הסיפור המפורסם על רבי אריה לוין זצק"ל שבעת שנפטרה רעייתו הוא אמר על קיברה שהוא אינו צריך לבקש ממנה מחילה וגם היא לא, כי מעולם לא פגעו זה בזו. סיפר התלמיד שהסיע את הרב מבית הקברות לביתו ושאלו- כיצד יתכן לחיות עם אשה מעל חמישים שנה ולא לפגוע זה בזו ואפילו בטעות, האם לא היו מחלוקות ביניכם? ענה הרב- וודאי שהיו מחלוקות, אולם תקשרנו בצורה עניינית ולא אישית וכמובן בצורה מכובדת ומכבדת, כמה נפלא.

נציין מספר הבדלים חשובים בין האיש והאשה שעלולים לגרום לקצר תקשורתי, אולם אחר הבנתם ניתן לחסוך עימותים מיותרים. נקדים: נשים מדברות מאותם סיבות שגברים שותקים ואינם מגיבים: א. אשה מדברת כדי לברר לעצמה מה היא רוצה לומר, האיש מפסיק לדבר על מנת לברר אצלו מה הוא רוצה לומר ב. אשה מדברת כדי לחשוב בקול רם, האיש שותק על מנת לחשוב ולעבד נתונים בשקט ג. אשה מדברת כאשר היא רוצה לשפר את הרגשתה, האיש שותק על מנת לשפר את הרגשתו ד.

אשה מדברת כדי להתרכז בעיקר כאשר היא נסערת, האיש שותק כאשר הוא נסער כדי להתרכז בעיקר. ה. אשה מדברת כדי לשחרר משקעים ורגשות שליליים ללא מתן עצות ופתרונות, האיש שותק כדי לעבד נתונים ולמצוא עצות ופתרונות ו. אשה מדברת כדי לשתף אחרים ברגשותיה על מנת ליצור חיבור, שיתוף ואינטימיות, האיש שותק על מנת למצוא את עצמו ואת האני האוהב שלו ז. אשה מדברת כדי להשמיע את קולה, האיש שותק על מנת להבליט את עצמו ח.

אשה מדברת כדי לחזק את בטחונה ולהרים את דימוייה העצמי, האיש שותק על מנת להראות את מעלתו ט. אשה מדברת כדי להתגבר ולהפיג חששות ופחדים, האיש שותק מפאת פחדים וחששות י. אשה מדברת כי אינה חושבת על התוצאות וההשלכות, האיש שותק כדי לתכנן את צעדיו בחוכמה מחשש תוצאות. יא. אשה מדברת על מנת לשחרר אנרגיות שליליות, האיש שותק כדי להשתחרר מאנרגיות שליליות יב. אשה מדברת כדי להבליט את מעלותיה, האיש שותק כדי להראות את מעלותיו יג.

אשה מדברת על מנת להסתיר את חולשתה האיש שותק כדי להסתיר את חולשותיו ועוד. גברים ונשים מדברים וחושבים באופן שונה, לכן יש בעיות תקשורת. מכאן חובה ללמוד את המין השונה, שבת שלום ומבורך.

קשב וריכוז

כתבנו בעלון הקודם שביטויים וסיסמאות לילדי קשב שהם מוצלחים אך לא מנוצלים, שוברים את רוחם, אינם משתדלים ומתייאשים מעצמם. עזרו להם להבין את הקשיים והעלו להם את הערך העצמי, שהם טובים ומוצלחים ושאוהבים אותם כמו שהם. אך אל לנו להסתפק בזה, הציעו פתרונות יצירתיים להתמודדות לכל קושי ובעיה שמתעוררת מבלי לגרום להם להרגיש שהם שונים מאחרים. זכרו- שהם רגשיים במיוחד וזקוקים לשפע של תשומת לב. זהירות- אל תגדירו אותם דרך הבעיה.

כלומר-אל תדברו כל הזמן על ההפרעה של הילד כדי שלא להגדיר אותו לפיה. מצד אחד אנו לא מתעלמים שיש בעיה, אך אין צורך כל הזמן להשתמש בה כתירוץ. צריך להבין כל קושי נקודתי, אבל לא לפתור את הילד מהכנת שיעורי בית או על כך שהרביץ לאח או חבר, רק מפני שהוא היפראקטיבי. כמו כן-

לא לדבר על ההפרעה עם אנשי חינוך או משפחה בנוכחות הילד, כדי שלא יקלוט דברים שנשמעים מורכבים מכפי שהוא מסוגל להבין. מצד אחד הוא זקוק להמון חום ותשומת לב, אך לא לגלות כלפיו רחמים מרובים ולגרום לו להרגיש שיהיה לו קשיים רבים בחיים. אלא להיפך, תנו לו לגלות את היתרונות והמעלות שלו. אם הוא טוב בציור רשמו אותו בחוג ציור, אם אוהב מחשבים, אפשרו לו חוג מחשבים וכמובן ע"פ השקפה תורנית, אם בספורט, מוזיקה וכ'ו חזקו אותו בזה.

