פרשת נשא

בעבר הזמנתי את בני בכורי במטרה להתפייס עימו ולבקש סליחה על החינוך הכפייתי שלי. בקשתי שישיר [שר מדהים] ותוך כדי שירה זלגו לי דמעות והתפרצתי בבכי. מיד הפסיק את המוזיקה ושאל-'אבא מה קרה הכל בסדר'? עניתי-"אני מבקש ממך סליחה על כך שהתנהגתי איתך בילדות בקשיחות ובחוסר הבנה". ענה-"מה פתאום אתה אבא טוב וכ'ו, אני הייתי ילד בעייתי". "לא נכון אתה ילד מיוחד, אך היו לי המון ציפיות ולא התנהגתי איתך כהוגן ואני מבקש סליחתך".

התפרץ גם הוא בבכי וביקש סליחה על התנהגותו, התחבקנו והתנשקנו ומאז אני זוכר שעלה על דרך טובה וחיים חדשים. חובת השעה בדורנו לכל ההורים לקיים עצה נפלאה זו עם ילדיהם ויצילו את נשמתם ונשמת ילדיהם מרדת שחת ובעיקר בדור כזה חיצון ויתום, [בעבר עשיתי המון טעויות בחינוך ילדיי ודאגתי לפייס את כולם בדרך זו, וזכו לחיים חדשים]. מובא ברבינו האריז"ל זצק"ל שדורנו סובל מחיצוניות ואנוכיות, ונקרא "דור עקבתא", חיצון.

לכן ישנה תופעה נפוצה בעיקר בקרב גברים נרקיסיסטים בעלי תכונות: א. לא מודים בטעויות ב. כל בעיה או מצוקה שהאשה תציג, יהפכו אותה עליה ויצדיק את עצמם ג. מי שיזהה הפרעה זו אצלם על מנת לעזור להם, יפסלו ויכניסו אותו לרשימתם השחורה ד. אינם מסוגלים לקבל אחריות ולבקש סליחה ה. כאשר יש להם מה להפסיד לוקחים סוג של אחריות ולאחר מכן יפעילו מניפולציה ויאשימו אותה במצב ו. כלפי חוץ משדרים שלמות, אך בנפש פנימה סובלים מאוד ז.

עשויים לפתח בכיינות יתר- "רחמים עצמיים" כדי שירחמו עליהם ח. בעיניהם הכי חכמים וצודקים וכולם טועים ולא מקבלים משום אדם ובעיקר מבעלי מקצוע שזיהו את התופעה ט. אהבה עצמית מופרזת י. ידאגו תמיד לרדת על האשה ולשלול אותה כדי להצדיק את התנהגותם. בתחילת הקשר הם מרעיפים אהבה, חיזורים והערצה רבה, וכשנישאים בעיית החולי מתגלה.

רובם מכחישים את הבעיה ואינם מוכנים להודות ובנוסף משליכים על האשה, במצב כזה לא ניתן לטפל, אך רק באמצעות מודעות בבעיה ניתן לעזור למטופל ולהציל את הבית. יצוין- שלאחרונה פסלתי מספר שידוכים כשגלתי את הבעיה אצל המשודך מפאת שהכחיש

את בעיתו. יש לי המון סיפורים בעניין, אציג אחד. התקשרה אליי אשה לפני כשנה לערך וסיפרה שיש לה צער רב אך שחרור גדול. מדובר בזוג שטיפלתי לפני כשש שנים וגלתי שהאיש נרקיסיסט, אך מכחיש את הבעיה ופסקתי לאשה להתגרש כי אין פתרון. היא התעקשה והתחננה שאטפל בו [מדובר בכלה חדשה ואינה מעוניינת לחוות גירושין]. לאחר מספר טיפולים בניסיון להוריד למודעות שלו את בעיתו ולא הצלחתי, פסקתי גירושין לאלתר.

היא המשיכה להתעקש וטיפלה בו אצל אנשי מקצוע במשך חמש שנים וכאשר לא צלח, התגרשה. לכן התקשרה והודתה שבדיעבד אם היתה שומעת לעצתי הייתה חוסכת לה שנים של צער רב ומצד שני לאחר הגירושין יש לה שחרור גדול. ציינו בעבר שדווקא בזמנים רגועים כשבני הזוג מחוברים ומאוהבים מתעורר להם רגשי דחיה וסלידה מבחינה רגשית או ממגע. דוגמאות: א. יום אחד חשים געגוע לבן הזוג ולמחרת רואין בו מטרד וכעס ב.

יום אחד חשים אהבה וסבלנות ולמחרת נעשים תובענים ובלתי מרוצים ג. יום אחד חשים שלמות עם בן הזוג ולפתע מתלקח ויכוח ומעוניינים לסיים. ד. בן הזוג מעוניין לחזר ולרצות ואנו חשים כעס כלפיו ה. יש לנו צורך להתחבר וכשזה קורה, אנו נהפכים לקרים ו. בזמני רוגע מתעורר לנו צורך של קירבה, וכשמגיע הזמן מרגישים ריחוק ז. יום אחד חשים רגועים עימו ולמחרת פחד וחוסר בטחון ח. יום אחד חשים מלאי בטחון עימו וכשנזקקים לדבר מה, חשים מיואשים וחסרי בטחון ט.

אנו מעניקים אהבה בנדיבות ולפתע מתרחקים ומרחיקים י. אנו מתכננים להתחבר ולבנות אמון חדש, וברגע האמת המשיכה פגה והלכה כאילו לא היתה יא. לעתים יש לנו דעה טובה על עצמנו ולפתע חשים נטושים וחסרי ערך יב. אנו מצפים לבן הזוג בקוצר רוח וכשנפגשים חשים אכזבה ודחייה יג. מצד אחד אנו מרוצים מהזוגיות ולפתע מתפרץ וויקוח, ומעוניינים להתגרש יד. מצד אחד אנו מרוצים מבן הזוג, עד שאחד מבני המשפחה או החברים דיבר בגנותו ושכחנו מכל הטוב טו.

בשיא החיבור חשים לפתע בצורך של הגנה, ריחוק ודחיה [תופעה שכיחה בקרב נשים] טז. לאחר השיא מתעורר לנו רצון להתרחק ולהתנתק [תופעת הגברים] ועוד דוגמאות. זוגות שואלים כיצד יתכן שלפני הנישואין היה חיבור והתרגשות ולאחר זמן קצר נהפכנו למרוחקים ומנותקים. תופעה זו של שניים אוהבים ומחוברים ולמחרת מרוחקים, זו מציאות טבעית לחלוטין ונפוצה ואין להיבהל ממנה.

אמנם שינויי מצבי רוח קיצוניים מטעים ומבלבלים, אולם הם טבעיים ביותר ואין צורך להילחץ. מי שאינו מודע לסוד נפש האדם של התרחקות והתקרבות, עשוי לחשוב שבן זוגו אינו אוהבו, אין חיבור והתאמה או להגיע למסקנה מוטעית שהוא חולה נפש, אולם למרבה המזל קיים הסבר. עומק העניין: קיים בנו טראומות, פגיעות וחסכים מהעבר מהבית ומהחברה. אותם רגשות שליליים ובלתי מטופלים עולים וצפים דווקא בזמנים שאנו חשים בטוחים או בצורך להתחבר עם בן הזוג.

זיכרונות כואבים מהעבר של דחיות, פגיעות וכ'ו, צפים ועולים על פני השטח בשעה שאנו עומדים בפני הצורך לקבל או לתת אמון, תמיכה ואהבה לבן הזוג. טראומות אלו הם לאו דווקא שעברנו בעצמנו, אלא יתכן שחווינו אותם בילדות, בחברה ובעיקר בבית עם ההורים וכעת הם צפים. בזמנים הללו אנו חשים בצורך של הכלה והבנה ומצפים מבן הזוג לתמיכה מעבר לרגיל. בעתים הללו רגשות צפים ללא שליטה על מנת להשמיע את קולם כדי להשתחרר ולהירפא מהם.

זו הסיבה למעשה שאנו עלולים לפתע לחוש בצורך של הגנה, לבקר, להאשים ולתבוע ובעיקר את בן הזוג. יוצא שמצד אחד האהבה מעניקה לנו בטחון להתחבר ולאהוב, ומצד אחר היא מפשירה לנו רגשות מודחקים שהורסים ומשבשים את מערכת היחסים. כולנו סובלים מרגשות בלתי מטופלים [גם אני] ואלו פצעי העבר הרדומים שמתעוררים בזמנים טובים כשחשים בטוחים, במטרה לשחרר ולהשתחרר מהם.

במידה ונצליח לשחרר משקעים אלו בצורה נכונה ונקבל הכלה ואוזן קשבת, ההרגשה תשתפר והיכולת היצירתית תשוב לנו כדי לאהוב ולהעניק מחדש ביתר שאת. במידה ולא מצליחים להתמודד באופן הנכון ומחליטים להאשים את האחר במצב, או לאיים בגירושין [בעיה נפוצה], יתכן שלזמן קצר נרוויח שקט ונרגיש טוב, אולם אותה פסולת רגשית תחזור ותרעיל לנו את הנפש והסביבה.

יתכן שגם נוח לנו להרגיש אומללים ומסכנים כדי שירחמו עלינו ולא נתאמץ לעשות שינוים וזהו גדר של-"רחמים עצמיים". תופעה זו מצויה בקרב ילדים ונשים בעיקר, כדי לקבל צומי והערכה מרובה ללא מאמץ מיוחד. רגשות שהודחקו אינם מכריזים לפני בואם- אם למשל מתעוררים רגשות הכרוכים בפחדי נטישה, נחוש לפתע נטושים ודחויים ע"י בן הזוג.

הכאב מן העבר מושלך ישירות על ההווה ובעניינים שאין צורך לעשות ענין גדול, מתעוררת מריבה גדולה כאשר אין סיבה מוצדקת נראית לעין. אולם סערת נפשנו נובעת מתשעים אחוז מהעבר ועשר אחוז מההווה. אך הקושי הרב שנדמה לנו שסערת נפשנו נגרמה מפאת המצב בהווה.

יוצא למסקנה שבמשך שנים אנו מדכאים רגשות ומשקעים ויום אחד אנו מתאהבים, והאהבה יוצרת לנו בטחון להיפתח ולהיות מודעים לרגשותינו ומחוסר דעת וכלים נכונים, משליכים את הכאב על השני בחושבנו שהוא הגורם. רגשות העבר מתפרצים לפתע פתאום לא רק כשאנו מתאהבים וטוב לנו, אלא גם בתקופות של גיל מעבר או כאשר אנו עוברים שינויים מהותיים בחיים. כגון-מעבר דירה, החלפת עבודה, קידום משמעותי בעבודה ובחיים, או קבלת עצות והעצמה לא נכונה [בפרט לאשה].

כמו כן מעורבות מצד החברה, המשפחה או התמודדות חדשה בחינוך, בפרנסה וכן לאחר תקופת הזנחה. בזמנים הללו עלולים לפרוץ מריבות קשות בין בני הזוג שאין להם הסבר הגיוני. באותן תקופות מתעורר בנו פחד שמערער את ביטחוננו וגורם להעלאת רגשות כאובים שדחקנו עמוק בתוך הנפש וכעת הן מעוניינים להשתחרר ולצאת החוצה.

במידה ולא נקבל הבנה מהסביבה ובעיקר מבן/ת הזוג או טיפול ראוי, הם שוב ידחקו בתוך הנפש ויצפו בעתות עליה כשאנו מלאי בטחון או בתקופת ירידה כאשר אנו חשים פחדי נטישה. פעמים אנו מסוגלים לקבל ביקורת מבן הזוג ולהיפגע מעט ופעמים אנו מגיבים בצורה חריפה על דברים קטנים של מה בכך. עומק העניין-באותו יום רגשות שלילים מהעבר התעוררו ורוצים להשתחרר. בנוסף אם עברנו יום קשה, הנטייה להיפגע ביתר קלות מביקורת ותגובתנו תהיה ע"פ מצב הרוח של אותו היום.

ביקורת עשויה להכאיב לנו במיוחד, בעיקר אם בילדות היינו נתונים תחת ביקורת מצד החברה, משפחה וכ'ו. ביקורת של בן הזוג מכאיבה במיוחד ואפילו הכי מוצדקת, מפני המעורבות הרגשית של הזוג. ככל שאנו אוהבים יותר אנו נעשים לרגישים יותר כלפי בן הזוג והפגיעה מתניעה ומעוררת את הכאב של העבר ומושלכת ישירות על ההווה.

בילדות לא היה לנו מודעות וכלים להבין שאנו חפים מפשע והפגיעות שחטפנו לא באשמתנו, לכן נהפכנו לרגישים והגנתיים לכל ביקורת ופגיעה באופן משמעותי. כשמתעוררים רגשות העבר, אנו מרגישים את הביקורת של בן הזוג ברמה המכאיבה ביותר ותגובתנו בהתאם, כאשר עיקר הפגיעה היא למעשה שייכת לעבר ויוצאת כעת בזעם, אך לא על הכתובת הנכונה. במצבים הללו רק אמונה ומודעות עצמית חזקה שעיקר הכאב הוא שייך לנו ולעבר, עשוי להציל את המצב.

