פרשת דברים

תקשורת חלק לג' נשים וגברים מדברים בשתי שפות!!

כיצד מניעים גבר על מנת לקבל את תמיכתו:

לפני שמבקשים מגבר שיעניק יותר מהרגלו, את חייבת להעניק לו עידוד והערכה מספקת על הדברים שהוא כבר עושה ונותן ממילא. באמצעות עידודך והערכתך הרבה, מבלי לבקש או לצפות ממנו שיעשה מעבר לרגיל, הוא יחוש לא רק שהוא מוערך ורצוי, אלא שאת שמחה לקבל את תמיכתו הראויה לך. זה שלב ראשון יקר וחשוב, על מנת להניע אותו לעשות דברים נוספים ולהציע את תמיכתו מבלי שנתבקש. יש לזכור-

שאחד ההבדלים בין גבר לאשה הוא- גבר זקוק וחייב הערכה מרובה על מעשיו, בפרט בדברים שהוא עושה ממילא, כי מבחינתו שום דבר לא מובן מאליו, מפאת שבטבעו לעשות מעט ולקבל הערכה מרובה, בעיקר שכך חונך בילדותו ע"י אמו, כידוע. לעומת זאת-

אשה מורגלת בטבעה לעשות את תפקידה כחובה וכמובן מאליו, מבלי לקבל הערכה מיוחדת ודי לה במילה טובה ובהערכה מועטה, בעיקר שכך חונכה בילדותה.

יתרה מכך

כאשר גבר מתרגל לשמוע את עידודך והערכתך מבלי לבקש ממנו לעשות דברים מעבר להרגלו, הוא יחוש מוערך, נערץ, אהוב בנוכחותך ושאינו חייב להשתנות כדי לזכות באהבתך, וזה סוד יקר. דווקא בנקודה חשובה זו הוא יגלה נכונות להשתנות ולהרחיב את תחומי תמיכתו ואהבתו. רק לאחר מכן, את יכולה להסתכן ולבקש לקבל מעבר לרגיל וכמובן מבלי להעביר לו מסר שהוא אינו ממלא את תפקידיו כראוי ואפילו אם אכן כך. הצעד השני-

לגרום לו להיווכח שגם אם הוא לא יענה לבקשתך, הוא עדיין ראוי ויכול לקבל את אהבתך. כאשר הוא יחוש שהוא יכול לסרב לבקשתך, הוא ירגיש חופשי להיענות יותר מאשר לא להיענות, וזה היפך מההיגיון והשכל הפשוט של האשה!!

נכונותם של גברים להיענות לבקשות גדולות הרבה יותר, כאשר יש להם את חופש הבחירה שלא להיענות כלל, היפך הנשים שעושות חלק גדול ממטלותיהן מתוך אילוץ, כפיה, חובה והן נהנות מזה,[ למרות שיתכן שכלפי חוץ רק מתלוננות]. ישנה חשיבות רבה-

בתהליך זה, שנשים תלמדנה ותתרגלנה כיצד לבקש ולקבל בצורה חיובית וטובה תשובה שלילית מבעליהן, כי דרך זו תגרום להם נקיפות מצפון ויפתח פתח גדול שבפעם הבאה הסיכוי שהם יעטרו לבקשה, יהיה הרבה יותר גדול, עם סבלנות, התמדה ותפילה זוכים וודאי ובהבטחה!! טעות נפוצה- טבע בני האדם להתנהל ע"פ תחושות וקריאת מחשבות של זולתם. נשים בעיקר מתנהלות ע"פ תכונה זו. מקור מידה זו מושרשת בטבעה כדי להכיר את ילדיה ובעלה על מנת להגיש להם את עזרתה ותמיכתה הראויה. לפיכך-

הן מכירות מיד את תגובות בעליהן עוד טרם שמבקשות ממנו דבר, בעיקר שהורגלו בעבר באותן תגובות. לכן-

כאשר קיים להן תחושה מוקדמת שהוא יסרב, הן אפילו לא תטרחנה לבקש ובנוסף לזה ירגישו דחויות או שבקשתן תהיה עם הצדקות והסברים רבים, על מנת לא להידחות ע"י תשובה שלילית. ברוב המקרים אין לגברים מושג מה מתרחש בתוך האשה ואינם מבינים את פשר התנהגותה, לכן מפרשים אותה באופן מוטעה. על מנת-

