פרשת השבוע · ספר ויקרא
פרשת מצורע
פרשת השבוע: תזריע מצורע · מפטירין · השמים כסאי · א אייר תשפו
מעניין הפרשה
"וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהרות ועץ ארז ושני תולעת ואזב". [פרק יד פסוק ד].
לפי שהנגעים באין על גסות הרוח, מה תקנתו ויתרפא, ישפיל עצמו מגאותו כתולעת וכאזוב [רש"י].
לשם מה עליו להביא גם "עץ ארז",המרמז על הגאות? אם הכוונה היא בעיקר שישפיל את עצמו כאזוב, הרי די שיביא אזוב בלבד? ברם כשהחוטא חוזר בתשובה ומתבונן על החטאים אשר חטא, הרי הוא בה לידי שפלות הרוח ולידי בושה העמוקה ביותר מן הגאווה שהיתה בו לפני כן, ולכן בוש ונכלם הוא על אשר התגאה בו בזמן שהיה חוטא.
יוצא שהגאווה הקודמת מסייעת לו לבא לידי שפלות הרוח, ואם כן שפיר יש לו "לארז" חלק ברפואה,[ספר שפת אמת].
לכן אם נתרפא, הרי חזקה שכבר חזר בתשובה והשפיל עצמו, אם כן מדוע אומרים לו שוב-"ישפיל את עצמו"?
אולם, ההכנעה האמיתית באה מתוך התבוננות בגדלות הבורא ביחס לאפסיות האדם. ברם יש עוד מין של הכנעה הבאה מחמת ייסורים של חולי או עניות, שאז נשבר לבו של האדם והוא נכנע.
הכנעה כזו אף שהיא נוטלת את הגאווה מן האדם, אולם עדיין אין לה ערך אמיתי, משום שיש מקום להניח כי עם הסתלקות הייסורים ישוב מיד להיות גס רוח. אמנם נכון הוא שמחמת הייסורים והביזיונות של הנגע נעשה המצורע נכנע וחזר בתשובה עד שהנגע נרפא, אך עדייו אין די בהכנעה כזו כדי שייעשה טהור באמת, לכן דורשים הימנו-"ישפיל את עצמו" כדי שילמד גם עתה לאחר שנרפא להגיע לידי הכנעה אמיתית זו שבאה מתוך התבוננות בגדלות הבורא ביחס לאדם ולא מתוך פחד הייסורים,[בעל אבני נזר].זה עומק פירושו של-"זאת תהיה תורת המצורע"-הכנעה זו הבאה מחמת ייסורים תישאר בו לתמיד גם לאחר שיתרפא כדרך שדרשו חכמינו-תהיה-"בהויתו תהא".
כותב הרמב"ם בהלכות תשובה-
אדם שחוזר בתשובה מתוך יראה עבירותיו נמחקים, אולם אם תשובתו מתוך אהבה זדונותיו נהפכים לזכיות. והשאלה המתבקשת איך יתכן שזכויותיו יהפכו לזכיות גם אם התשובה מתוך אהבה? אלא מי גרם לו להגיע אל אותה תשובה מאהבה?
אותן עבירות קשות אשר גרמו לו לבוא לידי התעוררות וחרטה על המעשים, ולכן נהפכות אותן עבירות לזכויות, כנלע"ד.
שפלות והכנעה אין פירושן שיהא הגוף כפוף ושחוח, אלא שיהא בו שברון הלב גם כאשר עומד הגוף זקוף ועומד!!
כדרך פירוש הבעש"ט זצ"ל- "וכל קומה לפניך תשתחוה", כלומר-
להשתחוות לפניך גם בקומה זקופה. לפיכך מצווה התורה להביא עץ ארז, לבל יחשוב החוטא כי דורשים ממנו לכפוף וישפיל קומתו, אלא אפילו בעמדו זקוף כארז יהא שפל ושחוח בקרבו פנימה כאזוב!! הרבי בונים מפשיסחה זצ"ל אומר-
"משפיל גאים ומגביה שפלים"-
וקשה לשם מה יש להגביה את השפלים?
מוטב להם בשפלותם, שהרי מעלה היא להם?
אולם השם יתברך מגביה את השפלים האמיתיים, מפני שאם זכו להגיע לידי שפלות אמיתית, חזקה שיישארו בשפלותם אפילו לאחר הגבהתם!!
מעשה-בעשיר שבא לבעש"ט וסיפר בבכי מר על כך שיש לו לימוד יומי בספר תהילים. ויום אחד נעצר בפסוק- "השם מגביה שפלים עד מרום, ומשפיל גאים עדי ארץ". אמר בלבו הייתכן שהקב"ה יוכל להשפילו עדי ארץ?שהרי עשיר גדול הוא ועשירותו בכל העולם ולא חסר לו כל טוב. אותה מחשבה הלכה וכרסמה בליבו ובסופו של דבר החליט ללכת ולהתנצר, רחמנא לצלן. אותו כומר רשע כאשר ראהו מבולבל ומתוסכל החליט לנצרו בתנאי- שאם יחזור בו כל כספו ורכושו עוברים לנצרות, וכך היה. לאחר חתימת ההסכם הרגיש אותו עשיר בטעותו, אולם הבין שחזרתו תגרום לו להפסיד את כל רכושו וכספו, ואולם אינו מוכן להמשיך לחיות ואפילו עוד רגע אחד בתור נוצרי. מיד הבין איך התקיים בו הפסוק-
"משפיל גאים עדי ארץ",ובא להתחנן על נפשו אצל הבעש"ט ולבקש תשובה וחרטה ועצה על מעשיו. כשראה הבעש"ט את בכייתו וחרטתו האמיתית, שאלו אתה מאמין גם בסוף הפסוק-"השם מגביה שפלים עד מרום"? ענה כמובן. אם כן בו עמי והתבונן מעבר לחלון, הראה לו את אותה כנסיה עלתה באש יחד עם הכומר והסכם הדברים. בעל חידושי הרים זצ"ל אומר-
אם אדם השפיל עצמו כאזוב, במקום ללבוש גאות ואומץ לצורך דבר מצוה, או כשמדובר בכבוד-שמים שם עצמו כעניו, בו בזמן שאם יפגעו בכבודו באופן אישי, מיד יתרתח ינקום וינטור, הרי זו ענווה פסולה ועניו כזה טעון כפרה. אולם תקנתו הפוכה,"אם הכניע עצמו כאזוב יגביה עצמו כארז"- הכוונה להגביה עצמו בדרכי השם.