קיום שיחות בוגרות בעתות מעין אלו קשות במיוחד וכל שיחה מסתיימת בפיצוץ. בתחילת ההכרות אנו סגורים בתוך עצמנו ומדכאים את רגשות העבר בציפיה שיום אחד נקבל הבנה ותמיכה טובה מבן זוגנו. אך זמן קצר לאחר הנישואין אנו נעשים בטוחים ופתוחים לאותם רגשות וכאשר הם צפים אנו מגיבים בצורה שונה ממה שהגבנו בתחילת הקשר. מכאן תשובה-כיצד יתכן שלפני הנישואין היה רגש וחיבור ואחרי הנישואין כשני אויבים.

רגשות אלו היו מודחקים כאמור ולאחר שחשנו בטוחים, צפו ללא שליטה ומושלכים ישירות על בן הזוג. כאשר רגשות האיש צפים, בדרך כלל הוא פונה למערתו להיות לבד עם עצמו. באותה עת הוא רגיש יתר על המידה וזקוק לזמן להיות עם עצמו ללא הפרעות ובעיקר לא מבת זוגו, ורק לאחר שימצא פתרונות או שחרור והקלה, יתקרב ויתחבר שנית. רגשי האשה מתעוררים בדרך כלל כשנפגעה ונזנחה והערכתה העצמית קרסה.

היא עשויה לשקוע בבאר רגשותיה וזקוקה כעת להבנה ותמיכת רגשית כנה. עצתי-לסלוח כדי לשחרר פסולת רגשית ובמידה ולא הגיעו להכלה והבנה, יש להיעזר דחוף באנשי מקצוע ללא פשרות, שבת שלום ומבורך.

בשורה משמחת!!

נייתן לרכוש את ספר שלום בית פנימי אחרי שבועות בטלפון-0543359848 ברכה והצלחה חג שמח עם המון אמונה וסבלנות לקראת הגאולה בקרוב במהרה בימנו ברחמים אמן כן יהי רצון!! שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים מעבדכם ומוקירכם יעקב אליהו!!

13/00.15/00 20/00.22/00.

תקשורת: אחת הבעיות הקשות בתקשורת בין איש לאשה, שדווקא בזמנים טובים כאשר הם מרגישים מחוברים ואוהבים, לפתע הם מתרחקים או מרחיקים את בן הזוג מבחינה רגשית או שתגובתם מעידה על ניתוק, דחיה וחוסר קירוב, כפי שציינו בעבר.

נציין מספר דוגמאות

א. יום אחד חשים געגוע ותשוקה לבן הזוג ולמחרת רואין בו מטרד, או חשים תרעומת כלפיו. ב. יום אחד חשים אהבה, סבלנות וקבלה, ולמחרת נעשים תובענים ובלתי מרוצים. ג. יום אחד חשים שבלי בן הזוג אין חיים ולמחרת מתלקח ויכוח ולפתע חושבים על גירושין. ד. בן הזוג משתדל לרצות אותנו ואנו חשים תרעומת כלפיו. ה. בן הזוג משתדל להתקרב ולהתחבר והשני מתעלם. ו. מצד אחד אנו חשים קירבה ופתאום מרגישים בנוכחותו דחיה וריחוק. ז.

יום אחד חשים מאושרים עם בן זוגנו ולמחרת חוסר בטחון, סיפוק ושמחה ממנו. ח. אנו מרגישים מלאי בטחון שבן זוגנו אוהב אותנו, ולפתע פתאום חשים מיואשים וחסרי אהבה. ט. מצד אחד אנו מעניקים אהבה בנדיבות ולפתע אנו מתחילים להתרחק ונעשים כעוסים וביקורתיים כלפיו. י. מתעורר בנו חשק להתחבר לבן זוגנו וברגע שהוא מקבל אותנו המשיכה פגה והלכה לה כאילו לא היתה. יא. יש לנו דעה טובה על עצמנו ושבעי רצון ממעשינו ולפתע חשים נטושים וחסרי ערך. יב.

יום אחד מצפים לבן זוגנו בקוצר רוח וכשנפגשים חשים תחושת דכאון, אכזבה ודחייה. יג. מצד אחד אנו מרוצים מבן זוגנו ולפתע מתפרץ וויקוח, רואים בו רק רוע ומטרד. יד. אנו מרגישים טוב ובטוחים עימו ולפתע אחד מבני המשפחה דיבר בגנותו, פתאום התערער בטחוננו ושכחנו מכל הטוב שהטיב לנו. טו. בשיא של הקירוב לפתע אנו חשים ריחוק ודחיה. טז. לאחר השיא של הקירוב, מתעורר בנו רצון להתרחק ולחוש מוגנים, ועוד רשימה בלי סוף..

זוגות שואלים אותי-כיצד יתכן שלפני הנישואין היינו מאוהבים בטירוף, וזמן קצר לאחר מכן נהפכנו למרוחקים ועוינים. נקדים- תופעה זו של שניים אוהבים עד טירוף ולמחרת מרוחקים, זו היא מציאות טבעית לחלוטין ונפוצה, ואין להיבהל ממנה. אמנם שינויי מצבי הרוח הפתאומיים מתעים ומבלבלים, אולם הם טבעיים ביותר ואין צריך להילחץ.

מי שאינו מודע לסוד זה ומדוע הוא מתרחש, עשוי לחשוב שבן זוגו חולה נפש, או להגיע למסקנה לא נכונה שאין כאן אהבה, חיבור והתאמה, אולם למרבה המזל קיים הסבר. עומק העניין:קיים בנו טראומות, משקעים, פגיעות וחסכים מהעבר, בילדות ובבגרות. אותם רגשות שליליים והבלתי מטופלים עולים וצפים דווקא בעתות אהבה וזמנים טובים על מנת להירפא מאותם כאבים.

זיכרונות כואבים מהעבר של דחיות, פגיעות וכ'ו, צפים ועולים על פני השטח, בשעה שאנו עומדים בפני הצורך לתת אמון, תמיכה ואהבה לבן זוגנו. כמו כן תופעה זו עשויה להתעורר בנו בזמנים שאנו זוכים לקבל תמיכה והערכה טובה. טראומות אלו הם לאו דווקא שעברנו בעצמנו, אלא יתכן שחווינו אותם בילדות, בחברה ובעיקר בבית בתוך מערכת היחסים של ההורים וכעת הם צפים לנו.

יצוין- שאותם חוויות ורגשות שליליים שלא טופלו בעבר מקבלים את האומץ להשתחרר בעיקר בעיתים טובים, כי בזמנים הללו אנו חשים בטוחים עם בן זוגנו ומצפים ממנו לתמיכה מעבר לרגיל, וכעת הם זועקים וכמהים להשתחרר על מנת להירפא מהכאב. כמו כן בתקופות שאנו אוהבים ומחוברים לעצמנו במידה טובה, או שאחרים אוהבים אותנו מעבר לרגיל, נוטים רגשות מודחקים לעלות ולהעיב על יכולתנו לאהוב או לקבל אהבה.

למעשה זו הסיבה שאנו עלולים לפתע פתאום להיעשות- רגזנים, הגנתיים, ביקורתיים, תובענים ומלאי תרעומת כלפי אחרים ובעיקר כלפי בן זוגנו ללא סיבה נראית לעין. יוצא מכאן- שמצד אחד האהבה מעניקה לנו בטחון והרגשה טובה ומצד אחר היא מפשירה לנו רגשות וכאבים מודחקים, שמנסים להתערב ולשבש לנו את האיזון הפנימי ואת מערכת היחסים.

כולנו סובלים מרגשות בלתי מטופלים ואלו פצעי העבר הרדומים שמתעוררים בזמנים טובים כשאנו מרגישים מאוהבים או אוהבים, או כשחשים בטוחים, לכן אנו לא חוששים להרגיש את אותם רגשות פגועים, וזו הסיבה שהן צפים במטרה לרפא את הכאב הכרוך בהן ולאחר מכן להישלח החוצה. במידה והצלחנו להתמודד עם אותם משקעים בצורה הנכונה, הרגשתינו תשתפר באופן מידי ויכולתנו היצירתית תשוב לאהוב ולהעניק מחדש ביתר שאת.

אולם במידה ואנו לא מצליחים להתמודד ומחליטים להאשים ולהטיח את האשמה על בן זוגנו, יתכן מאוד מפאת שנוח לנו להרגיש אומללים ומסכנים כדי שירחמו עלינו ולא יבקשו שנתאמץ ונעשה שינוי כל שהוא, וזהו גדר של-"רחמים עצמיים". תופעה זו היא מצויה מאוד בקרב נשים וילדים כדי לקבל צומי והערכה מרובה בלי שנתאמץ. אולם אם לא נתאמץ לטפל בפסולת רגשית זו, התוצאה תהיה שנהיה לנסערים יותר, כעוסים וממורמרים, ונשוב נדכא את אותם משקעים עד לתקרית או לחיבור הבא.

יצוין- רגשות שהודחקו אינם מכריזים לפני בואם. אם למשל מתעוררים רגשות הכרוכים בפחד של נטישה ודחייה, תחושו לפתע נטושים ודחויים ע"י בן זוגכם. הכאב מן העבר מושלך ישירות על מערכת היחסים שלנו בהווה ובעניינים שלא צריך לעשות מזה ענין גדול, הרגש יכאיב לנו בצורה ניכרת וכתוצאה מכך מריבה גדולה שאין לה סיבה מוצדקת שנראית לעין.

יתרה מכך-כאשר רגשות בלתי מטופלים מן העבר מתעוררים, אנו נעשים רגישים ביותר לפגיעות מבן הזוג וממעשי, כאשר למעשה סערת נפשנו נובעת תשעים אחוז מהעבר ועשר אחוז מההווה. הקושי הרב שנדמה לנו בטעות שסערת נפשנו נגרמה בגלל המצב בהווה. לסיכום: א. במשך שנים אנו מדכאים רגשות ומשקעים וכשיום אחד אנו מתאהבים, האהבה יוצרת בתוכנו תחושת בטחון שאפשר להיפתח ולהיות מודעים לרגשותינו. ב.

האהבה מגלה לנו את העדינות הנפש והרגישות שבתוכנו, לכן אנו חשים את הצער והכאב הפנימי. ג. מחוסר דעת וכלים נכונים, אנו משליכים את כאבנו על הצד השני ומרגישים זמנית טוב עם עצמנו עד התעוררות פסולת הרגשית. רגשות מהעבר גואים ומתפרצים לפתע פתאום לא רק כשאנו מתאהבים וטוב לנו, אלא גם בתקופות של גיל מעבר או כאשר אנו עוברים שינויים מהותיים בחיים.

כגון-מעבר דירה, החלפת עבודה, קידום משמעותי בעבודה או בחיים, קבלת העצמה לא נכונה [בפרט האשה], התערבות רגשית מצד ההורים ובני המשפחה בזוגיות, התמודדות חדשה בחינוך, בבית ובחיים, וכן בתקופות קשות. בזמנים הללו עלולות לפרוץ מריבות חריפות בין בני הזוג שאין להם הסבר מוצדק. עומק הענין: באותן תקופות מתעורר בנו פחד עמוק שמערער את ביטחוננו וגורם להעלאת רגשות כאובים שדחקנו עמוק בתוך הנפש וכעת הן מעוניינים לצאת ולהשתחרר מאותו כאב.

אולם במידה והם לא קיבלו הבנה מבן הזוג או את הטיפול הראוי, הם שוב נדחקים בתוכנו וצפים שנית בעתות של עליה, כאשר אנו מלאי בטחון או בתקופת ירידה כאשר אנו נתקפים בפחד וחרדה. יצוין- פעמים אנו מסוגלים לקבל ביקורת מבן הזוג ולהיפגע מעט, ופעמים אנו מגיבים בצורה חריפה על דברים קטנים ופעוטים.

התשובה היא- באותו יום רגשות פגועים מהעבר התעוררו ומתכוננים לפרוץ ולהשתחרר, בנוסף לכך אם עברנו יום קשה בחוץ, לכן אנו נפגעים ביתר קלות מן הביקורת ותגובתנו תהיה ע"פ מצב הרוח של אותו היום. ביקורת עשויה להכאיב לנו במיוחד, בעיקר אם בילדותינו היינו נתונים מביקורת חריפה מצד החברה, בני המשפחה או ההורים. כמו כן אם חווינו מערכת יחסים לא נעימה בין ההורים. ביקורת של בן הזוג מכאיבה במיוחד ואפילו הכי מוצדקת, מפני המעורבות הרגשית של בני הזוג.

ככל שאנו אוהבים יותר אנו נעשים לרגישים יותר כלפי בן הזוג, והפגיעה מתניעה ומעוררת את הכאב של העבר ומושלך ישירות על ההווה. בילדות לא היה לנו כלים להבין שאנו חפים מפשע והפגיעות שחטפנו לא באשמתנו, לכן נהפכנו לרגישים לכל ביקורת ודחייה באופן משמעותי.

כאשר מתעוררים בנו רגשות העבר, אנו מרגישים את הביקורת של בן זוגנו ברמה המכאיבה ביותר, לכן אנו מגיבים במגננה ובמריבה, כאשר עיקר הפגיעה היא למעשה שייכת לעבר ויוצאת כעת בזעם על הכתובת הלא נכונה. במצבים הללו רק מודעות עצמית חזקה שעיקר הכאב הוא שלנו, יכול להציל את המצב, כי קיום שיחות בוגרות בעתות מעין אלו, הן קשות במיוחד וכל תגובה אנו מפרשים בצורה הפוכה.