היתרונות שלו יעזרו לו להתגבר על הקשיים ועל החולשות. הקפידו על שגרת חיים רגילה וסובלנות. אם מבקרים עם הילד פעם בשבוע אצל מטפל או לוקח תוספי תזונה מיוחדים, זה לא אומר שהשגרה שלו צריכה להיות שונה משל ילד רגיל. אלא הנהיגו שגרה שתהיה פשוטה לילד עם המרווחים וההפסקות שהוא זקוק להם. כלומר- שגרה שתכניס אותו למצב של וודאות ותסייע לו לנהל את חייו בקלות יותר.

כמובן שאם ידוע לכם שהוא זקוק לזמן ארוך להכנת שיעורי בית, הגדירו זאת מראש בלוח הזמנים ושמרו על אוירה רגועה ושקטה ונסו בכל מחיר לא להתפרץ עליו ולא לפגוע בו על שלוקח לו זמן ארוך יותר מכל ילד רגיל. מה הסימפטומים שעל פיהם מאבחנים? נקדים-

תהליך האבחון כולל בדרך כלל שאלונים שעליהם מתבקשים לענות אנשי חינוך שעובדים עם ילדכם. מובן-

שאנשי חינוך הם אנשים שונים זה מזה ועם דעות שונות והשקפות שונות. בנוסף-

אנשי חינוך בדרך כלל שונים ביכולת שלהם להכיל צורות התנהגויות שונות. מורה אחד יכול להגדיר את הילד כתזוזתי ומופרע, לעומת מורה אחר שעשוי להגדיר אותו כילד רגוע ומתנהג בצורה נורמטיבית לחלוטין. האבחון של הילד משתנה ע"פ המורה והמאבחן ואין לו הגדרה מוחלטת והוא משתנה מאחד למשנהו כפי שהוכחנו בעלונים הקודמים. ישנם מורים שרמת הסבלנות שלהם היא גבוהה ויש מורים שרמת הסבלנות שלהם נמוכה. לפיכך-

האבחונים עשויים להשתנות מקצה לקצה בהתאם למורה ולמאבחן, לכן ראוי לאבחן ולבדוק את המאבחן. זה נשמע מצחיק אבל זו המציאות, בדקו והיווכחו. השאלון: האם הילד חוצפן, נעלב בקלות, אימפולסיבי, בישן מפריע, מציק לחבריו, מתוסכל, חסר מנוחה, לא רגוע, חולמני, היפראקטיבי ועוד. אלו שאלות שמשתנות ממורה למורה ואפילו מהורה להורה וגם מאב ואם של אותו ילד. מכאן מוכח- שעלולים להיות מקרים שילד מאובחן באופן שגוי ואכן מתרחשים מצבים כאלו בעוונות הרבים. אם השאלות לשאלון נענו ע"י מורים עם סבלנות נמוכה יאובחן הילד עם בעיית קשב ואם יענו ע"י מורים בעלי הכלה גבוהה יאובחן כילד רגיל שאינו צריך שום טיפול מיוחד. אמנם-

ברוב המקרים הטיפול היעיל והנכון להעניק לו-חום, אהבה ותשומת לב מרובה, מאחר ורמת רגישותו גבוהה מהרגיל. נקודה חשובה- כל סימפטום שציינו לעיל יכול להיגרם כתוצאה מהמון סיבות שלא קשורים לקשב וריכוז. לדוגמא- חוסר שקט ותזזיתיות, יכול לנבוע כתוצאה ממצב בריאותי, נפשי לא טוב, או חברתי לא תקין, בעיות כלכליות, לחץ של הורים פרפקציוניסטים ובעיקר האב, בעיות במערכת היחסים בין הורים, קשר לא בריא בין חברים ואפילו אחים.

במצבים הללו הטיפול בילד לא יעיל ואף יזיק, אלא צריך לנטרל את מקור הבעיה ולטפל בשורשה. על אחת כמה וכמה הטיפול התרופתי במקרים הללו רק יחמירו את המצב ויזיקו לנפש הילד ולעתידו. איש מקצוע וטוב, ידע לזהות את מקור הבעיה של הילד ויטפל בה בהתאם. אם בעיית החוסר שקט של הילד נובע ממערכת היחסים של ההורים, צריך לטפל בהורים וגם במשקעים שנוצרו לילד בעקבות כך. דוגמא נוספת-

ילד שנמצא במצב נפשי ריגשי לא טוב, או שמרגיש צורך להתמרד, או ילד שלא שמו לו גבולות בצורה נכונה או שהחליטו לשים גבולות לילד שגדל עם פינוק יתר או מכל בעיה רפואית כל שהיא, עשוי להגיב ולהתנהג בדיוק ע"פ הסימפטומים המאפיינים בעיית קשב וריכוז, כאשר אין כל קשר לבעיה זו ורק בעל מקצוע בקי יכול לאבחן בדיוק את מקור הבעיה ולתת את המענה הנכון. במידה וילדכם אובחן עם בעיית קשב, שאלו את המורה או המאבחן את השאלות הבאות: א. מה היא מקור הבעיה?