ועוד-השפלות והענווה האמיתית היא, במכיר מעלותיו ואינו מחזיק מעצמו במאומה מתוך ידיעה ברורה שעדיין לא יודע ולא השיג מאומה בגדלות ה' ביחס לאפסיות האדם!! המודד לכך-אם הוא עובד על עצמו להיות עניו, זו הוכחה חותכת בחשיבות עצמו, כאלו שיש לו במה להתגאות אלא מבקש דרכים ועצות כדי להשפיל את עצמו, הרי עדיין אין זו שפלות וענווה אמיתית. ועוד, כתוב-"תועבת ה' כל גבה לב".
כלומר-מי שמרגיש מעלה וחשיבות במעלת עצמו למרות שעדיין לא הוציאה החוצה, זה נקרא-"תועבת ה' וכ'ו",רחמנא לצלן. ה' יזכנו לענווה אמיתית מבחינת -"עד שיעיד עליו יודע תעלומות", אמן כן יהי רצון!!!
פינת שלום בית
4 מהדורות שפורסמו בעלון לפרשה זו. לחיצה על כותרת פותחת את המהדורה.
מהדורה 1 · כאשר האיש ממלא את סיפוקיו הוא עשוי במידה מסוימת לאבד את הקשר שלו עם עצמו.…
כאשר האיש ממלא את סיפוקיו הוא עשוי במידה מסוימת לאבד את הקשר שלו עם עצמו. לאחר החיבור הוא עלול להתנתק ולאבד את תחושת העצמי שלו עם בת זוגו וסביבתו, לכן התרחקותו מסייעת לו בעצם לתחם מחדש את גבולות אישיותו כדי לספק לו את הצורך בעצמאות. פעמים האיש מבטא את התרחקותו בצורה בוטה-"אני זקוק למרחב מחייה, אני רוצה להיות לבד, אל תחפרי וכ'ו".
עובדה זו שגבר מתרחק לאחר החיבור בפרט, מספקת לו צורך נפשי עמוק להתחבר לעצמו כדי להתמלאות באנרגיות חדשות, על מנת לספק בעצם לאשה את המיטב. מובן שישנם סיבות נוספות בנסיבות אחרות שגבר זקוק מידי פעם להתרחקות כדי להרגיש מוגן ובטוח,[בעבר הרחבנו בנקודה חשובה זו].אולם עיקר התרחקותו לאחר השיא של שלום הבית, הוא דחף פנימי אינסטינקטיבי שאינו בבחירתו. הוא פשוט מסוגל להתקרב ולהתחבר עד גבול מסוים, אך מעבר לו הוא מאבד את עצמו.
אמנם גברים צריכים ללמוד כיצד לתמוך ולחזר אחר האשה בעיקר לאחר מצות שלום הבית, אך הנשים יבינו את ההתנתקות ולא ייקחו לפן האישי. נעמיק- החיבור בין האיש לאשה למעשה הוא בסוד רצוא ושוב, מילוי והתרוקנות, לכן הוא קרוי בלשון התורה דעת ככתוב-"וידע האדם את חוה".
מובא בעץ חיים שבזמן החיבור, יורד ממוח הדעת לאיש אור עצום שפעת החסדים והגבורות, אשר משפיע אותן לאשה וזו הסיבה שהוא מרגיש העדר לאחר המצוה שמביאה אותו להתרוקנות, וכדי להתמלאות שנית [מאור הדעת], הוא חייב לפרוש ולהתרחק לפרק זמן מסוים. מכאן מובן שסיבת התרחקותו אינה קשורה אליה ואינה תלויה בו ולא בשליטתו.
לאחר שזכינו לסוד נפלא ועמוק זה, יהיה קל לגברים ונשים כאחד להבין את סוד מחזוריות נפש האיש, ובעיקר האשה תהיה מסוגלת להבין ולהכיל באופן הנכון את משמעות התרחקותו לאחר המצוה מתוך הבנה בלי פגיעה וכעס, והאיש לא ירגיש מוזר וחסר אונים. קיים קושי רב לאשה לפרש את תהליך התרחקותו באופן הנכון, כי בעת שהיא מעוניינת להתקרב ולהתחבר לאחר המצוה, האיש נוטה להתנתק ולהתרחק.
סברה זו נובעת משתי סיבות עמוקות:א. קיים באשה רגש תת הכרתי מתי האיש מתכוון להתרחק, לכן היא נתקפת בפחדי נטישה ומעוניינת מיד לכונן את הקשר באמצעות מילים כמו-"בוא נדבר, אני חייבת אותך וכ'ו". במידה והיא לוחצת אותו, מתעורר בו רצון רב להתרחק יותר ומטבע הדברים היא מפרשת אותו בטעות שהוא אינו מעוניין בה ושניצל אותה לצרכיו ב. כאשר האשה מרגישה צורך להיפתח ולשתף אותו ברגשותיה, עשוי להתעורר בו צורך להתרחקות, כי הוא מרגיש מואשם במצוקתה.
בפרט ברגעים האינטימיים ביותר עשויים רגשותיו להתחלף לפתע פתאום ולחוש בצורך להתרחק כאמור. שינוי זה מבלבל ומתסכל את שני בני הזוג שאינם מודעים בסוד מחזוריות נפש האיש. בנוסף האיש עשוי להתרחק כאשר נפגע מהאשה, אמרה או עשתה דבר מה שגרם את נטישתו. כמו כן הוא עשוי להתרחק לאחר שהיא משוחחת ברגשנות ובאימוציות חזקות, מתעורר בו פחד ודחף לברוח ממנה. הדבר נובע מפני שהוא חש מותקף ומואשם במצב ובעיקר כשהיא מאשימה אותו.
במידה והאשה תשכיל לא להאשים או לרדוף אחריו, אותם רגשות שגרמו לו תגובת נטישה, ימשכו אותו להתחבר אליה שנית. לא המה שהיא אומרת גורר לו תגובת התרחקות, אלא העיתוי והגישה. לכן כאשר הוא מתרחק ע"פ מסלול מחזוריותו, זה לא הזמן הנכון לנסות לדובבו או ליצור עימו קירבה כל שהיא. פשוט להניח לו לפרוש למערתו והוא ישוב במהירות האפשרית לעצמו ויהפוך לאוהב ותומך כבראשונה. בשובו ממערתו האשה נחסמת ואינה יוזמת שיחה מכמה סיבות למרות שזה הזמן הראוי: א.