בתחילת ההכרות אנו נסגרים בתוך עצמנו ומדכאים את רגשות העבר, בציפייה שאם יום אחד הם יתעוררו, נקבל הבנה ותמיכה טובה מבן זוגנו. לכן זמן קצר לאחר הנישואין אנו נעשים בטוחים ופתוחים לאותם רגשות, וכאשר הם מתעוררים ולא התמלאה הציפייה, אנו מגיבים בצורה שונה ממה שהגבנו בעבר. מכאן תשובה לאלו ששואלים-כיצד יתכן שלפני הנישואין היו מאוהבים ואחרי הנישואין כשני שונאים.

למעשה רגשות אלו היו מוסתרים ורק לאחר שאנו מרגישים בטוחים, אותם רגשות כאובים צפים, אולם חבל שאנו משליכים את הכאב על בן זוגנו. כאשר רגשות העבר של האיש צפים, בדרך כלל הוא פונה למערתו להיות לבד עם עצמו. באותה עת הוא רגיש יתר על המידה, לכן הוא זקוק לזמן לפתור את בעיותיו עם עצמו, ורק לאחר מכן יוכל להתקרב ולהתחבר עם בת זוגו. רגשות האשה מתעוררים בדרך כלל כאשר הערכתה העצמית קורסת, לכן היא שוקעת בתוך באר רגשותיה.

בעת ההיא, היא זקוקה להבנה ותמיכה יתר על המידה. לכן כאשר תגובתכם היא מעבר לרגיל, זה סימן שרגשות העבר צפים, ובטרם שתתעמתו עם בן זוגכם, קחו פסק זמן והעלו על הכתב את רגשותיכם. במידה ותצליחו להעלות רגשות מהעבר, תעלו אותם על הכתב ותהפכו אותו למכתב אהבה להוריכם או לאותם אנשים שנפגעתם מהם,[בעבר פירטנו את נוסח הכתיבה]. הכתיבה תסייע לכם להתרכז בעיקר וכך תהיו מסוגלים להגיב לבן זוגכם ביתר אימון, הבנה וסלחנות.

כמו כן הבנת עיקרון התשעים אחוז של העבר בייחס להווה, עשויה להיות לנו לעזר רב בזמנים שבן זוגנו מגיב בכעס ורגישות יתר. כי ידיעה זו תסייע לנו להיות מבינים, סבלנים וסלחנים מעבר לרגיל. יתכן שבתחילת הכתיבה לא יעלו זיכרונות העבר, אבל אגב שנתחיל להיפתח ונרד אט אט לנבכי רגשותינו, נבין שאנו נסערים וכעוסים מרגשות העבר וכעת הם גואים החוצה במטרה להירפא.

יצוין-שענין הכתיבה היא חובה כדי לשחרר ולהוציא רגשות מודחקים ולא להשאירם בבטן, אחרת רגשות אלו עלולים לשבש לנו את מערכת הנפשית והבריאותית. אולם קיימת דרך אחרת ומוצלחת יותר לשחרר רגשות מושהים, ע"י שיחה ושיתוף בן הזוג במה שאנו חווים וכמובן בזמנים רגועים ובאופן הנכון. אולם אם מכל סיבה אין אפשרות, חייבים לפנות ליעוץ מקצועי, אחרת זו פצצת זמן, שבת שלום ומבורך.

כותב הרב דסלר זצק"ל [במכתב מאליהו חלק ב']שדורנו סובל מחיצוניות מופרזת, לכן הוא נקרא דור מאוד חיצון. על כן ישנה תופעה מאוד נפוצה בעיקר בקרב גברים שנקראת- "אהבה עצמית"-"אנוכיות מופרזת". בשפה המקצועית היא נקראת-"נרקיסיסט". תכונה זו מאוד קשה בנפש האדם מפני שמי שסובל מבעיה זו: א. הוא לעולם לא יודה ב. כל בעיה או מצוקה שהאשה תציג לו, הוא יהפוך אותה עליה ויצדיק את עצמו ג.

כל בעל מקצוע שיזהה הפרעה זו אצלו על מנת לעזור לו, הוא יסמן אותו ויכניס אותו לרשימתו השחורה ויפסול אותו על הסף ד. הוא לא מסוגל לבקש סליחה ה. לא מסוגל להודות ולקחת אחריות, וגם כשהוא מנסה להיות נחמד ולקחת סוג של אחריות חלקית, זה רק במקרים שהבית עולה על שירטון ומיד לאחר מכן מפעיל מניפולציה רגשית על האשה ויאשים אותה שהתנהגותו מפאת שהיא הביאה אותו למצב הזה ו. כלפי חוץ מראה שהכל מושלם אצלו, אבל בפנימיות הוא מאוד סובל ז.

הוא עלול גם לסבול מבכיינות יתר- "רחמים עצמיים" כדי שירחמו עליו ח. מבחינתו הוא הכי חכם וצודק בעולם וכולם טועים רק לא הגיעו לסוף דעתו ועוד.. אנשים הללו בדרך כלל בתחילת הקשר מרעיפים- חום, אהבה, הערצה ופירגונים יתר על המידה, ומיד לאחר הנישואים כאשר מסיגים את המטרה, פרצופם האמיתי מתגלה. הטיפול בתופעה זו: א. לאבחן את רמת "האנוכיות" ב. להביא את המטופל להכרה ולמודעות עצמית בבעיה זו ג.

לבדוק את הכנות והנכונות של המטופל להבריא את נפשו מתכונות רעות אלו. מודה ומתוודה שהטיפול בבעיה זו היא לא פשוטה ודי מורכבת, אולם עם רצון חזק, אמונה והתמדה ניתן בס"ד לזכות. בעבר טיפלתי בזוג ולאחר שיחת אבחון עם הבעל גילתי שהוא סובל מבעיה זו. שאלה אותי האשה מה עושים כי הוא לא מוכן ללכת לשום טיפול. פסקתי לה גירושין לאלתר. האשה התחננה על נפשה שאטפל בו בכל מחיר ובלבד שלא להתגרש.

אמרתי לה מאחר שהוא פסל אותי ולא מוכן להודות בבעייתו אזי חבל על הטיפולים. הצעתי לה שתנסה להיעזר בעוד בעלי מקצוע, אולם את כולם הוא פסל. לאחר מספר שנים של התעקשות האשה לטפל בו וזה לא צלח, היא מתקשרת ומספרת לי שחבל שהיא לא שמעה לי בתחילה כי היא בזבזה מחייה חמש שנים בעינויים וייסורים קשים מאוד.

יום אחד הוא מתקשר אליי ומתחנן על נפשו לקבל טיפול ומוכן לעשות הכל למען הצלת ביתו, אולם היא התייאשה ולא מוכנה לשמוע ומעוניינת בכל מחיר להתגרש וכך היה. ציינו בעבר שאחת הבעיות הקשות בתקשורת בין בני הזוג, שדווקא בזמנים טובים כאשר הם מרגישים מחוברים ואוהבים, לפתע הם מתרחקים או מרחיקים את בן הזוג מבחינה רגשית או שתגובתם מעידה על ניתוק, דחיה וסלידה. נציין מספר דוגמאות: א.

יום אחד חשים געגוע ותשוקה לבן הזוג ולמחרת רואין בו מטרד, או חשים תרעומת כלפיו ב. יום אחד חשים אהבה וסבלנות כלפיו ולמחרת נעשים תובענים ובלתי מרוצים ג. יום אחד חשים שבלי בן הזוג אין חיים ולמחרת מתלקח ויכוח ולפתע חושבים על גירושין ד. בן הזוג משתדל לרצות אותנו ואנו חשים תרעומת כלפיו ה. בן הזוג משתדל להתקרב ולהתחבר ובן זוגו מתעלם ו. מצד אחד אנו חשים קירבה ופתאום מרגישים בנוכחותו דחיה וריחוק ז.

יום אחד חשים מאושרים עם בן זוגנו ולמחרת חוסר בטחון וסיפוק ממנו ח. אנו מרגישים מלאי בטחון שבן זוגנו אוהב אותנו ולפתע חשים מיואשים וחסרי בטחון ט. יום אחד מעניקים אהבה בנדיבות ולפתע אנו מתחילים להתרחק ונהפכים לביקורתיים י. יום אחד מתעורר בנו חשק להתחבר לבן זוגנו וברגע שהוא מקבל אותנו המשיכה פגה והלכה כאילו לא היתה יא. יש לנו דעה טובה על עצמנו ושבעי רצון ממעשינו ולפתע חשים נטושים וחסרי ערך יב.

יום אחד מצפים לבן זוגנו בקוצר רוח וכשנפגשים חשים תחושת דכאון, אכזבה ודחייה יג. מצד אחד אנו מרוצים מבן זוגנו ולפתע מתפרץ וויקוח, רואים בו רק מטרד יד. אנו מרגישים טוב ובטוחים עימו עד שאחד מבני המשפחה דיבר בגנותו ושכחנו מכל הטוב טו. בשיא הקירוב לפתע אנו חשים ריחוק ודחיה טז. לאחר השיא של הקירוב מתעורר בנו רצון להתרחק ולחוש מוגנים ועוד דוגמאות..

זוגות שואלים אותי כיצד יתכן שלפני הנישואין היינו מאוהבים בטירוף וזמן קצר לאחר מכן נהפכנו למרוחקים ואפילו לעוינים. תופעה זו של שניים אוהבים עד טירוף ולמחרת מרוחקים, זו היא מציאות טבעית לחלוטין ונפוצה ואין להיבהל ממנה. אמנם שינויי מצבי הרוח הפתאומיים מתעים ומבלבלים, אולם הם טבעיים ביותר ואין צריך להילחץ.

מי שאינו מודע לסוד זה ומדוע הוא מתרחש, עשוי לחשוב שבן זוגו חולה נפש, או להגיע למסקנה לא נכונה שאין כאן אהבה, חיבור והתאמה, אולם למרבה המזל קיים הסבר. עומק העניין: קיים בנו טראומות, פגיעות וחסכים מהעבר מהבית ומהחברה, ואותם רגשות שליליים ובלתי מטופלים עולים וצפים דווקא בזמנים שאנו חשים בטוחים עם בן זוגנו, על מנת לשחרר אותם ולהירפא מהם.

זיכרונות כואבים מהעבר של דחיות, פגיעות וכ'ו, צפים ועולים על פני השטח בשעה שאנו עומדים בפני הצורך לקבל או לתת אמון, תמיכה ואהבה לבן זוגנו. טראומות אלו הם לאו דווקא שעברנו בעצמנו, אלא יתכן שחווינו אותם בילדות, בחברה ובעיקר בבית בתוך מערכת היחסים בין ההורים וכעת הם צפים. בזמנים הללו אנו חשים בטוחים עם בן זוגנו ומצפים ממנו לתמיכה מעבר לרגיל, לכן עולים אותם רגשות ללא שליטה כדי להשתחרר ולהירפא מהם.

זו הסיבה למעשה שאנו עלולים לפתע פתאום להיות-הגנתיים, ביקורתיים, תובענים ומלאי תרעומת כלפי אחרים ובעיקר כלפי בן זוגנו. מצד אחד האהבה מעניקה לנו בטחון ומצד אחר היא מפשירה לנו רגשות מודחקים שמנסים לשבש לנו את מערכת היחסים. כולנו סובלים מרגשות בלתי מטופלים ואלו פצעי העבר הרדומים שמתעוררים בזמנים טובים כשחשים בטוחים, ואנו מעוניינים לשחרר ולהשתחרר מהם.

במידה ונצליח לשחרר משקעים אלו בצורה נכונה ונקבל אוזן קשבת, ההרגשה תשתפר והיכולת היצירתית תשוב לנו כדי לאהוב ולהעניק מחדש ביתר שאת. אולם במידה ואנו לא מצליחים להתמודד באופן הנכון ומחליטים להאשים את בן זוגנו, יתכן שלזמן קצר נרגיש טוב, אולם אנו שוב נתקעים עם אותה פסלות רגשית שחונקת אותנו עד התקרית הבאה. יתכן גם שנוח לנו להרגיש אומללים ומסכנים כדי שירחמו עלינו ולא נתאמץ לעשות שינוים וזהו גדר של-"רחמים עצמיים".

תופעה זו היא מצויה בקרב נשים כדי לקבל צומי והערכה מרובה בלי מאמץ מיוחד. רגשות שהודחקו אינם מכריזים לפני בואם. אם למשל מתעוררים רגשות הכרוכים בפחד של נטישה, נחוש לפתע נטושים ודחויים ע"י בן הזוג.

הכאב מן העבר מושלך ישירות על ההווה ובעניינים שלא צריך לעשות ענין גדול, יעורר למריבה גדולה שאין סיבה מוצדקת שנראית לעין, כאשר למעשה סערת נפשנו נובעת תשעים אחוז מהעבר ועשר אחוז מההווה. אולם הקושי הרב שנדמה לנו בטעות שסערת נפשנו נגרמה בגלל המצב בהווה.