ב. במידה והמליצו על טיפול תרופתי, במה התרופה מטפלת בדיוק? באיזה חלק או איבר בגוף?ג. האם ניתן לראות את החלק או האיבר הפגום ע"י צילום, בדיקת דם וכ'ו? ד. אם התשובה היא שבעיית הקשב נגרמה מבעיה הורמונלית-דופמין, מוליכין, תאים במח, סרטונין וכ'ו, האם ניתן לבצע בדיקה שמראה את מקור הפגם?

אם התשובה שלילית, אתם מתבקשים לקבל הסבר מדוע לא ניתן לבצע בדיקה כו חיונית ולשאול איך בכל זאת ניתן להיות בטוחים שיש לילד בעיה כזו או אחרת ולקבוע לו סמים שבוודאי משבשים לו תאים עצביים במח ועשויים לגרום לא להשבתת מערכות בעתיד כמו-מערכת השמיעה והראייה שנפגעת ונזקים בריאותיים ונפשיים בלתי הפיכים כמו-דיכאונות, חרדות, בעיות נפשיות קשות כמו- מאניה דפרסיה ומחשבות אובדן, בעוד שבעיית הקשב עשויה להיווצר מגורמים רבים שלא קשורים לבעיה.

שאלה נוספת למאבחן- האם שמע על- "עמותת מגן זכיות אנוש", שחקרו לעומק את הנושא של המחלות הנפשיות ובעיקר את הפרעת קשב וריכוז ע"י רופאים ופרופסורים מומחים בכל העולם ומה דעתם על כך??כמו כן- לשאול אם יש אבחונים מדעיים ורפואיים שהתוצאות שלהם מעידים חד משמעי על קיום ההפרעה כמו בבעיה רפואית?

מערכת חינוך תקינה ותומכת בבית, בבית הספר והסביבה, כגון-יחס, חום, הבנה ואהבה מעניקים בטחון והערכה עצמית טובה לילד ויחסכו מכם ומילדכם טיפולים, כספים, אבחנות, עוגמת נפש, צער, יסורים, תרופות, סמים למיניהן וייסורי מצפון לכל החיים. בענין-"המאניה דפרסיה" על קצה המזלג. שם האבחנה ברפואה [קליקס] או "הפרעה דו קוטבית". היא הפרעה המאופיינת במעבר קיצוני בין מצבי רוח מרומם ועליז לבין דכאון קשה. מאניה, הוא הקוטב העליז והשמח. דפרסיה, הוא

הקוטב הדיכאוני. מדובר בהפרעה שכיחה יחסית, כאשר היא יכולה להופיע בכל גיל וגם לילדים וקשישים. בשל התנודתיות האופיינית להפרעה זו בין הקוטב הדיכאוני [דפרסיה]לבין הקוטב השמח והעליז[מאניה],קשה להבחין על האדם שסובל מהפרעה נפשית זו ולעיתים הוא בעצמו אינו יודע זאת. לעיתים רבות המחלה אינה מאובחנת כלל, בעיקר כאשר היא אינה קיצונית אלא מאניה קלה המכונה-"היפומאניה".

מאפייני המאניה

במצב זה האדם חש מאוד פעיל ויצירתי, מגדיל ראש, יש לו צורך בטיולים ובילויים, הוא עשוי להיות עליז ושמח מדי ומאידך כעוס מאוד, מביע רגשות בעוצמה גבוהה מהעבר, חש שמסוגל לעשות הכל, מרגיש בעל בטחון מופרז, חש הערכה עצמית גבוהה וכמעט שלא זקוק לשעות שינה[שלוש שעות לערך ביממה מספיקה לו],אנרגיה גבוהה שמתבטאת גם בצורת דיבור מהיר ולא תמיד קוהרנטי, עובר מנושא לנושא ללא קשר, נטייה לאבוד זיכרון, לא מפוקס, התפקוד שלו נפגע והוא נוטה לפעילות אימפולסיבית, נהפך היפראקטיבי, מתעצמת אצלו בעיית קשב וריכוז, נוטה לבזבז כספים בצורה מאוד לא מבוקרת ואחראית ומערכת יחסי האישות שלו עולה באופן משמעותי.

מאפייני הדפרסיה

מצב דיכאוני- מראה דיכאון קליני-תחושת עצבות וייאוש, חוסר אנרגיה, חשק כח ועייפות כרונית, שינה ארוכה מאוד וחוסר רצון לקום מהמיטה למשך שעות מרובות, שינויים בתאבון [נטייה להרזיה],חוסר חשק ביחסי אישות, נטייה להאשמה עצמית, את בן/בת הזוג, הורים קרובים וכלפי שמיה רחמנא ליצלן, חוסר אמון בעצמו, בעולם ומלווה במחשבות אובדניות.