היא פגועה וחוששת לשוחח מאחר שבפעם האחרונה שהיה לה צורך לדבר, הוא התרחק ממנה והיא מניחה בטעות שאינו מעוניין בה ב. היא חוששת שהוא פגוע, לכן ממתינה שיזום שיחה על נטישתו מאחר שאם היא היתה מתנתקת לפתע פתאום, היתה חשה צורך לדבר על מה שעברה בטרם שתוכל לשוב ולחדש עמו את הקשר ג. היא מנסה להיות נחמדה כדי שיזום שיחה על הסיבות שהכעיסו אותו וגרמו לו להתרחק בזמן שמצידו אינו כעוס.
במקום זה, היא עושה טעות נוראה ומציקה לו בשאלות וחקירות על סיבת התנתקותו כאשר הוא מעוניין להתחבר אליה בלי שאלות וסיבות מיוחדות והיא מתעקשת לקבל הסברים. כאשר מתברר לה שאין לו מה לומר, מסיקה בטעות שהוא מעוניין לנצל אותה לצורך צרכיו ויצריו בלבד. לכן אין זה פלא כאשר נשים אינן מודעות לסוד מחזוריות האיש, נפגעות קשות וממלא הן מתמסכנות וממסכנות.
מובן שגם האיש צריך ומחויב ללמוד כיצד לפייס ולרצות את האשה, בעיקר בעתות מעין אלו שהיא מגלה הזדקקות לתמיכה וקירבה נפשית, ולא לפתור את עצמו בטענה- שהוא סגור בתוך מערתו. ציינו כשהאיש חש בצורך של התרחקות היא מרגישה בצורך של התקרבות, לכן על האיש ללמוד כיצד ובאיזה אופן ניתן עדיין לרצות ולפייס את האשה למרות שכעת הוא חש בצורך של התנתקות.
ישנם דרכים מעשיות רבות כיצד ניתן לפייס את האשה למרות הקושי הרב שיש לגברים, אולם לצערי לא ניתן לכתוב ולהסביר את הכל על הכתב- תן לחכם ויחכם ובמקום שאמרו לקצר איני רשאי להאריך. ניגע בעדינות רבה בעוד נקודה עמוקה. נקדים- כאשר יסוד מצות שלום הבית ממקור רוחני זך ונקי על מנת לרצות את האשה ולא מצד התאווה גרידה ובעיקר שהזוג עשו הכנה טובה, אזי החיבור מקבל משמעות מיוחדת ובמקום שהאיש ירגיש בצורך של התרחקות, הוא עשוי לחוש בצורך של התחברות.
אין זה פלא שיש גברים שמרגישים בצורך של התקרבות כמו בתחילת החיבור. אולם כדי שהחיבור יקבל את המשמעות המיוחדת שלו וכמו כן להשפיע על הוולדות רוח טהרה ולבושים רוחניים זכים [כידוע ליודעי חן], ולזכות לתלמידי חכמים עם מעלות ומידות מיוחדות, חייבים את השיתוף של שני בני הזוג בהכנה לקראת החיבור. כמובא בחזקיהו המלך [בעניין אשתו שנכשלה במחשבה לא טובה] וראה בנבואה שיצא ממנו מנשה, למרות שנשא את הבת של ישעיה הנביא ע"פ הנבואה וקיבל את ברכתו.
לפיכך יש עניין גבוה לבני הזוג ביום המצוה לעשות הכנות ראויות ובעיקר תפילות, כדי לעורר רחמי שמיים לזכות זרע ברך ה', ולא כמו הכסילים שמעבירים יום קדוש זה בהבל וריק. הגיעו אליי זוג והבעל טוען שהוא עושה הכל למען אשתו על מנת לרצותה מבחינה גשמית וריגשית והאשה לא רגועה, טעונה ולחוצה. לאחר שבדקתי את הנושא, מתברר שאכן הבעל ממלא את תפקידו כראוי, אך את מצות שלום הבית אינו מקיים כתיקונה.
אגב כשמגיעים זוגות לטיפול והאשה אינה רגועה ומתקוטטת עם הבעל על כל מיני דברים קטנים חסרי ערך, אני בודק את המצב הריגשי והנפשי שלה ובמידה והוא תקין, אני מברר האם המצוה כהלכתה. במידה ולא, כל מה שיעשה למענה לא יועיל, אלא תמיד יהיה לה תרעומות, כעסים, תלונות ומתחים ושניהם לא יבינו על מה כל הריבים והכעסים.
כי מתוך בושה וחוסר מודעות, האשה מוציאה את תסכולה על כל מיני עניינים שלא קשורים לכאבה והאיש לתומו מתייחס לתלונות באופן חיצון ושיטחי, ולאחר שהוא משתדל להשלים את החסרונות על מנת לרצותה, הוא אינו מבין מדוע היא לא מרוצה ועל מה כל הכעס והחרון אף שיש לה עליו. עצתי- שהזוג ישוחחו בצורה פתוחה בנושא ללא שום הסתייגות, ולאחר מכן ילמדו את הנושא לעומק.
בעיקר הבעל ילמד כיצד לקיים את מצות שלום הבית בשלמות, כי כל נושא נידון לגופו וע"פ הנפשות הפועלות. נחזור- ישנם מצבים שבחסרון הבנת נפש האיש, עשויה האשה לטעות בנקל ולפרש את התרחקותו וחוסר תפקודו שלא כהלכה, בעיקר כשהיא חשה בצורך של קירבה וחיבור והאיש מתרחק ממנה. עניין עמוק זה עשוי לתסכל כל אשה בעיקר כשהיא מעוניינת להתחבר אליו והוא מתרחק ומתנתק ממנה.
במידה והאשה אינה מודעת לסוד מחזוריות הריגשית של האיש והיא מעוניינת להתחבר אליו בעת התרחקותו, היא מגיעה בטעות למסקנה שהוא לא מעוניין בה ומנצל אותה לתאוותיו. עיקר ההתרחקות עשויה להתעורר לאחר השיא של מצות שלום הבית כאמור, כי מבחינתו הוא מיצה את עצמו, אולם אצלה מתעורר הרצון והצורך להתחבר אליו ולחוש את קרבתו בדיוק כשאצלו מתעורר הצורך להתרחק על מנת לממש לו את השחרור.
מובן שישנם מקרים יוצאי דופן שהאיש מעוניין להתחבר שנית והאשה לא, לכן כל נושא נידון לגופו. פעמים רבות האיש בעצמו אינו מודע לתהליך הנפשי שהוא עובר ועלול לפרש את התרחקותו כדבר לא טבעי ובלתי אנושי, לכן הוא מעדיף בעתות הללו לברוח ולהימלט על נפשו בעיקר כשהיא מתחקרת אותו על פשר התרחקותו ואין לו שום מושג והסבר הגיוני לסיבת התנתקותו.