יוצא שבמשך שנים אנו מדכאים רגשות ומשקעים ויום אחד אנו מתאהבים, האהבה יוצרת לנו בטחון להיפתח ולהיות מודעים לרגשותינו ומחוסר דעת וכלים נכונים, אנו משליכים את כאבנו על הצד השני עד התעוררות הפסולת הרגשית שנית. רגשות מהעבר גואים ומתפרצים לפתע פתאום לא רק כשאנו מתאהבים וטוב לנו, אלא גם בתקופות של גיל מעבר או כאשר אנו עוברים שינויים מהותיים בחיים.

כגון-מעבר דירה, החלפת עבודה, קידום משמעותי בעבודה או בחיים, קבלת העצמה לא נכונה [בפרט לאשה], התערבות רגשית מצד, הילדים, ההורים, בני המשפחה, התמודדות חדשה בחינוך, בפרנסה וכן בתקופות קשות. בזמנים הללו עלולות לפרוץ מריבות חריפות בין בני הזוג שאין להם הסבר מוצדק. עומק הענין: באותן תקופות מתעורר בנו פחד עמוק שמערער את ביטחוננו וגורם להעלאת רגשות כאובים שדחקנו עמוק בתוך הנפש וכעת הן מעוניינים לצאת ולהשתחרר מאותו כאב.

אולם במידה והם לא קיבלו הבנה מבן הזוג או את הטיפול הראוי, הם שוב נדחקים בתוכנו וצפים שנית בעתות של עליה, כאשר אנו מלאי בטחון או בתקופת ירידה כאשר אנו נתקפים בפחד וחרדה. יצוין שפעמים אנו מסוגלים לקבל ביקורת מבן הזוג ולהיפגע מעט, ופעמים אנו מגיבים בצורה חריפה על דברים קטנים ופעוטים.

התשובה היא- באותו יום רגשות פגועים מהעבר התעוררו ומתכוננים לפרוץ ולהשתחרר, בנוסף לכך אם עברנו יום קשה בחוץ, לכן אנו נפגעים ביתר קלות מן הביקורת ותגובתנו תהיה ע"פ מצב הרוח של אותו היום. ביקורת עשויה להכאיב לנו במיוחד, בעיקר אם בילדות היינו נתונים מביקורת חריפה מצד החברה, בני המשפחה או ההורים, כמו כן אם חווינו מערכת יחסים לא נעימה בין ההורים. ביקורת של בן הזוג מכאיבה במיוחד ואפילו הכי מוצדקת, מפני המעורבות הרגשית של בני הזוג.

ככל שאנו אוהבים יותר אנו נעשים לרגישים יותר כלפי בן הזוג והפגיעה מתניעה ומעוררת את הכאב של העבר ומשליכה ישירות על ההווה. בילדות לא היה לנו כלים להבין שאנו חפים מפשע והפגיעות שחטפנו לא באשמתנו, לכן נהפכנו לרגישים לכל ביקורת ודחייה באופן משמעותי.

כאשר מתעוררים בנו רגשות העבר, אנו מרגישים את הביקורת של בן זוגנו ברמה המכאיבה ביותר, לכן אנו מגיבים במגננה ובמריבה, כאשר עיקר הפגיעה היא למעשה שייכת לעבר ויוצאת כעת בזעם על הכתובת הלא נכונה. במצבים הללו רק מודעות עצמית חזקה שעיקר הכאב הוא שלנו, יכול להציל את המצב, כי קיום שיחות בוגרות בעתות מעין אלו, הן קשות במיוחד וכל מילה אנו מפרשים בצורה הפוכה.

בתחילת ההכרות אנו נסגרים בתוך עצמנו ומדכאים את רגשות העבר, בציפייה שיום אחד הם יתעוררו ונקבל הבנה ותמיכה טובה מבן זוגנו. לכן זמן קצר לאחר הנישואין אנו נעשים בטוחים ופתוחים לאותם רגשות וכאשר הם צפים אנו מגיבים בצורה שונה ממה שהגבנו בתחילת הקשר. מכאן תשובה לאלו ששואלים-כיצד יתכן שלפני הנישואין היו מאוהבים ואחרי הנישואין כשני שונאים.

למעשה רגשות אלו היו מודחקים ורק לאחר שאנו מרגישים בטוחים, אותם רגשות כאובים צפים, אולם חבל שאנו משליכים את הכאב על בן זוגנו ללא שליטה. כאשר רגשות העבר של האיש צפים, בדרך כלל הוא פונה למערתו להיות לבד עם עצמו. באותה עת הוא רגיש יתר על המידה, לכן הוא זקוק לזמן להיות עם עצמו ללא הפרעות חיצוניות ורק לאחר שיקבל שחרור יוכל להתקרב ולהתחבר עם בת זוגו.

רגשות האשה מתעוררים בדרך כלל כאשר הערכתה העצמית קורסת, לכן היא שוקעת בבאר רגשותיה וזקוקה כעת להבנה, ותמיכת יתר וחובת הבעל להעניק ללא עצות, שבת שלום ומבורך.

ציינו בעבר שאחת הסיבות העיקריות בהפרת שלום הבית, שדווקא בזמנים רגועים כשבני הזוג מחוברים וחשים בטוב לפתע מרגישים דחיה וסלידה ובצורך של התרחקות או מרחיקים את בן הזוג ממגע או מבחינה רגשית. דוגמאות: א. יום אחד חשים געגוע ותשוקה לבן הזוג ולמחרת רואין בו מטרד ומתעורר עליו כעסים ותרעומת ב. יום אחד חשים אהבה וסבלנות כלפיו ולמחרת נעשים תובענים ובלתי מרוצים ג.

יום אחד חשים שבלי בן הזוג אין חיים ולמחרת מתלקח ויכוח ולפתע חושבים על גירושין ד. בן הזוג משתדל לרצות ולפייס ואנו חשים תרעומת כלפיו ה. בן הזוג משתדל להתקרב ולהתחבר ואנו מתעלמים ו. בזמני בדידות מתעורר לנו צורך של קירבה ובנוכחותו מרגישים דחיה וסלידה ז. יום אחד חשים מאושרים עימו ולמחרת חוסר בטחון וריחוק ממנו ח. פעמים מרגישים מלאי בטחון עם בן זוגנו ולפתע חשים מיואשים וחסרי בטחון ט.

יום אחד מעניקים אהבה בנדיבות ולפתע מתרחקים ונהפכים לביקורתיים י. יום אחד מתעורר בנו חשק להתחבר וברגע האמת, המשיכה פגה והלכה כאילו לא היתה יא. לעתים יש לנו דעה טובה על עצמנו ושבעי רצון ממעשינו ולפתע חשים נטושים וחסרי ערך יב. יום אחד מצפים לבן זוגנו בקוצר רוח וכשנפגשים חשים תחושת דכאון, אכזבה ודחייה יג. מצד אחד אנו מרוצים מבן זוגנו ולפתע מתפרץ וויקוח ורואים בו רק רע ומטרד יד.

מצד אחד אנו חשים טוב ובטוחים עימו, עד שאחד מבני המשפחה או החברים דיבר בגנותו ושכחנו מכל הטוב טו. בשיא החיבור חשים לפתע בצורך של הגנה, ריחוק ודחיה טז. לאחר השיא של הקירוב מתעורר בנו רצון להתרחק ולחוש מוגנים ועוד דוגמאות.. זוגות שואלים כיצד יתכן שלפני הנישואין היינו מאוהבים ומחוברים ולאחר זמן קצר נהפכנו למרוחקים ולמנותקים. תופעה זו של שניים אוהבים ומכילים ולמחרת מרוחקים, זו מציאות טבעית לחלוטין ונפוצה ואין להיבהל ממנה.

אמנם שינויי מצבי רוח קיצוניים מתעים ומבלבלים, אולם הם טבעיים ביותר ואין צורך להילחץ. מי שאינו מודע לסוד נפש האדם של התרחקות והתקרבות, עשוי לחשוב שבן זוגו אינו אוהבו, אין חיבור והתאמה או להגיע למסקנה מוטעית שהוא חולה נפש, אולם למרבה המזל קיים הסבר.

עומק העניין

קיימים בנו טראומות, פגיעות וחסכים מהעבר מהבית ומהחברה. אותם רגשות שליליים בלתי מטופלים עולים וצפים דווקא בזמנים שאנו חשים בטוחים או בצורך של חיבור עם בן הזוג. זיכרונות כואבים מהעבר של דחיות, פגיעות וכ'ו, צפות ועולות על פני השטח בשעה שאנו עומדים בפני הצורך לקבל או לתת אמון, תמיכה ואהבה לבן הזוג. טראומות אלו הם לאו דווקא שעברנו בעצמנו, אלא יתכן שחווינו אותם בילדות, בחברה ובעיקר בבית בתוך מערכת היחסים בין ההורים וכעת הם צפים.

בזמנים הללו אנו חשים בצורך של הכלה והבנה ומצפים מבן הזוג לתמיכה מעבר לרגיל. בעתים הללו רגשות צפים ללא שליטה על מנת להשמיע את קולם כדי להשתחרר ולהירפא מהם. זו הסיבה למעשה שאנו עלולים לפתע לחוש בצורך של הגנה, לבקר, להאשים ולתבוע ובעיקר את בן הזוג. יוצא שמצד אחד האהבה מעניקה לנו בטחון להתחבר ולאהוב, ומצד אחר היא מפשירה לנו רגשות מודחקים שהורסים ומשבשים את מערכת היחסים.

כולנו סובלים מרגשות בלתי מטופלים ואלו פצעי העבר הרדומים שמתעוררים בזמנים טובים כשחשים בטוחים, במטרה לשחרר ולהשתחרר מהם. במידה ונצליח לשחרר משקעים אלו בצורה נכונה ונקבל הכלה ואוזן קשבת, ההרגשה תשתפר והיכולת היצירתית תשוב לנו כדי לאהוב ולהעניק מחדש ביתר שאת.

במידה ולא מצליחים להתמודד באופן הנכון ומחליטים להאשים את האחר או לאיים עליו בגירושין [בעיה נפוצה]יתכן שלזמן קצר נרוויח שקט ונרגיש טוב, אולם אותה פסלות רגשית תחזור, תחנוק ותרעיל לנו את הנפש. יתכן שגם נוח לנו להרגיש אומללים ומסכנים כדי שירחמו עלינו ולא נתאמץ לעשות שינוים וזהו גדר של-"רחמים עצמיים". תופעה זו מצויה בקרב נשים בעיקר, כדי לקבל צומי והערכה מרובה ללא מאמץ מיוחד. רגשות שהודחקו אינם מכריזים לפני בואם.

אם למשל מתעוררים רגשות הכרוכים בפחדי נטישה, נחוש לפתע נטושים ודחויים ע"י בן הזוג. הכאב מן העבר מושלך ישירות על ההווה ובעניינים שאין צורך לעשות ענין גדול, מתעוררת מריבה גדולה כאשר אין סיבה מוצדקת נראית לעין. אולם סערת נפשנו נובעת מתשעים אחוז מהעבר ועשר אחוז מההווה. אך הקושי הרב שנדמה לנו שסערת נפשנו נגרמה מפאת המצב בהווה.

יוצא למסקנה שבמשך שנים אנו מדכאים רגשות ומשקעים ויום אחד אנו מתאהבים, והאהבה יוצרת לנו בטחון להיפתח ולהיות מודעים לרגשותינו ומחוסר דעת וכלים נכונים, משליכים את הכאב על השני בחושבנו שהוא הגורם. רגשות העבר מתפרצים לפתע פתאום לא רק כשאנו מתאהבים וטוב לנו, אלא גם בתקופות של גיל מעבר או כאשר אנו עוברים שינויים מהותיים בחיים. כגון-מעבר דירה, החלפת עבודה, קידום משמעותי בעבודה ובחיים, או קבלת עצות והעצמה לא נכונה [בפרט לאשה].

כמו כן מעורבות מצד ההורים, המשפחה וכ'ו, התמודדות חדשה בחינוך, בפרנסה וכן בתקופות קשות. בזמנים הללו עלולים לפרוץ מריבות קשות בין בני הזוג שאין להם הסבר הגיוני. באותן תקופות מתעורר לנו פחד עמוק שמערער את ביטחוננו וגורם להעלאת רגשות כאובים שדחקנו עמוק בתוך הנפש וכעת הן מעוניינים להשתחרר ולצאת החוצה.

במידה והם לא יקבלו הבנה מהסביבה ובעיקר מבן הזוג או טיפול ראוי, הם שוב ידחקו בתוך הנפש ויצפו בעתות עליה כשאנו מלאי בטחון או בתקופת ירידה כאשר אנו חשים פחד ונטישה. יצוין שפעמים אנו מסוגלים לקבל ביקורת מבן הזוג ולהיפגע מעט ופעמים אנו מגיבים בצורה חריפה על דברים קטנים של מה בכך. עומק העניין- באותו יום רגשות פגועים מהעבר התעוררו ומעוניינים לפרוץ ולהשתחרר.

בנוסף אם עברנו יום קשה, הנטייה להיפגע ביתר קלות מביקורת ותגובתנו תהיה ע"פ מצב הרוח של אותו היום. ביקורת עשויה להכאיב לנו במיוחד, בעיקר אם בילדות היינו נתונים תחת ביקורת מצד החברה, משפחה, הורים וכ'ו, או מערכת יחסים הרוסה בין ההורים. ביקורת של בן הזוג מכאיבה במיוחד ואפילו הכי מוצדקת, מפני המעורבות הרגשית של בני הזוג.