גורמי המחלה

א. מקור גנטי משמעותי, לכן החולי נוטה לחזור באותה משפחה. לעתים הנטייה הגנטית תתבטא בהפרעות מצב רוח אחרות. למשל-

אח אחד סובל מהחולי ואח האחר סובל מדיכאון או מדיסתימה-דיכאון קל וארוך טווח או חרדה. ב. שימוש בתרופות ובכל מיני סמים למיניהם שעשויים למחוק תאים במח וליצור הפרעות. ג. בעיות חינוכיות קשות, אי הסתגלות בחברה, חינוך כפייתי בבית, ילדות עם מערכת יחסים קשה בין הורים, חוויות שמלוות בחרדות וטראומות מהעבר[וזו עיקר הסיבה בכל ההפרעות הנפשיות].

הטיפול

קשה ומורכב מאחר ובעיקר כאשר האדם בתקופת "המאנית"- עליז ושמח יתקשה להבין את הצורך בטיפול. לכן למשפחה יש תפקיד חשוב בשכנוע של החולה לקבל טיפול, על אף שהוא חש נפלא ולא רואה פגם במעשיו. בדרך כלל הצעד הראשוני לאחר האבחון, הוא אשפוז בבית החלמה לתקופה קצרה כדי להחזיר אותו לאיזון מבחינת שעות שינה, ארוחות סדירות וסדר יום. לכן-

למשפחה ישנו תפקיד חשוב בשיקום נפגעי נפש ובעיקר בתקופת המאנית שהוא מבלבל ביותר, אך חשוב להבין שזה חלק מההפרעה. חשוב לשמור על האדם הסובל ממאניה מביצוע פעולות אימפולסיביות שיפגעו בו ובמשפחתו. העצה-

בנושא הכספי, לחסום לו את הגישה לחשבונות בנק, שיקים כרטיסי אשראי וכ'ו, מאחר ואין לו שליטה על כך וגם אם יפציר לא לשמוע לו. הדבר הקשה במיוחד מפאת שבתקופה המאנית האדם מראה עקשנות רבה שהכל כשורה ויקשה לו לוותר על חופש והעצמאות שלו. חשוב לציין-

שהוא עשוי בתקופת המאנית להיות אלים כלפי משפחתו ולאנשים הקרובים, להסתבך בעבירות חוק, שתית אלכוהול מופרזת, סמים, בגידות ועוד. רצוי לקבל טיפול תרופתי ועל בסיס טבעי כמובן ובשילוב עזרה של פסיכותרפיה- שיחות נפש, על מנת להוציא את אותם משקעים ורגשות שליליים שהצטברו לו מהעבר וליצור עמם מגע שנית ולשלחם החוצה. מאחר ושימוש בתרופות שונות, דוחקים לו את הבעיה עמוק בנפש ולא פותרים אותה משורשה ובכל פגיעה זה מציף שנית את אותם תסכולים, משקעים ומעלה את ההפרעה שוב ובזה גם הרופאים מודים, עוד נרחיב בס"ד.

גברים בורחים למערותיהם

ונשים צוללות במעיינותיהן

חסרון ידיעה בהבנת מבנה נפש האיש והאשה ובהבדלים הגדולים שקיימים בניהם, יוצרים פרדוקסים וקצר תקשורתי המביא למסקנות מוטעות לשני בני הזוג. התוצאה תהליך גירושין אכזרי ובסופו פירוק הבית.

טעות נפוצה-

לחשוב ולהסיק שחוסר הבנה בין בני הזוג, ותקשורת לקויה נובע מחסרון אהבה. ישנן שלוש מסקנות נפוצות מוטעות לזוגות שהתגרשו, או שעומדים להתגרש רחמנא לצלן,[חוץ ממקרים חריגים]. א. שאינם אוהבים. ב. הוא/היא השתנו. ג. לא הכרנו זה את זו מספיק [ואפילו בזוגות שהכירו שנים רבות לפני הנישואין]. אחד ההבדלים הגדולים בין גברים לנשים בא לידי ביטוי השונה באופן שבו הם מתמודדים במצבי לחץ ובפתרון בעיות.