יצוין שלא משנה עד כמה האיש מחובר ואוהב את אשתו, הוא יהיה חייב לעבור תהליך של התרחקות כדי להתחבר אליה שנית וזה לא באשמתו, כי כך הוא בנוי בטבעו. מובן שפרק זמן של התרחקות והתקרבות משתנה מאחד לאחר, כי כל אחד בנוי בצורה שונה. זמן תהליך זה תלוי גם ברמת הבנת האשה לאפשר לו לחזור לעצמו בלי להאשימו ולרדוף אחריו למערתו. כל עת שתרדוף אחריו בעת ההתרחקות ותציק לו בשאלות וחקירות, הוא ינוס למערה חשוכה יותר וייקח לו זמן ארוך מהרגיל להשתחרר משם.
יצוין-האיש בנוי באופן כשמבחין שהאשה מסתדרת בכוחות עצמה ואינה תלויה בו או רודפת אחריו, מתעורר בו שוב החשק להתחבר אליה ולקפוץ לנקודת ההתחלה כדי להעניק לה את המיטב, וזה סוד יקר. בזמן התנתקותו הוא גם עשוי לחוש בצורך להיות עם חברה, משפחה, לימודים, עיסוקים וכ'ו, על מנת להרגיש חופשי לדאוג לעצמו ללא עזרה מבחוץ ובפרט לא מבת זוגו.
לאחר שיממש לו את הצורך בחופש ועצמאות, יחזור וינתר שוב לאותה נקודת חיבור שהיה קודם לכן וירגיש בצורך להתקרב ולהתחבר שנית באותה עוצמה וחיבור שהיה בתחילה ללא שהיות ועיקובים. מהלך זה עשוי לתסכל כל אשה ובצדק, בעיקר אם היא לא מודעת לסוד מחזוריות נפש האיש. בשובו ממערתו האשה זקוקה לזמן של שיח והתקשרות לפני החיבור ובעיקר להבין מדוע התרחק כאשר לא היתה סיבה נראית לעין.
לעומת זאת האיש ערוך ומוכן להתחבר ללא הקדמות ושיחות, כי מבחינתו הכל מושלם ואין צורך בהסברים ותירוצים להתנתקותו. אחד ההבדלים הגדולים בין האיש לאשה- שהחיבור שלו ע"י קרבה פיזית ואצלה באמצעות שיחה וחיבור רגשי. מכאן מובן מדוע האשה נפגעת והוא נחסם כשהוא מוכן להתחבר ללא שהיות, כי לה חסר את החיבור הריגשי, ולו חסר את החיבור הפיזי, שבת שלום ומבורך.
שבת שלום ומבורך
לכל בית ישראל היקרים מעבדכם ומוקירכם יעקב אליהו!
לשאלות
0543359848, בהצלחה!
מהדורה 2 · סוד מחזוריות הנשית
תקשורת
סוד מחזוריות הנשית
מול מחזוריות הגברית
בהעדר הבנת נפש הגבר, עלולות הנשים לטעות בנקל ולפרש את התרחקותו והתנתקותו שלא כהלכה. זה עשוי לקרות בעיקר כאשר האשה מרגישה בצורך של קירבה ומעוניינת לשוחח ולתקשר עם בעלה, ואילו האיש מתנתק ומתרחק מבחינה רגשית. עניין זה עשוי לתסכל כל אשה, בפרט כאשר היא מעוניינת להיפתח ולהתחבר אליו רגשית והוא מתרחק ממנה.
כאשר האשה אינה יודעת את סוד מחזוריות הנפשית של הגבר, של התרחקות והתקרבות, בעיקר בזמנים שהיא רוצה ומעוניינת להתקרב אליו והוא מתרחק, היא מגיעה בטעות למסקנה שהוא אינו מעוניין בה ואינו אוהבה. בעיקר שהתרחקותו עשויה להתעורר לאחר השיא של-"והיו לבשר אחד".
מצד אחד מתעורר בה צורך רב להתחבר אליו ולחוש את קרבתו, ומצד אחר מתעורר בו צורך להתרחק על מנת לממש לו את החופש והשחרור שהוא זקוק כעת,[כמובן שישנם מקרים יוצאי דופן שהאיש מעוניין להתקרב ולהתחבר שנית והאשה לא]. גם האיש בעצמו אינו מודע לתהליך הפנימי שהוא עובר, והוא עלול לפרש את התרחקותו כדבר לא טבעי ובלתי אנושי. לכן הוא מעדיף בעתות הללו לברוח ולהימלט על נפשו, מאחר שאין לו שום הסבר הגיוני לסיבת בריחתו.
חשוב לדעת שזה לא משנה עד כמה האיש מכבד ואוהב את רעייתו, הוא יהיה חייב לעבור תהליך פנימי של התרחקות והתקרבות כדי להתחבר אליה שנית, כי זה לא בשליטתו. כמו כן פרק זמן של התרחקות והתקרבות שונה מאחד לשני ואין לעשות השוואות. כי אצל אחד עשוי להיות פרק זמן קצר ולאחר עלול לקרות זמן ארוך יותר. זמן תהליך זה תלוי גם ברמת הבנתה של האשה לאפשר לו לחזור לעצמו בלי לרדוף אחריו למערתו.
בזמן התרחקותו הוא גם עשוי להרגיש צורך להיות עם חברה, משפחה, לימוד ועוד, על מנת להרגיש חופשי בלדאוג לעצמו ללא עזרה מבחוץ ובפרט לא מבת זוגתו. רק לאחר שיממש לו את הצורך בחופש ועצמאות, יחזור וינתר שוב לאותה נקודת חיבור שהיה קודם לכן, וירגיש צורך להתקרב ולהתחבר שנית באותה עוצמה וחיבור שהיה קודם לכן, ללא שהיות ועיקובים. עניין זה יכול לתסכל כל אשה ובצדק, כאשר אינה מודעת לסוד מחזוריות הגבר.
בעיקר שכעת היא זקוקה לזמן של התוועדות והתקשרות לפני החיבור, ומבחינתו הוא ערוך ומוכן ללא הקדמות, כי הוא חש שהכל בסדר אצלו ואין צורך בהסברים ותירוצים להתרחקותו. הסבר עומק העניין- כאשר האיש מספק את צרכי האשה הרגשיים, במידה מסוימת הוא עלול לאבד את הקשר שלו עם עצמו. כי באמצעות התקשרותו וחיבורו עם בת זוגתו, הוא עלול להתפזר ולאבד את תחושת העצמי שלו. לפיכך התרחקותו ממנה מסייעת לו לתחם מחדש את גבולות אישיותו ולספק לו את הצורך בעצמאות.