ככל שאנו אוהבים יותר אנו נעשים לרגישים יותר כלפי בן הזוג והפגיעה מתניעה ומעוררת את הכאב של העבר ומושלכת ישירות על ההווה. בילדות לא היה לנו מודעות וכלים להבין שאנו חפים מפשע והפגיעות שחטפנו לא באשמתנו, לכן נהפכנו לרגישים והגנתיים לכל ביקורת ופגיעה באופן משמעותי.

כשמתעוררים רגשות העבר, אנו מרגישים את הביקורת של בן הזוג ברמה המכאיבה ביותר ותגובתנו בהתאם, כאשר עיקר הפגיעה היא למעשה שייכת לעבר ויוצאת כעת בזעם, אך לא על הכתובת הנכונה. במצבים הללו רק מודעות עצמית חזקה שעיקר הכאב הוא שייך לנו ולעבר, עשוי להציל את המצב. קיום שיחות בוגרות בעתות מעין אלו קשות במיוחד וכל מילה מתפרשת באופן שלילי.

בתחילת ההכרות אנו סגורים בתוך עצמנו ומדכאים את רגשות העבר בציפייה שיום אחד במידה ויתעוררו נקבל הבנה ותמיכה טובה מבן זוגנו. אך זמן קצר לאחר הנישואין אנו נעשים בטוחים ופתוחים לאותם רגשות וכאשר הם צפים אנו מגיבים בצורה שונה ממה שהגבנו בתחילת הקשר. מכאן תשובה לשואלים-כיצד יתכן שלפני הנישואין היו מאוהבים ומחוברים ואחרי הנישואין כשני שונאים.

רגשות אלו היו מודחקים כאמור ולאחר שחשנו בטוחים, אותם רגשות כאובים צפים ללא פרופורציה ומושלכים על בן זוגנו ללא שליטה. כאשר רגשות העבר של האיש צפים, בדרך כלל הוא פונה למערתו להיות לבד עם עצמו. באותה עת הוא רגיש יתר על המידה וזקוק לזמן להיות עם עצמו ללא הפרעות ובעיקר לא מבת זוגו, ורק לאחר שיקבל שחרור והקלה, יתקרב ויתחבר שוב לרעייתו. רגשי האשה מתעוררים בדרך כלל כאשר נפגעה והערכתה העצמית קרסה.

היא עשויה לשקוע בבאר רגשותיה וזקוקה כעת להבנה, הכלה ותמיכת רגשית מהבעל ללא פתרונות. עצתי-כדי לשחרר רגשות ומשקעים מהעבר, ראוי ורצוי לשוחח עם מי שנפגענו ממנו בעבר וגם אם זה ההורים, על מנת להתנצל ובעיקר לסלוח למי שפגע בנו. שאלה- מה יותר קשה לבקש סליחה או לסלוח? צדקתם-לסלוח!כי רק במידה ואנו סולחים בכנות ניתן לשחרר כאבים, תסכולים ומשקעים מהעבר.

במקרים מסוימים כאשר קשה לבני הזוג לנהל שיחה פתוחה עם הוריהם על פגיעות העבר, אני ממליץ להם לתקשר עם צד שלישי על מנת לגשר ולהגיע לשלום במטרה לשחרר פסולת רגשית שמרעילה לנו את הנפש והגוף. יצוין שבימנו עולם הרפואה ללא יוצא מהכלל מודה שכל חוליי הגוף מחולי הנפש כדעת רבינו הרמב"ם. נזכרתי שבעבר הזמנתי את בני בכורי במטרה לפייס אותו. בקשתי שישיר ותוך כדי שירה זלגו לי דמעות והתפרצתי בבכי. מיד הפסיק את המוזיקה ושאל-'אבא מה קרה הכל בסדר'?

עניתי-"אני מבקש ממך סליחה על כך שהתנהגתי איתך בילדות בקשיחות ובחוסר הכלה וסבלנות". ענה-"מה פתאום אתה אבא טוב וכ'ו אני הייתי ילד בעייתי"."לא נכון אתה ילד מיוחד, אך ציפיתי ממך בטעות להרבה יותר ולא התנהגתי איתך כהוגן ואני מבקש סליחתך".התפרץ גם הוא בבכי וביקש סליחה על התנהגותו, התחבקנו והתנשקנו ומאז אני זוכר שעלה על דרך טובה וחיים חדשים.

חובת השעה בדורנו לכל ההורים לקיים עצה נפלאה זו עם ילדיהם ויצילו את נשמתם ונשמת ילדיהם מרדת שחת ובעיקר בדור כזה חיצון ויתום, [אגב בעבר עשיתי המון טעויות בחינוך ילדיי ודאגתי לפייס את כולם בדרך זו וזכו לחיים חדשים]. מובא ברבינו האריז"ל זצק"ל שדורנו סובל מחיצוניות ואנוכיות, ונקרא "דור עקבתא", חיצון.

לכן ישנה תופעה נפוצה בעיקר בקרב גברים שנקראת בשפה מקצועית "נרקיסיסט", התכונות: א. לא מודה בטעויות ב. כל בעיה או מצוקה שהאשה תציג, יהפוך אותה עליה ויצדיק את עצמו. ג. מי שיזהה הפרעה זו על מנת לעזור לו, הוא יפסול אותו ויכניסו לרשימתו השחורה ד. אינו מסוגל לקבל אחריות ולבקש סליחה ה. כאשר יש לו מה להפסיד לוקח סוג של אחריות ולאחר מכן יפעיל מניפולציה ויאשים אותה במצב. ו. כלפי חוץ משדר שלמות, אך בנפש סובל מאוד ז.

עשוי לפתח בבכיינות יתר- "רחמים עצמיים" כדי שירחמו עליו. ח. בעיניו הוא הכי חכם וצודק וכולם טועים, לכן לא מקבל משום אדם ובפרט מבעלי מקצוע שזיהו אצלו את התופעה. בתחילת הקשר הם מרעיפים אהבה, פירגונים והערצת יתר, וכשנישאים בעיית החולי מתגלה. עיקר הבעיה והקושי כשהמטופל מכחיש את בעייתו ומשליך על רעייתו, אך רק באמצעות מודעות בבעיה ניתן לטפל, שבת שלום ומבורך.

תקשורת לח',סוד מחזוריות

הנשית ומחזוריות הגברית

ישנה מחזוריות פיזית בנשים של התרחקות והתקרבות, ומחזוריות נפשית בגברים של התרחקות והתקרבות. מפאת העדר הבנת נפש האיש, האשה אינה מבינה כיצד האיש זקוק מידי פעם לפרק זמן של התרחקות. עניין זה יכול להכעיס ולתסכל כל אשה שאינה מודעת לתהליך עמוק זה של הגבר, ובפרט כאשר דחף התרחקותו מתעורר לאחר השיא של-מצות שלום הבית. גברים חשים באופן פתאומי דחף להתרחק בלי שום סיבה נראית לעין.

חשוב לדעת- שאין זו החלטה או בחירה שלהם, זה פשוט תהליך נפשי מחייב ואין זה באשמתם, כי כך הם בנויים מראשיתם. יתרה מכך- כאשר הבעל מעוניין להיות עם רעייתו, לאחר שהוא מתרוקן, הוא זקוק וחייב לפרק זמן להיכנס למערתו כדי להתמלאות, בטרם שיהיה מסוגל להתקרב שנית. נשים שאינן מודעות לסוד יקר זה, נפגעות קשות ומפרשות את התנתקותו שלא כהלכה, מפני שבאופיין הן מתרחקות מסיבות מוצדקות אחרות.

לדוגמא

אשה מתרחקת כאשר היא מאוכזבת ואיבדה אימון בבן זוגה או כאשר היא פגועה ממנו וחוששת להיפגע שנית או במידה שמתכננת לסיים את הקשר. לכן כאשר האיש מתרחק ללא סיבה נראית לעין, היא מפרשת את התרחקותו מאותן סיבות שהיא מתרחקת, לכן אין זה פלא שהיא נפגעת עד עומק נשמתה כאשר הוא מתנתק ללא הודעה מוקדמת. מובן-

שגם האיש עשוי להתרחק ולהתנתק מאותן סיבות, אולם הוא גם בנוי להתרחק בלי שום סיבה של פגיעה, עלבון או חוסר אימון. עניין התרחקותו עשויה להכעיס ולקומם כל אשה שאינה מודעת למחזוריות נפש האיש, בעיקר כאשר הוא מתנתק לפתע פתאום כשהוא בשיא אהבתו ודבקותו בבת זוגו.

עומק העניין

גבר בטבעו בנוי שאינו מסוגל להיות כבול במסגרת לזמן רב, לכן מתנתק על מנת לממש לו את הצורך בחופש ועצמאות. חזרתו למצב הקודם תתממש רק לאחר שיתרחק עד קצה גבול יכולתו ואזי יקפוץ חזרה לאותו מקום שמשם התרחק ללא שום הכנה והודעה מוקדמת, ורק לאחר היפרדותו המלאה יהיה מסוגל לחוש שוב את הצורך שלו באהבה וקרבה וזה סוד יקר!!

כמו כן בחזרתו הפתאומית, הוא יחוש חשק ורצון להעניק לרעייתו את המיטב כפי שהיה לפני התנתקותו וירגיש צורך לקבל אהבה וחיבה באותה רמה ועוצמה. לכן כאשר האיש מנתר בחזרה, הוא מצפה מהאשה שתמשיך את מערכת היחסים מאותה נקודת חיבור ואינטימיות שלפני התרחקותו. מטבע הדברים זה עשוי לפגוע ולהכעיס אותה מאוד ולחשוב שבן זוגה אינו אוהבה ומנצל אותה לצורך תאוותיו, או שסובל מהפרעת אישיות, מאחר שהיא בנויה בצורה שונה ואין לה מודעות לצרכיו הנפשיים.

זו גם הסיבה שדרוש לה זמן להתחבר ריגשית, וזה היפך האיש שאין לו צורך בתקופת התוועדות והתחברות ריגשית מחדש. כאשר האשה מודעת כהלכה במחזוריות הנפשית של האיש ותבין אותו כפי שמבינה את עצמה במחזוריות הפיזית שלה, ניתן לחסוך המון כעסים, פגיעות ומחלוקות וירבו השלום, האהבה והאחדות.

יתרה מכך

במידה ואין לאיש אפשרות להתרחק, לא יהיה לו את הרצון, הערגה והשתוקקות להתקרב. נשים שיתעקשו לשמור על רציפות האינטימיות וירדפו אחרי בן זוגן בשעה שמתרחק, הוא יעשה הכל כדי להימלט על נפשו וכאשר חזרתו תהיה מאולצת יאבד את הריגוש לחוש את כמיהתו לבת זוגו. לעומת זאת-

האיש חייב להבין שלוקח לאשה זמן בטרם תוכל להתחבר עימו שנית, מפני שהיא זקוקה לשיחה עד שתתחבר אליו ריגשית. תקופת מעבר זו יכולה להיות נעימה, אם האיש יסביר לה שסיבת התנתקותו לא קשורה אליה, אלא כדי להעניק לה את המיטב, והאשה תאפשר לו להתחבר שנית בנעימות ללא כעס ואשמה. במערכת מחזוריות הנשית, קיים תהליך שלוקח זמן בין התרחקות להתקרבות ובדרך זו השפעתו על נפש האשה.

אולם מחזוריות נפש האיש מהיר ובאופן פתאומי, לכן קשה לאשה להבין ולהכיל אותו, בעיקר לאחר שסיפק לו את הצורך באינטימיות והוא חש באופן פתאומי רצון להתנתקות. לא פלא שהאשה חשה פגועה, נתפסת לבהלה ומנסה לרדוף אחריו כדי לשכנעו לחזור ורדיפה זו גורמת לו בדיוק את ההיפך, לכן אם האשה לא תכנס ללחץ ובהלה ותאפשר לו לספק את הצורך שלו בהתרחקות, הוא יחזור במהירות האפשרית לאותה נקודה שזינק ממנה וישתוקק שוב בצורך של התחברות.

השאלה

כיצד מתמודדים כאשר האשה זקוקה לקרבה והאיש מעוניין לברוח?

נקדים

כאשר האיש חש צורך עז להתנתק, האשה מיד מרגישה, נתקפת בפחד ובהלה ומציפה אותו בשאלות. אולם מפני שהאיש אינו מודע לסיבת בריחתו, אין לו תשובות מספקות בעבורה, לכן הוא מעדיף לברוח מפאת הבושה. האשה מחליטה לרדוף אחריו, מפני שהיא חושבת שפגעה בו וגרמה לו לאבד חשק בקשר מחייב ומדמיינת לעצמה שהוא מצפה ממנה שתחדש את הקשר ואם לאו, הוא לא ישוב אליה לעולם, לכן היא רודפת אחריו, דבר שגורם לו לברוח יותר.

מה שמסעיר אותה במיוחד, העובדה שהיא חשה חסרת יכולת ואונים להחזירו, מאחר שאין לה מושג מהו המשגה והטעות שעשתה שגרם לו לברוח. היא לא מודעת כלל שהתרחקותו אינה אלא רק חלק ממחזור האינטימיות הטבעית שלו, בעיקר כאשר שואלת אותו על פשר הדבר ואין לו תשובה מספקת, לכן הוא שוב בורח ומסרב לשוחח בנידון עד החיבור הבא. ככל שהאשה תירגע, תרפה ותבין את נפש האיש, הוא יזדרז לחדש את הקשר ולהעניק לה את המיטב שהיא ראויה לה.