להסיר את אותם חששות ופחדים ולא להתנהל על פיהם למרות שאת מודעת לסירובו, להתעלם ולבקש באופן ישיר, כי העיקר הוא להתאמן בכל המצבים לבקש, על מנת ללמוד לקבל את סירובו בהבנה. ב. לאחר הבקשה להמתין לתגובתו ולאחר סירובו, לומר לו-"תודה רבה", "תזכה למצוות", "אני מבינה", "אני אסתדר", "תהיה בריא וכ'ו", אבל לא בציניות, כי חשוב שהוא ירגיש מוערך ואהוב בעינייך גם לאחר סירובו. ג. ללמוד לסמוך עליו ולתת בו אמון שבזמן שיתאפשר לו הוא יענה בחיוב. נקודה עמוקה זו-

תחבר אותו אלייך ותשפיע עליו רצון גדול להתעורר על מנת לתת ולתמוך יותר מאשר אותם פחדים וחששות שקיימים בך, מה שנותר תפילה לס"ד. כמו כן-

בזמן אחר לשוחח עם הבעל על אותם חששות ופחדים, מפאת שגבר אינו מומחה לנחש מה מתרחש בתוך המוח של האשה. לכן לא לפרשו ע"פ תחושותייך, בפרט שלא תמיד את צודקת בקריאת מחשבותיו. לאחר בקשתך תתנהגי עמו בצורה שתעיד על כך שאין כל פסול לסירובו. זכרי, כדי להניע אותו לפעמים הבאות שיעשה מרצון את מבוקשך, עלייך קודם להוכיח לעצמך שאין כל חשש לדחייתו, על מנת לשכנעו שאינו צריך לחשוש לסירובו. לפיכך-

השתדלי להתאמן בשלב זה בבקשת דברים שממילא הוא עושה ולא בדברים החשובים לך ביותר, כדי שתהיי ערוכה ומסוגלת להכיל ולקבל את סירובו בחיוב והבנה רבה. זהירות- לא לבקש בעתים שהוא טרוד או עסוק, כי מטבע הדברים יקשה עליו בזמנים הללו להושיט את עזרתו על מנת לתת לך את התמיכה הראויה לך וודאי. יתרה מכך, מערכת יחסים בריאה, זו מערכת שיש בה רשות לשני בני הזוג לבקש את מה שהם צריכים וזקוקים ולשניהם הזכות לסרב לבקשת בן/ת זוגם אם הם בוחרים בכך,[איני מדבר בהיבט ההלכתי]. לפיכך-

כאשר את מבקשת תמיכה ואינך פוסלת אותו בגלל סירובו, הוא יציין זאת למעלתך, יזכור זאת לזכותך ויגלה רצון ונכונות רבה יותר לעזור ולתמוך בפעמים הבאות. לעומת זאת-

אם החלטת מתוך ייאוש או מכל סיבה אחרת להקריב את צרכייך ורצונותייך על גבי מזבח רצונותיו ואינך טורחת לבקש ממנו מאומה, לא יהיה לו שום מושג מה רבות פעמים שבהן היית צריכה וזקוקה לו ביותר והתמודדת לבד,[כי גבר בנוי שטחי וחיצוני], למרות שבעבר שבעת ממנו המון מרורים, דחיות וסירובים רבים.

לכן- כאשר תתאמני כיצד לבקש ממנו ברוך, עדינות ולא בצורה טובענית וע"פ הכללים שציינו ולקבל את סירובו בחן ובאהבה, יעשה בן זוגך כל שביכולתו כדי להפוך אותך למאושרת עלי האדמה ובהבטחה. אומנם, כאשר אנו נסערים, מאוכזבים וכעוסים, קשה לנו לתקשר בדרכי נועם והבנה. בפרט כשרגשות שליליים גואים מתוכנו, אנו נוטים בזמנים הללו לאבד אמון, קבלה והערכה.