גברים מתארים התרחקות זו בצורה בוטה שאומרת- "אני זקוק למרחב מחייה", "אני צריך להיות לבד וכ'ו". תהיה התגובה אשר תהיה, עובדה זו שגבר מתרחק, מספקת לו צורך נפשי עמוק לדאוג לעצמו לפרק זמן מסוים, כדי להתמלאות באנרגיות חדשות על מנת לספק שוב לרעייתו את המיטב. כפי שאיננו מחליטים מתי להיות רעבים, כך מתעורר בגבר צורך להתרחק לאחר השיא, כי הוא לא שולט בזה, זה הוא דחף וצורך פנימי אינסטינקטיבי שאינו בבחירתו.
הוא פשוט מסוגל להתקרב עד גבול מסוים בלבד ומעבר לו הוא מאבד את עצמו. נעמיק יותר-
[בקיצור נמרץ]. החיבור בין איש ואשה קרוי בלשון התורה-דעת. ככתוב-"וידע האדם את האשה".
נקדים
מובא בעץ חיים שקיים באדם שלושה מוחות. מוח החכמה בימין, מוח הבינה בשמאל ומוח הדעת באמצע,[שכלול מחמשה חסדים וחמשה גבורות]. קיים במוח הדעת שלושה תפקידים: א. דעת המחלקת. ב. דעת המחברת. ג. דעת המכריעה.
כאשר האיש מעוניין להתחבר לרעייתו, הוא מוריד לה ממוח הדעת אור שפעת החסדים עצום שכלול משלושה מוחות, ואזי הוא מרגיש מיד התרוקנות שמביאה אותו להעדר עצמי, וכדי להתמלאות שנית[באותו אור], הוא חייב לפרוש מהאשה לפרק זמן מסוים למערתו, כדי להתעסק עם עצמו ולהתמלאות שנית. מכאן מובן שאופן התרחקותו אינה קשורה אליה כלל ואינה תלויה בו ולא בשליטתו.
לאחר שזכינו להסבר נפלא ועמוק זה, יהיה קל לגברים ולנשים כאחד להבין את סוד מחזוריות נפש האיש, ויהיו הנשים מסוגלות לפרש בצורה נכונה את משמעות התרחקותו מתוך הבנה והכלה ללא כעס, פגיעה ועלבון. הקושי הרב לנשים לפרש תהליך זה בצורה הנכונה, כאשר הן סבורות שהאיש נוטה להתרחק בדיוק ברגע שהן מבקשות לשוחח ולהתקרב. סברה זו נובעת משתי סיבות עמוקות: א.
קיים באשה רגש תת הכרתי מתי האיש מתכוון להתנתק ולהתרחק, לכן היא מבקשת תכף ומיד לכונן מחדש את הקשר האינטימי ע"י כך שאומרת-"בוא נדבר", "יש לי מה לומר וכ'ו. אולם מנקודה זו מתעורר לגבר דחף ורצון גדול יותר להמשיך להתרחק. היא בטעות מסיקה שהוא אינו מעוניין לשוחח עמה ושניצל אותה לצרכיו. ב.
כאשר האשה מרגישה צורך להיפתח ולשתף את בן זוגה ברגשותיה העמוקים והאינטימיים, עלול הדבר לגרום לו את תגובת הצורך שלו בהתרחקות, מאחר שיש גבול למידת האינטימיות שגבר יכול לשאת בטרם יחלו פעמוני האזעקה שלו לצלצל ולהודיע לו שהגיע הזמן להתאזן ע"י התרחקות זמנית. כי ברגעים האינטימיים ביותר עשויים רגשותיו להתחלף לפתע פתאום לרצות בצורך התרחקות ועצמאות, לכן עניין זה מבלבל ומתסכל כל גבר ואשה שאינם מודעים לסוד מחזוריות הנפשית הגברית. כמו כן-
גבר מתרחק משום שדבר מה שהיא אמרה או עשתה גרר אחריו את נטישתו. זה עלול לקרות לו כאשר האשה מתחילה לשוחח על דברים ברגשנות רבה, מתעורר בו פחד ודחף להתרחק. הדבר נובע מכך שהוא חש מותקף ומואשם במצבה, וכך על כל פנים גברים מרגישים. אכן רגשות חיוביים גורמים לגברים להתקרב ויוצרים אינטימיות, אולם לא באימוציות ורגשנות רבה. כי זה רק מרחיק ודוחה את הגברים, מפני שמרגישים כעת במצוקה כתוצאה ממצבה. אין זה אומר שאין הוא מעוניין לשמוע את מה שיש לה לומר, אולם בגישה עדינה ובעיתוי הנכון ע"פ מסלול האינטימיות המחזורי שלו. יתרה מזו-
כאשר הוא חש בצורך של התקרבות, אותם רגשות עצמם שגרמו לו תגובת נטישה, כעת ימשכו אותו להתקרב אליה שנית. לא ה- "מה שהיא אומרת גורר אצלו את תגובת ההתרחקות", אלא הגישה, הזמן והעיתוי שהיא אומרת. לכן כאשר האיש מתרחק ע"פ מסלול מחזוריותו, אין זה הזמן הנכון לנסות לדובבו ולדבר עימו או ליצור קירבה כל שהיא. פשוט הניחי לו לפרוש לענייניו, שתיקתו וכ'ו, כך הוא יטיב לחזור לעצמו במהירות האפשרית ויהפוך לאוהב, תומך ומחזר, ויתנהג כאילו מאומה לא קרה.
לאחר חזרתו הוא יהיה יותר מעוניין בשיחות, הקשבה הזדהות, הכלה ותמיכה רגשית. במצבים הללו בדרך כלל נשים נחסמות [טעות נפוצה], ואינן יוזמות שיחות מכמה סיבות: א. היא פגועה וחוששת לדבר מאחר שבפעם האחרונה שהיה לה צורך להיפתח ולשוחח, הגבר התרחק ממנה והיא בטעות מניחה שהוא אינו אוהבה ולא מעוניין בה. ב.