גברים נעשים יותר מרוכזים ומסוגרים בעצמם, בעוד שנשים עורמות וצוברות על עצמן יותר ויותר לחצים, אשר מעורבותן הרגשית הולכת וגוברת ובסופו הן מוכרעות תחתן. גבר ירגיש טוב אם ימצא פתרון לבעיותיו, לעומת זאת אשה זקוקה לשוחח על בעיותיה כדי להשתחרר ולהרגיש טוב יותר. אי הבנתם וקבלתם של ההבדלים הללו גורמים לחיכוכים ומריבות במערכת היחסים. נעמיק יותר-

כאשר גבר חוזר מעבודתו, לימודו והוא מושך עמו בעיות שעדין לא נפתרו, הוא זקוק לברוח למערתו, לפינה שקטה כדי לעבד שוב ושוב נתונים חדשים, כדי למצוא פתרונות לבעיותיו. הוא זקוק להתעסק עם עצמו כמו-קריאה, צפייה במחשב ובכל מיני משחי דעת כדי לברוח מאותם בעיות שעדין לא מצא להם פתרון. הוא לא ירגיש טוב ומשוחרר עד שישכח אותם לעת עתה. לעומת זאת-

האשה אינה זקוקה לפתור את בעיותיה, אלא למצוא לה מאזין טוב כדי לשוחח אודות בעיותיה, לחציה ולקבל תמיכה, הבנה והזדהות. בזה היא מתרווחת ומשתחררת מבעיותיה. בחסרון הבנת המין השונה מתעוררות הבעיות, האשה מרגישה זנוחה ושאינה אהובה בזה שהבעל מתעלם ממנה ומזניחה והגבר סבור שהיא לא מבינה אותו ושהוא האשם המרכזי בבעיותיה. מובן-

אם כל אחד יהיה שקוע בבעיותיו ולא ינסה להבין את השוני הקיים ביניהם, הריחוק והמריבות ילכו ויגדלו והתוצאות ידועות. לסיכום: גבר זקוק לברוח למערתו כדי לשכוח את בעיותיו עד למציאת פתרונות מעשיים, לעומת זאת האשה צוללת במעין רגשותיה ולא תשתחרר עד שתשוחח עליהם ותשתף אחרים בכאבה. גברים ונשים חלוקים בדעותיהם מפאת חוסר הבנה בהבדלים הטבעיים שקיימים ביניהם. מכאן מובן-

שהצלחה בפתרון בעיה זו, אינה תלויה במידת האהבה של בני הזוג, אלא במידת ההבנה של המין השני.

לדוגמא

כאשר גבר נסער או טרוד, הוא לעולם לא ידבר על אותם דברים שמטרידים אותו עם אדם אחר, אלא אם סיועו של ידידו נחוץ לו למציאת פתרון, במידה ואין לו את העזרה הנחוצה, הוא נעשה שקט, מכונס בתוך עצמו ובורח למערתו. שם הוא זקוק להרהר בבעיותיו בשקט כדי למצוא פתרון, או להתעסק בכל מיני עניינים כדי להשכיח את בעיותיו ולא יוטב לו עד שימצא פתרון כאמור. במידה ועדיין לא מצא פתרון, הוא יפנה לפעילויות אחרות כגון- קריאה, השתתפות בספורט, חדשות ומשחקים כלשהם. אם גם בזה לא מוצא נחת, נופל להתמכרויות שונות שישכיחו את הבעיה מלבו. יוצא-

שע"י ניתוק הבעיה ממוחו באופן זמני, הוא יהיה מסוגל להשתחרר בהדרגה מן הלחץ, להירגע ולחדש מוחין וכוחות חדשים כדי שיוכל שוב להתמודד עם בעיותיו.

אם הבעיה מלחיצה באופן קשה במיוחד, ידרשו לו פעילויות המציבות אתגרים קשים יותר, כגון-עבודה מאומצת עד השעות הקטנות, פרויקטים חדשים מאתגרים, השתתפות במרוצי מכוניות, אופנועים, השתתפות בטיפוסי הרים, בהימורים, משקאות חריפים, והתמכרויות קשות, בעיקר כשבת זוגו אינה מבינה אותו, רוטנת כלפיו, מאשימה אותו ומשליכה את כל כאבה וחוסר הצלחתה בו!!לעומת זאת- כאשר האשה נסערת, נרגזת או לחוצה, היא זקוקה לבעל שיקשיב לה, יתמוך בה ויזדהה בכאבה.

כאשר האשה זוכה לבעל מאזין טוב ומאפשר לה להוציא את כל תסכולה וכאבה, בלי להרגיש מואשם, ובלי להציע פתרונות,[כי היא לא זקוקה לזה],אלא רק הקשבה והזדהות כאמור, מיד היא משתחררת מלחציה, תסכולה ולפתע היא מרגישה נפלא. יוצא-

כאשר האשה יכולה לשתף ברגשותיה ובכאבה אנשים אחרים ובפרט את בן זוגה ומקבלת את התמיכה הראויה לה, היא מיד נהפכת לאשה חדשה. אולם אם לא זכתה לגבר שיודע להקשיב ולתמוך, היא נהפכת לשבר כלי עד למצב של- "טוב לה מותה מחייה". יוצא מכאן-

שגבר מרגיש טוב עם עצמו, רק כאשר הוא יהיה מסוגל לפתור את בעיותיו בכוחות עצמו בזמן שהותו במערתו. לעומת זאת-