על האשה לזכור שלכבד את בן זוגה, זה אומר לקבל את החלטותיו ואפילו אם אינה שלמה עימם. לכבד את בחירותיו בבגדים, בחברים ולהתחשב ברעיונותיו, במשפחתו ובעיסוקו. זה לא אומר שעליה להחליט כמוהו, עליה רק לקבל את החלטותיו בכבוד. כשאת מכבדת את בן זוגך, את מתייחסת אליו כאל בוגר ולא כאל ילד חסר אחריות. יש לדבר עמו בטון ההולם אשה רגועה, עדינה ומכובדת כפי שהתנהגת עמו בתחילת הקשר.

את לא חייבת להשפילו ע"י הוראות איך להדיח את הכלים ולשטוף את הרצפה, כי הערות מסוג אלו מעליבות, פוגעות והורסות את הזוגיות והאהבה. לכבדו פירושו- גם כאשר הוא טועה בדרך ונדמה לך שעומד לעשות תאונה חלילה [לא מדובר בפיקוח נפש], אינך מעירה לו כיצד לנהוג והיכן עליו לפנות. גם אם ימשיך לטעות בדרך, אל תאמרי לו כיצד לנהוג.

לאמיתו של דבר, זה לא משנה מה יעשה בן זוגך, אל תנסי ללמד, לחנך או לתקן אותו, כי זה לא תפקידך. אל תשתמשי במצות שלום הבית כדי להענישו או ללמדו לקח, עלייך לקבלו כפי שהנו וזו מהותה של אשה מכובדת ומכבדת. כאשר את מכבדת את בן זוגך, את יוצרת כבוד עצמי וזו הדרך של הכרה שבחרת בחירה טובה שנישאת לגבר הראוי לאהבתך ולהערכתך ודווקא מנקודת זינוק זו, יעשה שינויים כדי לרצותך.

כאשר את מתייחסת אליו בזלזול, למעשה את משדרת לו שבחרת בחירה גרועה והתפשרת על בעל שהוא נחות ממך. אם כך את חושבת, זה מפני שנוח לך להאשים אותו בכישלונותייך וחוסר הצלחתך. אם את חושבת שאין הוא ראוי להערכה וכבוד ממך, זכרי את ימי ההכרות שבטחת בו והערצת אותו, סביר להניח שהוא לא השתנה מכפי שהיה. נקודה נוספת-

חז"ל- "כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו". מפני שהאדם קרוב לעצמו, אינו יכול לראות את חסרונותיו ורק דרך המראה של השני ניתן לגלותם, מבחינת- "כל הפוסל במומו פוסל". כלומר, כל מום וחסרון שרואים בזולת קיים בנו, אולם בדקות והעלם. אם היינו שלמים ונקיים מאותן חסרונות ומומים, לא היתה לנו אפשרות לראות בזולתנו. יסוד חשוב זה, שהצד השני הוא המראה האמיתית שלנו ודרכו אנו רואים את עצמנו כדי שנוכל לתקן ולהשלים את חסרוננו.

מובן שאין הכוונה שלא צריך להעיר אם חייבים, אולם כדי שההערה תבוא מלב נקי וטהור ומתוך שליטה ולא רגש פגוע, צריך לזכור את הכלל, שאותו מום שאנו רואים בזולת, קיים בדקות יותר גם בנו. כמו כן יעזור לנו להעביר בקורת בונה וחיובית שהשפעתה תהיה טובה וכך נשיג תוצאה מרבית. כלל חשוב זה קיים גם בחינוך הילדים, שהמום של ילדנו קיים בדקות גם בנו, בעיקר שהם פרי מעשינו.

הבנה זו עשויה לעזור לנו כדי למתן את תגובתנו והערותינו ולהעביר להם מסר מתוך לב נקי ואוהב ובעיקר בדור כזה יתום שאינו מסוגל לקבל שום תוכחה, ועוד- להפכו משוגג למזיד ונישא את חטאו חלילה. כלל נוסף-

כשם שהאשה היא המראה הפנימית של הבעל כפי שציינו בעלונים קודמים, גם האיש הוא המראה של האשה. לכן, אם היינו מתבוננים בפנימיותנו היטב ועושים חשבון נפש מעמיק, היו צפים כל המומים והחסרונות, אולם טבע האדם לטייח ולטשטש את האמת משום שנוח לו להרגיש את שלמותו בעצמו ואת חסרונו בזולתו.

היסוד שהצד שכנגד הוא המראה שלנו, מביא אותנו למסקנה ברורה, שלא להעיר שום הערה מתוך לחץ או כעס, משום שבכל פעם כשאנו רואים דבר מה שאינו כשורה בזולת, זה מחייב אותנו לבדוק תחילה בעצמנו כדי למצוא את שורש הפגם בתוכנו. כי מה שאנו רואים באחרים, זו הבבואה הפנימית שלנו המשתקפת במראת הזולת. מצינו שני ראיות נפלאות בעניין עמוק זה. מובא בפרשת בראשית לאחר החטא, הקב"ה שואל את האדם- "המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת"[פרק ג פסוק יא].

לכאורה קשה, מדוע הקב"ה שואל את האדם במקום את האשה שהחטיאה אותו ונתנה לו לאכול? כמעין זה מצינו גם בפרשת וירא, כאשר המלאך מבטיח לאברהם בן, שרה שומעת, לא מאמינה וצוחקת. הקב"ה מוכיח את אברהם "למה צחקה שרה וכו". אותה שאלה חוזרת- מדוע השי"ת פונה אל אברהם ולא אל שרה ישירות? אלא מאחר שהקב"ה פנה לאברהם ולא לשרה, לומדים שמקור חסרון האמונה בצחוקה של שרה, שורשו באברהם.

כלומר, אע"פ שאין לנו תפיסה במעלתו של אברהם אבינו, אולם על פי המודד של הקב"ה, התגלה פגם דק באמונה ע"פ מדרגתו, וזה התבטא בצחוקה של שרה. לכן הקב"ה פנה לאברהם דווקא ולא לשרה, כדי ללמדנו שהאשה היא המראה של הבעל. זו גם הסיבה שהקב"ה פונה לאדם ולא לחוה, כדי ללמדנו את שורש מקור החטא. כי אם לאדם לא היה רצון פנימי לאכול, חוה לא היתה אוכלת. אצלו זה פנימי ובדקות, ואצלה זה התבטא באכילה ובגלוי, לכן הקב"ה פונה דווקא לאדם ולא לחוה. מכאן-

הוכחות חותכות וראיות נפלאות לדברינו שהאשה היא המראה של הבעל וכן האיש הוא המראה של האשה. מי שעדיין לא זכה להבנה עמוקה זו, עלול לטעות ולחיות במשך שנים בהרגשת פספוס והחמצה, ובכל פעם שמגלה חסרון או מום בבן זוגו, במקום לתקן את עצמו, משליך את כאבו עליו ומתמרמר על שנפל בגורלו זיווג כזה. אם בני הזוג יבינו את ההבדלים במחזוריות הקיימת ביניהם, בנקל יזכו לשלום, בהצלחה,

סוד מחזוריות הנשית מול מחזוריות הגברית:

קיימת מחזוריות פיזית טבעית בנשים של התרחקות והתקרבות, ומחזוריות נפשית בגברים של התרחקות והתקרבות. מפאת חסרון הבנת מחזוריות האיש, האשה אינה מבינה כיצד האיש זקוק מידי פעם לפרק זמן של התרחקות. עניין זה יכול להכעיס ולתסכל כל אשה שאינה מודעת לתהליך הנפשי העמוק שהאיש עובר, ובפרט כאשר דחף התרחקותו מתעורר לאחר מצות שלום הבית. גברים חשים באופן פתאומי דחף להתרחק בלי שום סיבה נראית לעין.

יצוין שאין זו החלטה או בחירה שלהם, זה פשוט תהליך נפשי מחייב ואין זה באשמתם, כי כך הם בנויים בטבעם. כאשר הבעל מעוניין להיות שנית עם רעייתו לאחר שהוא התרוקן, הוא זקוק וחייב לפרק זמן להיכנס למערתו כדי להתמלאות, בטרם שיהיה מסוגל להתקרב שנית. נשים שאינן מודעות לסוד יקר זה, נפגעות קשות כי הן חשות מנוצלות שהשתמשו בהן לצורך פורקן, לכן מפרשות את התנתקותו שלא כהלכה, בעיקר שבטבען להתקרב כאשר הוא מחליט להתנתק.

גם לנשים יש צורך להתרחק, אולם מסיבות מוצדקות אחרות: א. אשה מתרחקת כאשר היא מאוכזבת ואיבדה אימון בבן זוגה. ב. כאשר היא פגועה ממנו וחוששת להיפגע שנית. ג. במידה והתייאשה ומתכננת לסיים את הקשר ועוד. כאשר האיש מתרחק ע"פ מסלול מחזוריתו ללא סיבה נראית לעין, האשה מפרשת את התרחקותו מאותן סיבות שבעצם היא מתרחקת ממנו, לכן אין זה פלא שהיא נפגעת עד עומק נשמתה, בפרט אם הוא מתנתק בשיא ללא הודעה מוקדמת.

מובן שגם האיש עשוי להתרחק ולהתנתק מאותן סיבות שהיא מתרחקת, אולם הוא גם בנוי להתנתק ללא שום סיבות של פגיעה, עלבון או חוסר אמון. עניין התרחקותו עשויה להכעיס ולקומם כל אשה שאינה מודעת למחזוריות נפש האיש, בעיקר כאשר הוא מתנתק לפתע פתאום כשהוא בשיא אהבתו ודבקותו בבת זוגתו.

עומק העניין

האיש בנוי בטבעו שאינו מסוגל להיות כבול במסגרת לזמן רב, לכן הוא מתנתק על מנת לממש לו את הצורך בחופש ועצמאות. חזרתו למצב הקודם תתממש רק לאחר שיתרחק עד קצה גבול יכולתו, ואזי יקפוץ חזרה לאותו מקום שמשם התרחק ללא שום הכנה והודעה מוקדמת. כי רק לאחר היפרדותו המלאה, יהיה מסוגל לחוש שוב את הצורך שלו באהבה וקרבה, וזה סוד יקר!!

בחזרתו הפתאומית, הוא יחוש חשק ורצון להתחבר לאשה ולהעניק לה את המיטב כפי שהיה לפני התנתקותו, וירגיש בצורך לתת ולקבל אהבה וחיבה באותה רמה ועוצמה. לכן כאשר האיש מנתר בחזרה, הוא מצפה מהאשה שתמשיך את מערכת היחסים מאותה נקודת חיבור ואינטימיות שלפני התרחקותו. מטבע הדברים זה עשוי להרגיז ולהכעיס אותה מאוד ולחשוב בטעות שבן זוגה אינו אוהבה, אלא מנצל אותה לצורך תאוותיו.

ישנן גם כאלו שמפרשות את בן זוגן בחוסר איזון ואף בהפרעת אישיות,[בעיקר אלו שסובלים ממניה פרהסיה], מאחר שהן בנויות בצורה שונה לחלוטין ואין להן מושג בנפש האיש. זו גם הסיבה שדרוש זמן לאשה להתחבר ריגשית ולבנות אמון מחדש, כאשר מצידו אינו רואה שום צורך בתקופת התוועדות, התחברות ובנית אמון מחודש, כי מבחינתו הוא לא עשה דבר שלא כהלכה שמצריך בניית אמון.

כאשר האשה מודעת כהלכה במחזוריות הנפשית של האיש ותבין אותו כפי שמבינה את המחזוריות הפיזית שלה, ניתן לחסוך המון כעסים, פגיעות ומחלוקות וירבו השלום והאהבה. יתרה מכך- במידה ואין לאיש אפשרות להתרחק מפאת שהאשה רודפת אחריו ומפעילה עליו לחץ מניפולטיבי [סחיטה רגשית], הוא יאבד את החשק, הערגה והשתוקקות להתקרב באותה עוצמה שנית.