היא חוששת שהוא כועס עליה, לכן ממתינה שהוא יזום שיחה על נטישתו, מאחר שאם היא היתה מתנתקת לפתע פתאום ממנו, היתה חשה צורך לדבר על מה שקרה בטרם שתוכל לשוב ולחדש עמו קשר. לפיכך- היא ממתינה שיזום שיחה על סיבת התנתקותו, ומה הן הסיבות שהכעיסו אותו וגרמו לו להתרחק, בזמן שמצידו אינו כעוס כלל. לכן אין הוא מרגיש שום צורך לדבר על הדברים שהרגיזו או הכעיסו אותו, משום שהוא לא נרגז. ג.
יש לאשה כל כך הרבה מה לומר, עד כדי כך שאין היא רוצה לנהוג בחוסר נימוס ולהתחיל ישר ולדבר, מחשש לא לפגוע בו שנית כפי הבנתה. לכן על מנת להיות מנומסת וכדי לא לפגוע בו שוב, אין היא מדברת על רגשותיה שזה למעשה הזמן הראוי ביותר. במקום זה, היא עושה טעות נוראה ומציקה לו בשאלות וחקירות על מעשיו ורגשותיו. יש לזכור-
למרות שגבר מתחבר לאשה כאשר היא מדברת על רגשותיה הנעימים כלפיו, אולם אין התעללות גדולה מכך ששואלים וחוקרים גבר על רגשותיו ובפרט בזמנים הללו שהוא מעוניין להתקרב ולהתחבר ללא סיבה מיוחדת.
יתרה מכך
כאשר מתברר לה שאין לו מה לומר, היא מסיקה בטעות שהיא דחויה בעיניו ומעוניין רק לנצל אותה לצורך צרכיו בלבד. אין זה פלא כאשר נשים אינן מודעות לסוד מחזוריות הגבר, הן נפגעות בקלות ואינן מפרשות אותו כהלכה, וממלא הן מתמסכנות וממסכנות וחבל. אולם ע"פ ההסברים העמוקים שציינו, הכל יבוא על מקומו בשלום, מה שנשאר זה סבלנות ותפילה לס"ד. מובן-
שגם האיש צריך ומחויב ללמוד כיצד לפייס ולרצות את האשה, בעיקר בעתות מעין אלו שהיא מגלה הזדקקות לתמיכה וקירבה פיזית, ולא לפתור את עצמו בטענה שהוא מסוגר בתוך מערתו. לדוגמא-
ציינו שלאחר השיא של החיבור, האיש מרגיש צורך לפרוש למערתו על מנת להתמלאות כדי להעניק שנית לאשה את המיטב. אולם אצל האשה התהליך הוא הפוך. כלומר, כאשר האיש מרגיש בשיא בצורך של התרחקות היא מרגישה צורך בהתקרבות. לכן על האיש ללמוד כיצד ובאיזה אופן ניתן עדיין לרצות ולפייס את האשה למרות שכעת הוא חש בצורך של התנתקות. החידוש הוא-
שישנם דרכים מעשיות רבות כיצד ניתן לפייס את האשה, למרות הקושי הרב של הגברים, אולם לצערי לא ניתן לכתוב ולהוריד את הכל על הכתב, והרוצה להבין יבין ובמקום שאמרו לקצר איני רשאי להאריך, "ואידך זיל גמור". אולם ניגע בעדינות רבה בעוד נקודה עמוקה זו.
נקדים
כאשר יסוד מצות-"הפרו ורבו" בין האיש והאשה ממקור רוחני זך וטהור ולא מצד התאווה גרידה ובפרט מצד האיש, אזי החיבור מקבל משמעות אחרת לגמרי. כלומר, במקום שהאיש ירגיש בצורך של התרחקות, הוא עשוי להרגיש צורך בהתקרבות. לכן זה לא פלא שיש גברים שמרגישים בצורך של התחברות והתקרבות כמו בתחילה כפי שרמזנו בתחילת המאמר.
אולם כדי שהחיבור יקבל את המשמעות המיוחדת שלו, וכמו כן ישפיע על הוולדות רוח טהרה ולבושים רוחניים זכים [כידוע ליודעי חן], כדי לזכות לתלמידי חכמים עם מעלות ומידות מיוחדות, חייבים את השיתוף של שני בני הזוג בהכנה לקראת החיבור. כמצוין בחזקיהו המלך [בעניין אשתו], שראה בנבואה שיצא ממנו מנשה, למרות שנשא את בתו של ישעיה הנביא ע"פ הנבואה וקיבל את ברכתו.
לפיכך יש עניין גבוה לבני הזוג ביום המיוחד, לעשות הכנות ראויות ובעיקר תפילות, כדי לעורר רחמי שמיים לזכות זרע ברך ה', ולא כמו הכסילים שמעבירים יום קדוש זה בהבל וריק.
מהדורה 3 · תקשורת חלק כה' סוד מחזוריות הנשית
תקשורת חלק כה' סוד מחזוריות הנשית
מול מחזוריות הגברית
בחסרון הבנת נפש הגבר, עלולות הנשים לטעות בנקל ולפרש את תגובותיו והתרחקותו שלא כהלכה. זה עשוי לקרות דווקא כאשר האשה מרגישה בצורך של קירבה ומעוניינת לשוחח ולהתחבר לבן זוגה ואילו הגבר מתנתק ומתרחק מבחינה רגשית. עניין- זה עשוי לתסכל כל אשה בפרט כאשר היא מעוניינת להיפתח ולהתקרב רגשית והוא מתרחק רגשית. כאשר האשה אינה יודעת את סוד-
מחזוריות הנפשית של הגבר-של התרחקות והתקרבות, בפרט בזמנים שהיא רוצה ומעוניינת להתקרב אליו והוא מתרחק, מגיעה בטעות למסקנה שהוא אינו מעונין בה ואינו אוהבה. בעיקר שהתרחקותו עשויה להתעורר לאחר השיא של-"והיו לבשר אחד". מצד אחד היא מרגישה צורך להתחבר יותר ולעומת זאת- אצלו מתעורר הצורך להתנתק כדי לממש לו את החופש והעצמאות שהוא זקוק לה. גם הגבר בעצמו אינו מודע לתהליך פנימי זה ולכן הוא עלול לפרש את התרחקותו מסיבה שאינו אוהבה, לפיכך הוא מעדיף בעתות הללו לברוח ולהימלט על נפשו מאחר שאין לו שום הסבר הגיוני כיצד משתלט עליו תהליך תת הכרתי זה ללא ידיעתו ובחירתו. חשוב לדעת-
שזה לא משנה עד כמה הגבר מכבד ואוהב את רעייתו, הוא יהיה חייב לעבור תהליך פנימי זה כי זה לא בשליטתו. יש לציין-
שפרק זמן ההתרחקות שונה מאחד לשני ואין לעשות השוואות, אצל אחד עשוי להיות פרק זמן קצר ולאחר עלול לקרות זמן ארוך יותר. אורך תהליך זה תלוי גם ברמת הבנתה של האשה בלאפשר לו לחזור לעצמו בלי לרדוף אחריו. בזמן התרחקותו הוא זקוק לפרק זמן להיות לבדו או עם חברים, על מנת להרגיש חופשי בלדאוג לעצמו ללא עזרה חיצונית ובפרט לא מבת זוגו. רק לאחר שיממש לו את הצורך בעצמאות, יחזור וינתר שוב לאותה נקודת חיבור שהיה בה וירגיש צורך מידי לשוחח ולהתקרב שנית באותה עוצמה וחיבור שהיה קודם לכן.