אשה מרגישה מאושרת, רגועה ושבעת רצון מעצמה, רק כאשר יש לה מאזינים טובים ואוהבים, אשר איתם היא יכולה לחלוק את רגשותיה, בעיותיה, כאבה, צערה ותסכולה בבטחה ובאימון מלא ובעיקר עם בן זוגה. נשים אינן חוששות להיפתח ולשתף בבעיותיהן ורגשותיהן למי שנותן להן אוזן קשבת, הבנה, תמיכה והזדהות, היפך הגברים. שיתוף אחרים בבעיותיהן, מהווה בעבורן לאות אהבה, מתן אימון, התחברות וריפוי נפשי. לעומת זאת-

כאשר גבר מרגיש טרוד וכ'ו, הוא יפרוש למערתו, יכנס בתוך עצמו ויתרכז רק בדרכים לפתרון בעיותיו. בעתות מעין אלו, בכל הנוגע למערכת היחסים, הוא הולך ונעשה מרוחק, שכחן, לא מגיב ואינו משתף פעולה, פיזור הנפש ממש. מודעתו המלאה אינה נוכחת בכל מקום שנמצא ולאו דווקא בבית, מכיון שדעתו נתונה בהרהורים ומחשבות לפתרון בעיותיו ורק כלפי חוץ הוא נראה רגיל, היפך האשה שמכריזה ומקרינה את כאבה וצערה החוצה.

ככל שהוא טרוד יותר, כך גוברת אחיזת הבעיה בו, לכן מטבע הדברים בזמנים הללו אינו מסוגל להעניק לאשה את תשומת הלב והתמיכה שהיא זקוקה וראויה לה מכל. מוחו טרוד בבעיותיו עד שימצא פתרון וברגע שימצא יתעורר לחיים ויחול שיפור גדול בהרגשתו.

עיקר הבעיה כאשר הוא מנותק מהסביבה ומכונס בתוך עצמו [מערתו] ואינו מוצא פתרון לבעיותיו, הוא מפנה מקום לעזור ולפתור בעיות של אנשים אחרים, במטרה כדי לשכוח לעת עתה מבעיותיו,[תהליך תת הכרתי, אשר גם הוא לא מודע אליו],סוג של בריחה זמנית, כמו כל שאר בריחותיו בעתות הללו.

כאן הבעיה היא כפולה

א. האשה לא מבינה מדוע הוא פורש ל מערתו ואינו משוחח עמה על בעיותיו כפי שהיא רגילה לעשות. ב. עוד יותר לא מובן לה, איך זה שבעת שהיא זקוקה לתמיכה, הקשבה, הבנה ושיתוף הוא מכונס בתוך עצמו [מערתו], מנותק ממנה ומכל מה שקשור לבית וכשמדובר בחברים ואנשים זרים, הוא מציע את עזרתו ראשון.

ע"פ הקדמתינו מובן- שההתעסקות של הגבר בבעיות אחרות בעיקר של חברים, אנשים זרים וכ'ו, בעתות מעין אלו, עוזרים לו למעשה להשתחרר מבעיותיו לאגור כוחות ולחזור לפתור אותם ביתר שאת ועוז וחוזר מיד לעצמו ולחיק משפחתו. אם האשה היתה מודעת לסוד יקר זה א. לא היתה מפרשת את זה כזלזול וחוסר הערכה כלפיה. ב. מאפשרת לו לחזור לחיק המשפחה לאחר התהליך הפנימי שעבר. ג.

לא היתה פוגעת בו ומדחיקה אותו לעזוב את הבית שנית ולחזור לאותם מקומות שלמעשה עזרו לו לחזור לעצמו ולשפיותו כדי להתמודד שוב עם בעיותיו ולפתור אותם עם סיכויי הצלחה מרובה.

באותה מידה-

שגבר תקוע במערתו וזקוק לכל מיני תחביבים ועיסוקים על מנת להסיח את דעתו מן הבעיה הגדולה שהוא שרוי בה כעת, כך זקוקה האשה לאוזן קשבת, הבנה ותמיכה רגשית כדי להקל מעליה את לחציה, כאבה וסבלה.

יתרה מכך

כמו שגבר זקוק להתעסק עם בעיות שאינן קשורות אליו כדי להשכיח את בעיותיו, באותה מידה זקוקה האשה לשוחח על בעיות שאינן קשורות אליה כלל ושאינן דורשות פתרון מידי, על מנת שתוכל להרגיש הקלה מלחצים ורגשות כאובים. לכן היא עשויה לדבר עם אנשים זרים ולפתח מעורבות רגשית כדי להשתחרר מלחציה כאשר אין לה אוזן קשבת מבן זוגה.