נשים שיתעקשו לשמור על רציפות האינטימיות וירדפו אחרי בן זוגן בשעה שמתרחק, הוא יעשה הכל כדי להימלט על נפשו וכאשר חזרתו תהיה מאולצת, יאבד את הריגוש לחוש את כמיהתו לבת זוגתו. נעמיק יותר-

כידוע החיבור נקרא דעת כמובא בפרשת בראשית-"וידע האדם את חווה". כלומר האור שמשפיע האיש לאשה הוא ממוח הדעת דרך חוט השדרה. לאחר השפעתו הוא מתרוקן וחייב התנתקות על מנת להתחבר שנית. לכן חשוב שהאשה תבין שעניין התרחקותו אינה קשורה אליה כלל, אלא תהליך מצד חיוב המציאות בנפש האיש, ורק לאחר שיתבודד עם עצמו ויממש לו את העצמאות, יחזור שנית ביתר שאת להעניק לאשה את המיטב שראויה לו וודאי. סיבה נוספת-

גברים בנויים להתבודד עם עצמם ללא סיבה מיוחדת, כדי

להתחבר לעצמם ולחזק את דימויים וביטחונם העצמי. פעמים באמצעות לימוד יצירה, סתם קריאה או התעסקות בכל מיני מסיחי דעת מהשגרה היומית. יתכן גם סוג של בריחה מלחצים, נסיונות, קשיים, התמודדיות ועוד. לכן עצם בריחתם למערתם [שתיקתם], זה מהווה עבורם חוויה מענגת ומסב להם רוגע ואושר על עצם התבודדותם וניתוקם מכל ענייני הבית והעולם. סיבה נוספת-

דרך האיש כשיש לו בעיות ושאלות שאינן פתורות, הוא חייב להתנתק כדי למצוא עצות ופתרונות כיצד להתמודד עימם. פעמים הוא עשוי להתעכב במערתו לאורך זמן, עד שימצא תשובות ומענה יצרתי ומעשי לבעיותיו. לאחר כל הסיבות שהצענו, בס"ד תוכל האשה בנקל להבינו ולהכילו בסבלנות ללא לחץ, כעס ומריבה. לעומת זאת-

האיש צריך וחייב להבין שלוקח לאשה זמן בטרם תוכל להתחבר עימו שנית לאחר התנתקותו, מפני שהיא זקוקה לשיח כדי לבנות לה את האמון עד שתתחבר אליו ריגשית, מאחר שהיא שונה ממנו. תקופת מעבר זו יכולה להיות טובה ונעימה, אם האיש יסביר לה שסיבת התנתקותו לא קשורה אליה, אלא צורך במילוי אנרגיות כדי להעניק לה את המיטב. כמובן האשה תאפשר לו לאחר חזרתו להתחבר אליה שנית בנעימות ללא כעס ואשמה.

במערכת מחזוריות הנשית, קיים תהליך שלוקח זמן של שבועיים בערך בין התרחקות להתקרבות ובדרך זו השפעתו על האיש והאשה. מה שמעניין שדווקא בזמן ההתרחקות מתעורר חשק ורצון להתחבר, יותר מאשר בזמני היתר ובעיקר האיש, וזה סוד-"מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם". לכן צריך זהירות רבה והמון תפילות לא להיכשל באיסורי תורה חלילה ודי למבינים.

מעשה-

בזוג שהיו נכשלים באופן קבוע בזמן התרחקותם ופסקו להם להתגרש,[הפרטים שונו מחמת צנעת הפרט]. כאשר הגיעו אליי, הצעתי להם לעשות הרחקות גדולות בזמני איסור לפני שמתגרשים. הודות לשם ית' זה הצליח וכיום יש להם חמשה ילדים מקסימים. לעומת זאת מחזוריות נפש האיש מהיר ובאופן פתאומי, לכן קשה לאשה להבינו ולהכילו, בעיקר לאחר שסיפק לו את הצורך באינטימיות והוא חש באופן פתאומי רצון להתנתק. מעשה-

בזוג שביום הכלולות למד החתן עם כלתו דף היומי במקום לספק לה את הצרכים הנפשיים. כאשר הגיע אליי החתן והסברתי לו את חומרת העניין ואת חוסר הדעת שהיה לו ביום החופה, הודות לשם ית' תוקן העניין. לא פלא שהאשה מרגישה פגועה עד כלות נשמתה, נתפסת לבהלה, חשה נטושה ומנסה לרדוף אחריו כדי לשכנעו לחזור, ובדרך כלל רדיפה זו גורמת לו בדיוק את ההיפך.

לכן אם האשה תשכיל לא להיכנס ללחץ ובהלה ותאפשר לו לספק את הצורך שלו בהתרחקות, הוא יחזור במהירות האפשרית לאותה נקודה שזינק ממנה וישתוקק שוב בצורך של התחברות. השאלה הנשאלת- כיצד מתמודדים כאשר האשה זקוקה לקרבה והאיש מעוניין בבריחה? נקדים-כאשר האיש חש צורך עז להתנתק, האשה מיד מרגישה, נתקפת בפחד ובהלה ומציפה אותו בשאלות.

אולם מאחר והאיש אינו מודע לסיבת בריחתו, אזי אין לו תשובות מספקות בעבורה, לכן מעדיף לברוח מפאת הבושה והחוסר אונים שהוא שרוי כעת. היא גם עשויה לחשוב שפגעה בו וגרמה לו לאבד חשק בקשר מחייב ומדמיינת לעצמה שהוא מצפה ממנה שתחדש את הקשר ואם לאו, הוא לא ישוב אליה לעולם. לכן היא מחליטה לרדוף אחריו וזה גורם לו לברוח למערה חשוכה יותר.

מה שמסעיר אותה במיוחד, העובדה שהיא חשה חסרת אונים ויכולת להחזירו, מאחר שאין לה מושג מהו המשגה והטעות שעשתה שגרם לו לברוח. היא אינה מודעת כלל שהתרחקותו חלק ממחזור האינטימיות הטבעית שלו, לכן מציקה לו בשאלות על פשר הדבר וכשאין לו תשובות מספקות, הוא שוב בורח ומסרב לשוחח בנידון עד ההתעוררות הבאה. ככל שהאשה תירגע, תרפה ותבין שריחוקו אינה קשורה אליה, כך הוא יזדרז לחדש את הקשר ולהעניק לה את המיטב שהיא ראויה לה וודאי.

לפיכך- כאשר את חשה שבן זוגך מעוניין להתרחק, הרפי ממנו ואפשרי לו לממש את התרחקותו בלי לרדוף אחריו וללא חקירות ושאלות מציקות, כי זה מה שבעצם גורם לו לנוס ולברוח יותר. בזמן הזה תתפני לעצמך ולעיסוקך ותשדרי לו שאת מסתדרת נפלא בלעדיו, כי זה מה שיזרז אותו לשוב ממערתו, ובפרט שבעיה אחת גדולה נפתרה לו, וזה לפייס את רעייתו בשובו מדרכו. כמו כן-

חובת האיש ללמוד כיצד ובאיזה אופן לדאוג לצרכים הרגשיים והנפשיים של האשה, לפני שהוא מספק לו את היצרים הנפשיים שלו וכך בריחתו לא תהיה מאולצת, הן מצד עצמו והן מצד האשה. מצד האיש הוא לא יחוש בצורך גדול של התרחקות, אלא הוא גם עשוי להרגיש בצורך של התקרבות. ומצד האשה אם הוא החליט בכל זאת להתרחק, היא תאפשר לו בקלות ובהבנה, מאחר שהשכיל לספק לה את צרכיה כראוי וזה סוד נפלא.

המון גברים טועים בנקודה חשובה ובסיסית זאת, שעומדת ברומו של עולם ולפני כל מצוה, ודוחה אפילו לימוד תורה וזיכוי הרבים, וזה- "סיפוק צורכי האשה", כי הם מדמיינים לעצמם שזה יוריד אותם מקדושתם, [בעיקר תלמידי חכמים]. החידוש הנפלא הוא- כאשר האיש דואג לספק את צורכי האשה כראוי, מעלתו וקדושתו עולה ומרקיעה שחקים כידוע מיודעי חן, וזה סוד יקר!!

בהיותי משמש כיועץ זוגי למעלה מ-35 שנה עם המון זוגות מכל החוגים, גילתי דבר מבהיל הרעיון והוא- שזוג שזכו לכבד זה את זו כראוי, זכו לברכה ופרנסה בשפע, ואפילו בזוגות שאינם שומרים תורה ומצוות. לעומת זאת- טפלתי בזוגות חרדים שאינם מכבדים זה את זו כראוי, והדבר הראשון שנפגע להם זה הפרנסה, למרות ששומרים מצוה קלה כבחמורה. כידוע בחז"ל- "ששכר מצוה מצוה ושכר עברה עברה".

כלומר חשבונות שמים הם לא קולקטיביים [כלליים], אלא על כל מצוה שאדם עשה יקבל שכרו ועל כל עבירה יקבל עונשו אם לא עשה תשובה כמובן. לכן מאחר ועיקר השפע והברכה תלוי באשה שהיא כנגד ספירת המלכות כידוע ליודעי חן, אזי כאשר בני הזוג מכבדים זה את זו כראוי ובעיקר במצוות "שלום הבית" שעליו עומד כל הבית, הם זוכים לשפע וברכה.

מכאן גם אזהרה חמורה לאשה, לא להעניש את בן זוגה במצוה יקרה זו, אלא ע"י דעת תורה מקצועית שבדקה ומכירה מקרוב את הנפשות הפועלות.

תקשורת חלק כה' נשים וגברים מדברים בשתי שפות!!

סוד מחזוריות הנשית מול מחזוריות הגברית:

מעשה באחד התלמידים של הרב בן ציון אבא שאול זצק"ל שסיפר לרב שהוא מקיים את מצוות יחוד במעלה ובקדושה יתרה. שאלו הרב כיצד? ענה, שלפני המצווה הוא עושה הכנה גדולה ע"י לימוד תורה משניות זוהר וכ'ו, מסיים את המצווה במהירות, רץ מיד למקווה וחוזר ללמוד בקדושה ובטהרה. אמר לו הרב- אם את רבי אליעזר "כפאו שד, אתה השד בעצמך". חשוב לדעת-

שאין האשה מתרצה מעצם המצווה עצמה, אלא מהחיזורים של כל החודש ובעיקר בהכנה, בפיוס והריצוי שלפני המצווה ואחרי המצווה. אם זה חסר לה, היא חשה מנוצלת ומתוסכלת באופן נורא. מרגישה שהשתמשו בה לצורך מיצוי והוצאת תאוות בלבד, במסתרים תבכה נפשה ואין דמעתה חוזרת ריקם, [בשם הסטיפלר זצק"ל]. ישנם כאלו שהוטעו ע"י יצרם ומעלים בדעתם שמצוות עונה תפגום בקדושתם ומעלתם, זה נכון? צדקתם ההיפך הוא הנכון.

כאשר גבר מקיים את המצווה נטו עבור האשה על מנת לרצותה ולשמחה, אהבתו בבת זוגו תגדל ותתעצם, דבקותו בה' תרקיע שחקים ויזכה להתעלות להשגות נוראות ולהגיע לשלמותו שבאופן רגיל אם יעבוד את ה' ית' שבעים שנה בקדושה ובטהרה, לא יזכה לזה וודאי. כמבואר ברבינו האריז"ל-

שרבי חנינה בן דוסא היה בעל בית פשוט ושליחותו בעולם על מנת להקים משפחה ולקיים מצוות פרו ורבו בלבד, מכיוון שגלגול הקודם נפשו חשקה בתורה ולא רצה להינשא כדי לקיים מצווה יקרה וחשובה זו. מכאן- שאם רבי חנינה בן דוסא שהגמרא בברכות מעידה עליו-"שכל העולם ניזון ממנו וכ'ו", לא יכול להגיע לשלמותו מבלי לקיים מצוות עונה ולהביא תולדות לעולם, עד כמה וכמה זה מחייב אותנו במצווה יקרה זו לקיימה בשלימותה כאמור!! מאידך גיסא-

כאשר הגבר עושה זאת באופן קר ויבש, או על מנת לשחרר מטענים ויצרים שהצטברו לו, גם אם הוא יעשה זאת ברמת קדושה הנעלה ביותר, הפסיד בכך את תחושת ההתעלות וכ'ו, ויחוש ריחוק וסלידה מבת זוגו עד להתעוררות יצריו מחדש. הגמרא אומרת- כאשר האדם מזדקן מטיל שלום בבית בטל. הכוונה בעיקר על הריצוי והפיוס של כל החודש ובפרט של- לפני ואחרי המצווה כמבואר היטב!! מגיעים- אליי זוגות רבים עם בעיות ששורשן נעוץ בחסרון הבנה בנושא יסודי וחשוב זה, כאשר ע"י לימוד נכון ופשוט בעניין מצוות החודש היה ניתן לפתור אותן בנקל. יש לציין-

שנושא זה מורכב, רחב ומשתנה מאחד לשני, לכן אין לעשות השוואות. לצערי הרב המון זוגות לא מודרכים בצורה הנכונה ובעיקר במצווה חשובה זו שדוחה כל מצווה אחרת ועומדת ברומו של עולם כידוע!! נשים מתביישות לדבר עם בעליהן בנושא זה באופן פתוח אלא רק ברמיזות וכאשר הגבר לא מתעורר מעצמו, האשה צוברת משקעים קשים ולאחר שהיא נפתחת זה כבר מאוחר וחבל.

יתרה מכך

כאשר מגיעים אליי ליעוץ זוגי והגבר מתלונן על בת זוגו שאינה רגועה ועושה קטטות על דברים קטנים ופעוטים שלמראית עיין אין סיבות מוצדקות לאותם ריבים, אני מיד בודק את הנושא של בינו לבינה ומתברר ששורש הריבים והקטטות משם נובעות.

מכיוון- שהאשה נבוכה לדבר עם בן זוגה בעניינים הללו, [גם כששואלה עונה מתוך בושה, פחד והסתייגות כדי שלא ישתמש בזה נגדה],אזי מוציאה את תסכולה וכאבה בכל דבר שלא הולך למישרין ובקלות לפי דעתה, מפאת שהיא לא רגועה, כל דבר קטן מכעיס ומקומם אותה ובצדק!! לכן חכם עניו בראשו ללמוד נושא חשוב ויסודי זה ומוטב מאוחר מאשר בכלל, כי זו פצצה מתקתקת ורק שאלה של זמן עד הפיצוץ במצב הטוב, במצב הגרוע נופלות לרעות בשדות זרים רחמנא לצלן ודי למבינים!!