עומק העניין
גבר שוכח במידה מסויימת את הקשר שלו עם עצמו דרך הקשר שלו עם בת זוגו ע"י סיפוק צרכיה ורצונותיה, לכן הוא עלול לאבד את תחושת העצמי שלו. לפיכך התרחקותו מבת זוגו מסייעת לו לתחום מחדש את גבולות אישיותו ולספק את הצורך שלו בעצמאות. גברים מתארים התרחקות זו בצורה בוטה שאומרת-
"אני זקוק למרחב מחייה", "אני צריך להיות לבד". תהיה הטענה אשר תהיה, עובדה זו שגבר מתרחק מספקת לו צורך נפשי עמוק לדאוג לעצמו לפרק זמן מסוים כפי שהוא זקוק. כפי שאיננו מחליטים מתי להיות רעבים, כך גבר מתעורר בו הצורך להתרחק והוא לא שולט בזה, כי זה דחף וצורך פנימי אינסטינקטיבי שאינו בבחירתו, הוא פשוט מסוגל להתקרב עד גבול מסוים בלבד ומעבר לו הוא מאבד את עצמיותו.
נשים שזכו להבין את סוד מחזוריות נפש האיש, מסוגלות לפרש בצורה נכונה את משמעות התרחקותו מתוך הבנה ללא פגיעה ועלבון. הקושי הרב לנשים לפרש תהליך זה בצורה הראויה כאשה הן סבורות שגבר נוטה להתרחק בדיוק ברגע שהן מבקשות לשוחח ולהתקרב. סברה זו נובעת משתי סיבות עמוקות:
א. קיים בנשים רגש תת הכרתי מתי הגבר מתכוון להתנתק ולהתרחק, לכן מבקשת תכף ומיד לכונן מחדש את הקשר האינטימי ע"י כך שאומרת-"בוא נדבר", אולם מנקודה זו מתעורר לגבר דחף ורצון פנימי להמשיך ולהתרחק. היא בטעות מסיקה שהוא אינו מעוניין לשוחח עמה ושאינה חשובה לו כלל.
ב. כאשר האשה מרגישה צורך להיפתח ולשתף את בן זוגה ברגשותיה העמוקים האינטימיים, עלול הדבר לגרום לו את תגובת הצורך שלו בהתרחקות, מאחר שיש גבול למידת האינטימיות שגבר יכול לשאת בטרם יחלו פעמוני האזעקה שלו לצלצל ולהודיע לו שהגיע הזמן להתאזן ע"י התרחקות זמנית, כי ברגעים האינטימיים ביותר עשויים רגשותיו להתחלף לפתע פתאום לרצות בצורך התרחקות ועצמאות, לכן עניין זה מבלבל ומתסכל כל אשה שאינה מודעת לסוד מחזוריות הנפשית הגברית.
כמו כן- גבר מתרחק משום שדבר מה שהיא אמרה או עשתה גרר אחריו את נטישתו. זה עלול לקרות לו כאשר האשה מתחילה לשוחח על דברים ברגשנות רבה, מתעורר בו פחד ודחף להתרחק. הדבר נובע מכך שהוא חש מותקף ומואשם במצבה. אכן רגשות גורמים לגברים להתקרב ויוצרים אינטימיות, אולם לא באימוציות רגשניות כי זה רק מרחיק ודוחה את הגברים. אין זה אומר שאין הוא מעוניין לשמוע את מה שיש לה לומר, אולם בגישה עדינה ובעיתוי הנכון ע"פ מסלול האינטימיות המחזורי שלו.
כאשר הוא חש את הצורך בהתקרבות, אותם רגשות עצמם שגוררים תגובת נטישה ימשכו אותו להתקרב שנית. לא ה-מה שהיא אומרת גורר את תגובת ההתרחקות, אלא בגישה והעיתוי שהיא אומרת. נקודה חשובה-
כאשר גבר מתרחק אין זה הזמן הנכון לנסות לדובבו לדבר או ליצור עמו קירבה, פשוט הניחי לו לפרוש לענייניו, שתיקתו וכ'ו. כך הוא יטיב לחזור לעצמו במהירות האפשרית ויהפוך לאוהב, תומך, מחזר ויתנהג כאילו מאומה לא קרה. לאחר חזרתו יהיה מעוניין בשיחות, הקשבה, הזדהות, אינטימיות ופתוח להבין ולקבל. במצבים הללו בדרך כלל נשים נחסמות ואינן יוזמות שיחות מכמה סיבות: א.
היא חוששת לדבר מאחר שבפעם האחרונה שהיה לה צורך להיפתח ולדבר הגבר התרחק ממנה והיא בטעות מניחה שהוא לא אוהבה, אינה חשובה לו ושאין הוא מעוניין להקשיב לדבריה. ב. היא חוששת שהוא כועס עליה, לכן ממתינה שהוא יזום שיחה על נטישתו, מאחר שאם היא היתה מתנתקת לפתע פתאום ממנו, היתה חשה צורך לדבר על מה שקרה בטרם תוכל לשוב ולחדש עמו קשר. לפיכך-
היא ממתינה שיזום שיחה על סיבת התנתקותו ומה הן הסיבות שהכעיסו אותו וגרמו לו להתרחק, בזמן שמצדו אינו כעוס כלל, לכן אין הוא מרגיש שום צורך לדבר על הדברים שהרגיזו או הכעיסו אותו, משום שהוא לא נרגז. ג. יש לאשה כל כך הרבה מה לומר, עד כדי כך שאין היא רוצה לנהוג בחוסר נימוס ולהתחיל ישר ולדבר, מחשש לא לפגוע בו שנית כפי הבנתה, לכן על מנת להיות מנומסת וכדי לא לפגוע בו שוב, אין היא מדברת על רגשותיה שזה למעשה הזמן הראוי ביותר. במקום זה עושה טעות נוראה ומציקה לו בשאלות על מחשבותיו ורגשותיו. יש לזכור-
למרות שגבר מתחבר לאשה כאשר היא מדברת על רגשותיה, אולם אין התעללות גדולה מכך ששואלים גבר על רגשותיו ובפרט בזמנים הללו שהוא מעוניין להתקרב ולהתחבר ללא סיבה מיוחדת.