כמו כן-

נשים מדברות מאותן סיבות שגברים משתתקים ואינם מדברים: א. אשה מדברת כדי לברר ולגלות לעצמה מה היא רוצה לומר, גבר מפסיק לדבר על מנת לברר אצלו פנימה מה רוצה לומר. ב. אשה מדברת על מנת שתוכל לחשוב בקול רם, גבר שותק על מנת לחשוב ולעבד נתונים בשקט. ג. אשה מדברת כאשר רוצה לשפר את הרגשתה, גבר שותק על מנת לשפר את הרגשתו. ד. אשה מדברת כדי להתרכז בעיקר כאשר היא נסערת, גבר שותק כאשר הוא נסער וכועס, כי סיכוייו להירגע במערתו הרבה יותר גבוה. ה.

אשה מדברת כדי להוציא תסכולים, משקעים, ורגשות כאובים ללא בקשת עצות ופתרונות. גבר שותק כדי לעבד נתונים בשקט ולמצוא עצות ופטרונות. ו. אשה מדברת כדי לשתף אחרים ברגשותיה על מנת ליצור חיבור, שיתוף ואינטימיות וכך מגלה את "האני האוהב שלה", גבר שותק על מנת לחזור שוב ולמצוא את "האני האוהב שלו", כי אינטימיות יתרה גוזלת ממנו את עצמו. ז. אשה מדברת כדי להשמיע את קולה, גבר שותק על מנת להסתיר את עצמו. ח.

אשה מדברת כדי לחזק את בטחונה ולהרים את דימוייה העצמי, גבר שותק על מנת לגלות את מעלתו וגדולתו. ט. אשה מדברת כדי להתגבר ולהפיג חששות ופחדים, גבר שותק מפאת פחדים, חששות, דמוי עצמי נמוך וחוסר בטחון. י. אשה מדברת כי אינה חושבת על התוצאות וההשלכות, גבר שותק כדי לתכנן את צעדיו בתבונה מחשש התוצאות. יא.

אשה זקוקה לדבר על מנת לשחרר אנרגיות שליליות ובמקומם להתמלאות באנרגיות חיוביות, גבר שותק על מנת לשחרר אנרגיות שליליות ולהתמלאות באנרגיות חיוביות. יב. אשה מדברת כדי להראות את מעלותיה וכישרונותיה, גבר שותק על מנת להראות את חכמתו וכישוריו. יג. אשה מדברת כדי להכחיש ולהסתיר את כישלונותיה וחוסר הצלחתה, גבר שותק כדי להעלים ולהסתיר את כישלונותיו, טעויותיו וחוסר הצלחתו, עוד ועוד רשימה לאין סוף.

גברים ונשים מדברים וחושבים בשתי שפות שונות כפי שביארנו, לכן אין זה פלא שקימות בעיות תקשורת קשות במערכת היחסים. כי מאותן סיבות שנשים מדברות גברים שותקים וכן להיפך. מכאן מובן-

מדוע ללא לימוד מקצועי וידיעה חיונית במבנה נפש האיש והאשה ובהבנת ההבדלים המהותיים הקיימים בם, זוגות רבים, סובלים ממחלוקות ושבעים ממאבקים בלי סוף. מכאן-

תשובה ניצחת לאלו שחושבים שיכולים להסתדר ע"י לימוד בספרים ועלונים בלבד, הנושא עמוק ורחב, עוד נרחיב ונעמיק עם דוגמאות והמחשות מהחיים בס"ד!!

שלום בית!!

ישנה מעלה גדולה מאוד במה שמקדים הבעל ומחשיב את מעלת האשה לפני מעלת הילדים. וכן תועלת גדולה בחינוך הילדים שאבא ואמא הם אחד כאמור לעלון הקודם. כי זו הוכחה גדולה לכך שהיא חשובה לו באמת ובמקום הראשון אצלו ולא מן השפה ולחוץ. שהרי היא יודעת היטב את אהבת הבעל לילדים ואם הוא מחשיב אותה לפניהם, זו מחמאה ושמחה גדולה בעבורה וזה בעיקר מודד האהבה שלו בעבורה, ובזה הוא נבחן תמיד.

על כן בעיקר בזמנים שהאשה מענישה וצועקת על הילדים, זו הזדמנות נפלאה לבעל לגבות אותה בנכחותם, ולא להעיר או לפגוע בה חלילה כי בזה היא שמחה ביותר. לא מדובר במכות אכזריות או בפיקוח נפש חלילה, כי על כך חייב לגוננן ולהגן עליהם, וכך תעשה גם האשה כמובן!! אולם כל ענין נידון לגופו ובמקרים הללו צריך לערב סמכות מקצועית, שהיא תקבע אם זה פיקוח נפש או לא, ולא ע"פ שקולנו. חשוב לדעת-

שעיקר כעסה של האשה על הילדים זה מחוסר שלוותה, בגלל שרואה את הילדים שהם בסדר העדיפות הראשונה אצלו. בעיקר אם הילדים שלו מהנישואין הקודמים. דבר זה אינו בשליטתה כלל ולכן עיקר העבודה מוטלת על הבעל להיות תמיד לצידה ולטובתה, עד שתשתכנע באמת שהיא במקום הראשון אצלו, וזה מה שיכול להרגיע אותה באמת ולא דיבורים בעלמה. את עיקר חינוך הילדים מוטב להשאיר לזמן אחר כאשר האשה רגועה והבית רגוע יותר.