ניגע בעדינות רבה-

בעוד נקודה חשובה שכולם מחביאים ומטמינים אותה עמוק עמוק בתוך הנפש ותוצאותיה הרות אסון כידוע.

ע"פ הסטטיסטיקה מתברר שמעל חמישים אחוז מהאוכלוסייה נפגעו מהתעללות מינית מהבית או מבחוץ. בדרך כלל כאשר הפגיעה מהבית, היא הרבה יותר קשה וכאובה מאשר מהרחוב. מאחר ואותם ילדים דלי אמצעים ויכולת להגן על עצמם, מסרו את אמונם וביטחונם באנשים היקרים להם-הורים, קרובי משפחה וכ'ו, בגדו בהם והשתמשו בגופם לצורך תאוותם ומידותיהם המושחתות.

לצערי הרב עניין זה חדר באחוז מסוים גם במחנות התורה, כאשר אותם קורבנות [בנים בנות],אין להם את הכח והאומץ לדבר ולהוציא את אותם פגיעות וצלקות נפשיות ורגשיות לשום אדם. גם אם יש אחד/ת כזה/ו אזי מחתנים אותו/ה בגיל צעיר, או שחיים תחת איום תמידי שאם יפצו פה יזרקו אותם לרחוב ויש כאלה שאכן זרוקים ברחוב או אצל קרובי המשפחה שרחמו עליהם ונותנים להן מחסה ומסתור מפני סכנת הרחוב.

אולם חיים עם פציעות וצלקות נפשיות קשות בלי טיפול רגשי נכון ולאחר שנישאים צפים אותם הבעיות ובגדול. מעשה-

באחד שהתלונן בפניי שבת זוגו מתחמקת ומתנגדת למצוות עונה,[הפרטים שונו מפאת צנעת הפרט]. הזמנתי אותה ביחידות ולאחר אבחון של כערך שלוש שעות התפרצה ואמרה שעברה התעללות מאביה רחמנא לצלן. את הסוד הזה היא שמרה במשך שנים ולא היה לה את האומץ להוציאו לשום אדם וגם לא לבן זוגה, בפרט שהאימא שיתפה פעולה עם אביה מתוך פחד ואיומים. כעבור מספר טיפולים בס"ד האשה חזרה לעצמה לחיים נורמטיבים עם בן זוגה וכיום זכו לחמשה ילדים מקסימים. מובן-

שאי אפשר להירפא מבעיה זו במאה אחוז, אבל ככל שנהייה אמיצים ונבקש טיפול מתאים ומוקדם יותר, ניתן להגיע לאחוזי הצלחה גבוהים יותר, לחסוך המון כאב, צער וייסורים מעצמנו, מבני זוגנו ולחיות באופן נורמטיבי יותר כמבואר!!

נקודה עמוקה נוספת-

ישנן נשים שהתנהגותן נראית כלפי חוץ בצורה גברית ושתלטנית יתרה כלפי בני זוגן. התנהגות זו אינה נובעת מאופי שתלטני כאמור לעלונים הקודמים. אלא שורש הסיבה נובע מתוך פחד פנימי מבני זוגן ומתגובתם השלילית. ע"פ רוב אין להן את האומץ להיפתח ולהודות באימה מבני זוגן. כתוצאה מכך הן מגיבות בצורה אגרסיבית על מנת להסתיר ולמגר את פחדיהן. גם כאשר הן מודות בפחדים הללו, הן עושות זאת בשעת מריבה, בכעסים ובצעקות מפאת אימת בעליהן.

הגבר אינו מבינה ומפרשה כאשה שתלטנית, מדביק לה תווית של- "חולת נפש ושאין לה תקנה". או לחילופין מדביק לה את אותם עלונים שעסקנו בהרחבה בעניין- "שליטת הנשים על הגברים". עצתי- לגברים לשנות גישה ובזמנים רגועים לשוחח עם האשה ולאפשר לה לשחרר רגשות ומשקעים מתוך הבנה וקבלה. וכן לנשים, שינוי גישה בצורה עדינה, מכובדת, ולשוחח על אותן פחדים בזמן רגוע, הוא יטיב לשמוע ולקבל, עוד נרחיב בס"ד!!

שלום בית!!

מה היא הגדרה של אהבה?אהבה שאינה תלויה בדבר. וכל אהבה שתלויה בדבר בטל דבר בטלה אהבה ולא משנה מהוא הדבר, כגון ממון כבוד, ילדים, מסגרת וכו" וכגודל הציפיות כך גודל האכזבות.

מעשה-בזוג שזכו לחתן את כל ילדיהם ובקשתם שאערוך להם הסכם גירושין. מדוע רצונכם להתגרש?אנו לא אוהבים. אני חייב לומר שמעולם לא אהבתם, אתם לא אוהבים ואין סיכוי שתאהבו. מדוע?עיקר הקשר והזוגיות שיש בניכם הוא מחמת כל מיני חשבונות ואינטרסים של טובת הנאה זה מזו. במקרה שלכם עיקר הקשר הוא הילדים ומאחר והתחתנו, אין מה שיחבר ויקשר שנית וזו הסיבה לגירושין.

יתרה מכך:כשיש אהבה שאינה תלויה בדבר, ככול שיש נתינה בלי צפייה, החיבור והקשר הולך וגדל והאהבה הולכת ומתחזקת. לכל הטוענים שאיבדו את רגשי האהבה, זו ראייה חותכת שמעיקרה לא היתה אהבה. מכיון-שאהבה אמיתית שאינה תלויה בדבר אין לה הפסק לעולם וככל שחיים יחדיו הולכת ומתעצמת. יתרה מכך- כל אהבה שבאה מחמת תאות הגוף או רצון לקבל טובת הנאה כלשהיא, לאחר מעשה כשעוברת ההנאה ומסתלקת התשוקה, מיד נהפכת האהבה לדחייה ולשנאה, זה בדוק ומנוסה.

כי זו לא אהבה אלא תאווה, זה המודד וסופו מעיד על תחילתו. מכיון-שאהבה זה-רצון לתת על מנת לתת. ותאווה-זה רצון לתת על מנת לקבל. וכגודל הצפיות כך גודל האכזבות וזה בדוק ומנוסה כמבואר היטב!!!

מעשה-

שהתלוננה בפניי אשה בבכי שליש שבעלה אינו אוהב אותה וחושדת בו שהוא בוגד בה. מניין לך?

הבדיקה והמודד אצלי הוא היחס שלו כלפיי ביום המצוה לעומת התייחסותו במשך כל החודש. מה פירוש?

כל החודש אני מרגישה כמו אלמנה, עם יחס מזולזל, ביקורתיות וחוסר הערכה, לעומת יום המצוה שמשנה את יחסו, מתעניין וכ'ו, פשוט קם לתחייה. ועוד-

לפני המצוה אני מרגישה רצוייה ולאחר מכן דחוייה, וע"פ זה הבנתי שהוא לא אוהב אותי באמת, אלא למילוי צרכיו ותאבותיו בלבד, מכאן הבנתי שהוא אוהב את עצמו ולא אותי כאמור!! מה הקשר לבגידה?

מבחינתי זה כמו בגידה!!

מכאן נלמד-

יסוד עמוק וחשוב לכל החיים, שכל אהבה שמקורה מחמת תאוה סופה להפוך לשנאה כאמור. מכיון שאהבה הבאה להנאת הגוף, כשעוברת ההנאה ומסתלקת התשוקה, תופסת את מקומה דחייה ומתחדשת במקומה שנאה חדשה כאמור!!!.

יוצא-

שבעל שאוהב את אשתו מחמת תאוותו או כל תאווה אחרת וכ'ו,

מתפתח אצל האשה גועל ודחייה ואינה נשמעת לו. בעל שאינו יודע יסוד חשוב זה מתמלא בטענות כלפי אשתו, בשביל מה יש לי אשה, מדוע מענה אותי, ממש מרשעת, חוטא ומחטיאה אותי, ואינה מקיימת את דברי חז"ל- "מצילתו מן החטא" ועוד... ואינו מבין שמקור הבעיות "באהבה התלויה בדבר" שמקורה בתאווה.

מובן-

שאסור לאשה להשתמש ביום המצוה ככלי נשק והענשה נגד הבעל או מתנת פרס על התנהגות טובה של כל החודש. אלא במקרים חריגים כגון-

א. בעל אלים לאשה או לילדים. ב. בעל אלכוהליסט כרוני. ג. בעל המשתמש בסמים או בכדורים מסוכנים. ד. בעל כפייתי המשחק בהימורים. ה. בעל בוגד באופן כרוני.

אולם חשוב לדעת שכל נושא נידון בפני עצמו. לפיכך-

אסור לאשה לעשות החלטות בנושא זה שעומד ברומו של עולם ללא דעת תורה מקצועית ומוסמכת בנושא של זוגיות, וששמעה את שני בני הזוג ומכירה את הנפשות הפועלות כדי לתת עצה טובה ומתאימה!!! לכן אשה שמחליטה על דעת עצמה להעניש את הבעל ולא ללכת למקווה עוונה תשא על כל הפגמים שבעלה יעבור, ובמקום להביא חיים לעולם גורמת לאסונות, צרות, יסורים ומיתות משונות בעלום וכן לה ולכל בני משפחתה וגדול עוונה מנשא!!!

ועוד-

נשים שמתלוננות על חוסר יחס והערכה מהבעל על כל החודש ביחס ליום המצוה, חשוב לדעת שזו בעיה כללית וכמעט שקיימת אצל כל הזוגות. הסיבה לכך שהגבר הוא שכלי וקשה לו להביע רגשי אהבה כמו האשה, בנוסף לעוד חסימות רגשיות שקיימים אצלו,[זה משתנה מאחד לשני שעוד נכתוב בעניין זה בס"ד]. ולכן זה לא קשור כלל לאשה או למצב היחסים או יום החודש, אלא שביום החודש הוא מתעלה על עצמו כדי לקיים את המצוה מתוך אהבה ורגש ולא מעשה בהמי גרידה!! כמובן שגם הגברים צריכים וחייבים ללמוד נושא זה לעומק כדי לתת לאשה את התמיכה והערכה שזקוקה לה כל החודש!!! ועוד בענין מצות עונה-

כותב הרב שלמה וולבה זצ"ל שהקירבה הגופנית היא שוחד חזק,

אבל בת הזוג אינה משוחדת מהקירבה הגופנית.

אדרבה, כאשר זה בה ממקום של תאווה, תוך כדי המגע הגופני היא מרגישה בכאב עצור פנימי שאין כאן עדיין אהבה וקירבה נפשית אמיתית, כי זאת עלינו לדעת שהזיווג בין בני הזוג הוא שיא של קרבה וחיבור. אולם כל שיא מושלם, קודמת לו הכנה והתפתחות עד שמגיעים אליו. כלומר-

קרבה גופנית שלא קדמה לה קרבה נפשית, רגשית אוהבת ותומכת, מעליבה את האשה, פוגעת בה ובמסתרים תבכה נפשה ואין דמעתה חוזרת ריקם רחמנא לצלן!!

עיקר עיני האשה דווקא אל קרבה נפשית ויחס של שימת לב אוהבת ותומכת כל החודש. אם יש יחס כזה היא שמחה, מאושרת ומשתוקקת גם לקירבה גופנית.!! אך אם אין בעלה מגלה כלפיה שימת לב אוהבת, תמיכה וקירבת דעת תמידית, היא סולדת ממש מהזיווג הגופני. כי קרבה גופנית שאינה באה מתוך קרבת דעת אוהבת ותומכת של כל החודש כאמור, משפילה אותה ומכאיבה לה, מכיון שמרגישה כמו חפץ שמשתמשים בו לצורך הנאות ופריקת יצרים בלבד,[למרות שיתכן שהרגשתה אינה נכונה, אבל זו עובדה ומציאות שקיימת בה]. חשוב על כל אדם ללמוד ולדעת את הדברים הללו ביסודיות ובשימת לב גבוהה, כי הם יסודם של חיי האדם, הזוגיות וחיי האישות. זו הסיבה-

שמחוסר ידיעה בסיסית בעניינים שעומדים ברומו של עולם כך אנו מתנהגים והתוצאות הרות אסון ודי למבינים!!

יוצא מכאן-

אשה משתוקקת לבעלה לא מצד התאוה הגשמית אלא ההיפך, מצד הפן הרוחני, כדי לקבל יחס, חום, הערכה, אהבה וכ'ו, וכאשר זה חסר, היא נשברת נפשית וגופנית ואין לה שום טעם לחיים בכל המובנים!! לכן החיבור צריך לבוא במישור הנפשי עם הרבה הכנה וסבלנות כל החודש לשמח, להחמיא, להקשיב, להזדהות ולתת תמיכה רגשית כמבואר היטב!! כשיש את זה היא מתאווה גם לקירבה הגופנית כמובן וזה מביא לשלמות של "איש ואשה זכו שכינה שורה בניהם", עוד נכתוב ונרחיב בס"ד עם דוגמאות ומעשיות מהחיים, הנושא עמוק ורחב!!