יתרה מכך
כאשר מתברר לה שאין לו מה לומר, היא מסיקה בטעות שאיננו אוהבה ולא מעוניין לנהל עמה שיחה. אין זה פלא כאשר נשים אינן יודעות את סוד מחזוריות הגבר, הן נפגעות ולא מפרשות אותו כהלכה וממלא הן מתמסכנות וממסכנות, עוד נכתוב עצות מעשיות בס'ד.
מהדורה 4 · חז"ל אומרים-"כל הפוסל במומו פוסל".
שלום בית!!
חז"ל אומרים-"כל הפוסל במומו פוסל".
יוצא-כלל יסודי, הצד השני הוא המראה האמיתית שלנו ודרכו אנו מכירים את עצמנו כדי לתקן ולהשלים את חסרוננו כאמור לעלונים הקודמים. לדוגמא:היצר הגדול של האיש זה-לראות, אולם היצר הגדול של האשה זה- להיראות. הקושי הוא גדול ושווה לשניהם על אותו משקל ובאותה מידה. אולם ישנה חשיבות והשפעה ישירה בעיקר אצל בני הזוג זה על על זה ועל כל מעשה ומעשה.
למשל-אשה המכשילה את הרבים "רחמנה ליצלן", בזה שמבליטה את עצמה ואת כל יופייה כלפי חוץ [ועל כך צריכה תשובה אמיתית וכפרה גדולה],אולם דבר זה מחייב גם את בן זוגה לעשות חשבון נפש מעמיק. משום-כי יתכן מאוד בזה שנכשל בפגם העניים משפיע על בת זוגו כח ורצון להמשיך להיראות ולהכשיל את הרבים. וכן להיפך אדם שנכשל בפגם העניים[ועל כך צריך לעשות תשובה אמיתית וכפרה גדולה כאמור],אולם פגם זה תלוי גם בבת זוגו. משום-כי יתכן מאוד בזה שמכשילה את הרבים בהתבלטותה כלפי זרים גרמה לבין זוגה להיכשל בראיות אסורות ולכן דבר זה מחייב גם אותה בחשבון נפש מעמיק ותשובה אמיתית כאמור.
וכן על זו הדרך בכל העניינים השפעת המעשים ישירה על בני הזוג.
ישנו כלל יסודי בענין התוכחה-"קשט עצמך ולאחר מכן קשט אחרים". כלומר-הרוצה להוכיח אחרים צריך לפני כן להתבונן בעצמו ולראות האם הכל מתוקן אצלו כראוי ואם לאו, אזי לא יאמר כי לא יועיל בתוכחתו ויתכן שיהפוך אותו משוגג למזיד ועליו ישא חטאו.
נמצא לא רק שלא הועיל בתוכחתו, אלא עבר על איסורי דאוריתא ואף על כל התורה כולה ועליו נאמר-"אין לו חלק לעולם הבא". ועוד-יתכן מאוד שבאותה עת הצד שכנגד עבר על איזה מצוה דרבנן או מנהג של חומרה בעלמה [לא שאני מזלזל חס ושלום ],והוא עבר בתוכחתו על-"שפיכות דמים"!!!
לכן-יש חשיבות יתרה-להעביר מסר מתוך שליטה וממקום טוב, כדי לא לפגוע ולרמוס את בן הזוג. לכן חשוב לתת הרגשה של אהבה ודאגה אמיתית כלפיו ולא כדי להתנשא מעליו, ולהפכו משגג למזיד ועל כך נתחייב לתת את הדין "רחמנא לצלן"!! לפיכך עצתי- להשתמש בכלל-שהצד שכנגד הוא המראה שלי בדקות יותר. כלומר-גם לי יש חלק בחסרונותיו, וע"י התבוננות מעמיקה בעצמנו וחשבון נפש מעמיק יש כח והשפעה טובה להעביר מסר טוב וחיובי ולהגיע לתוצאות טובות ומרביות. נקודה חשובה ועמוקה בענין המראה!!"כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם"[משלי כז].
כלומר-כשרואים כתם או איזה עיוות דרך המראה בבגדנו, הרי לא יעלה על הדעת לנקות את המראה, וגם אם כן תתנפץ בפנינו והתוצאות ידועות. אחת ההצלחות הגדולות של היצר-להסית אותנו להעיר כדי להרוס את שלום הבית היא-חייבים להעיר כדי למנוע הידרדרות המצב, וכן לחנך את בן הזוג כדי שיתקן את טעויותיו, וזה רק לטובתו, ועל כך הוא צריך לשמוח ולהודות לנו. אולם-מקור הדחף להעיר, להאשים, להתלונן ולמצוא חסרונות בסובבים, שורשו בגאווה מוסרחת, מידות מושחתות וחוסר שליטה עצמית. כי הערות נובעות תמיד- מביקורתיות, דמוי עצמי נמוך, דרישה לשלמות מהצד השני וכו...
לכן אם היינו זוכים להתעלות על עצמנו ולא להעיר שום הערה או ביקורת שלילת, ולעשות חשבון נפש מעמיק כאמור, ותשובה פנימית אמיתית על כל מום וחסרון שגילנו בעצמנו דרך המראה של זולתנו, מיד אותו מום וחסרון היה נתקן ללא שום צורך בהערה כלפיו!!! אם רוצים בכל זאת להעיר לעשות זאת בדרך חיובית. כלומר-להאיר-"אתה מסוגל, יכול, לא מתאים לך, אני מחזיק ממך וכ'ו".
כמובן-תפילה על בן הזוג וכן בחינוך ילדים זה מועיל יותר מכל יעוץ והדרכה וכל שכן מהערות וביקורתיות [לא שאני שולל יעוץ והדרכה אם חייבים].אולם-לזכות לחינוך ילדים טוב ולשלום בית יציב ותמידי זה מעל הטבע. לפיכך התפילה היא מעל הטבע. הטבע מחייב והתפילה משנה את הטבע וזה בדוק ומנוסה!! עצתי שכל אחד יתפלל 5 דקות כל יום על חינוך ילדים ועל הצלחת בן/ת הזוג "בהתמדה וסבלנות " ההצלחה מובטחת!!