וכן יש לדבר עם הילדים בנחת ובאהבה, בעיקר אודות האימא. כמה צריך להעריך את מה שאימא עושה וכ'ו, וכן לדאוג לה שלא יצערו אותה. כמו כן-ירבה בשיחה בענין זה עם הילדים, ירד איתם לפרטים ופרטי פרטים כדי שילמדו להעריך ולהכיר טובה לאימא וכך גם האשה תעשה. כל המרבה בענין זה הרי זה משובח, הן לחינוך הילדים כדי שלא יגדלו כפויי טובה, והן לזוגיות.

וכן להחדיר להם שאימא ואבא לא חייבים להם מאומה, כדי להרגילם להודות ולהכיר טובה, וששום דבר לא מובן מאליו. אם הבעל לא יפנים את הדברים שכתבנו בעלון זה והקודמים בעומק לבו, אזי במקרים אלו או אחרים תתגלה האמת שהכל היה הצגה אחת גדולה, בפרט אם יגונן על ילדיו בזמן שהאשה כועסת, מקללת ומכה אותם, אזי יתגלה פרצופו האמיתי, וכן כך תעשה גם האשה. צריך לזכור-

אלו הם המבחנים העיקריים שבהם יצטרך לעמוד בהצלחה, ולא אזי תתגלה האמת לאמיתה שהכל היה שקר ומהשפה ולחוץ. הנזק פעמים בלתי הפיך, לרפאות את הפצעים פעמים רבות זה יכול לקחת שנים, וגם זה לעולם לא חוזר לקדמותו כפי שהיה. איני רוצה לייאש חלילה, אלא להבליט את חומרת הענין, "למזהיר ולנזהר ירבה שלומים כנהר".

מחמת שנושא זה הוא כל כך יסודי, עמוק ורחב ומקיף נושאים כה רבים, לכן צריך ללמוד את הנושאים הללו, להתפלל הרבה על כל פרט ופרט בענין זה, ולבקש מה' שיעזור לבני הזוג לבטל את גאוותם ואנוכיותם, וישימו את טובת הבית והילדים מול עיניהם ולא לחפש להיות צודקים, להאשים זה את זו, אלא להיות חכמים ולוותר בעיקר כשמרגישים פגועים וצודקים מבחינת-"חכם עניו בראשו",סבלנות מנצחת וסוף הכבוד לבא כידוע!! כמו כן-

להתפלל זה על זו, שלא יכשלו בלפגוע זה בזו ליד הילדים, כי פעמים הנזק והחורבן לילדים הרבה יותר חמור מהנזק שיכול להגרם להם ואפילו מחינוך קלוקל!!

בענין נתינת- "חשיבות ומקום ראשון" לאשה, שיאמין באמונה שלמה בכל לבו, שרצון ה' שאשתו תהיה במקום הראשון, ושידע לתת לה את "ההרגשה" שהיא לפני הכל ומעל הכל. וכן חשוב לא להעביר לה "הרגשה" שעושים משהוא בעבורה בלי רצון ומחוסר ברירה. כי בזה היא מרגישה מיד וזה פגיעה ישירה בכבודה ומהותה ואי אפשר להסתיר זאת ממנה. למרות הקושי שבדבר, זה לא פותר אותנו מלהשקיע ולתת לה תמיד את- "הרגשת החשיבות והמקום הראשון" שהיא זקוקה לו, ו"מתוך שלא לשמה בה לשמה", ואחר המעשים נמשכים הלבבות, עם תפילה כנה ואמיתית "לסיעתא דשמיא",זוכים וודאי!!. צריך לזכור-

שבמקום הצדק אין שלום. במקרים רבים היצר מפתה אותנו לעשות ריבים ומחלוקות, בטענה שצריכים להעמיד זה את זו במקום, כדי למנוע הדרדרות המצב. בעיקר כאשר הבעל חושב שצריך להעמיד את האשה במקומה, וכן לחנך אותה לקבלת אחריות, ולגדור אותה כדי שהמצב לא ידרדר ויחמיר. יש לדעת-

שכל הטענות הצודקות הללו, הם עצת היצר ותחבולותיו, ומקורן נובעות ממידת הגאוה, אנוכיות ומידת הניצחון, עד לכפירה של- "כחי ועוצם ידי",רחמנא לצלן. לפיכך-

"חכם עניו בראשו", כלומר-

לדעת איך לוותר, להיות חכם ולא צודק, כי בזה לא מרווחים מאומה, חוץ מריבים, מחלוקות וכ'ו, וזה מחייב את שני בני הזוג כאמור!! עוד נכתוב בס"ד, נביא דוגמאות והמחשות מהחיים, וניתן עצות כיצד להתמודד.