עם כל הכוונות הטובות, כל שיחה תהפוך למריבה, כי בזמנים אלו חסר לנו את הכלים והיכולות לתקשר בדרך רגועה ונעימה. בעתות אלו גברים נסערים ונהפכים לשיפוטיים ואכזריים ביחס לרגשות האשה, מתעלמים מצרכיה הבסיסיים, פוגעים ומתנהגים בזלזול וחוסר אכפתיות. לעומת זאת-

נשים נוטות לאבד שליטה- לצעוק, לשבור ולהאשים את הגבר על חוסר הצלחתן ולגרום להם רגשי אשם. וכן-

עלולה האשה לחשוד בו בדברים הגרועים ביותר, להפוך לביקורתית וממורמרת מאוד. מטבע הדברים קשה בעתות מעין אלו לזכור את הדברים החיוביים של בן/בת זוגנו, לכן אין שום תועלת בשיחות בזמנים הללו. למרבה המזל קיימת דרך אחרת טובה ומועילה יותר שניתן להשתמש בה בעתות אלו, עוד נרחיב בס"ד!!

עלון זה לידיעה כללית בלבד. על מנת לקיים הלכה ולמעשה בבית, יש לעשות שאלת רב!!

חז"ל אומרים-עין רואה, לב חומד, כלי המעשה גומרים. אם כן מדוע נאמר בתורה-"לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, ולא נאמר- לא תתורו אחרי עיניכם ואחרי לבבכם?

אלא-

הכל מתחיל מהרצון שבלב. כלומר-

אם נכשלים בעבירות או במראות אסורות, הסיבה לכך בגלל שהיה רצון בלב לראות. לכן כתוב-

"לא תתורו אחרי לבבכם"כי משם שורש כל הרצונות הטובים והשלילים.

הרצון החזק ביותר של האיש לראות. והרצון הכי חזק של האשה להיראות. אותו רצון קיים אצל שניהם באותה רמה ועוצמה. לפיכך-

כח ההשפעה של בני הזוג זה על זו באותה מידה ועוצמה.

כלומר-

ככל שהאיש יתקן אצלו את פגם העניים, כך ישפיע רצון על האשה פחות להתבלט. כן ככל שהאשה תצטנע יותר ולא יהיה לה רצון להתבלט, כך תוכל להשפיע על האיש קדושה יתרה ויוכל בנקל לתקן את פגם העניים והמחשבה.

מובן-

שלא יתכן מצב שבו בני הזוג ישבו לצפות בסרטים יחדיו ותהיה לאשה ציפייה לילדים צדיקים, לשלום בית ושבעלה יאהב אתה, ישמור על קדושת המחשבה ויתקן את פגם העניים. אדרבה-

דמם בראשם וענוש יענשו על כל הסתכלות והרהור רע שנכשלו בו ולא תועיל שום סיבה והצדקה שבעולם.

לאלו שטוענות שהבעל בלאו הכי יושב וצופה בסרטים, תתחזק האשה בעצמה ותשכנע אותו ללכת לשיעורי תורה, תתפלל עליו ותוציא את הנגע הזה מהבית.

על כך נאמר-

אשה בונה אשה הורסת. "חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו". יוצא מכאן-

רק מי שנקי מהרהורים רעים נקרא בעל אשה, שהרי אין לו אלא את אשתו בלבד. אולם אם נכשל בראיות אסורים ובהרהורים רעים משום שמסתכל בנשים זרות או סרטים אסורים, בהכרח שאותם ציורים ואותם מראות דבוקים בלבבו ובמחשבתו והרי זה נחשב בעל נשים ולא בעל אשה, שלא נדבר על האיסורי תורה שעובר כל רגע ורגע במחשבתו. ועוד-

מי שפוגם בעניים לעולם לא יהיה מסוגל לאהוב את אשתו וכן לאשתו תמיד יהיה לה כעס עליו ושלום הבית שלו מכאן והלאה. מכיון שהוא תמיד משווה אותה לאותם נשים שרואה, לכן אשתו תראה מכוערת ביחס לאותן נשים מבחינת-"מים גנובים ימתקו וכ'ו", מאחר וטבע האדם נמשך לאיסור יותר מהמותר. נקודה חשובה-

מי שפוגם בעיניו, אשתו מיד מרגישה ואי אפשר להסתיר זאת ממנה. וכן אפילו שלא משווה אותה לשאר נשים ולא מדבר על כך, כל שכן אם עושה זאת בפועל. חשוב לדעת-

בזה שמשווה אותה לשאר נשים, מבחינתה זו השפלה ובגידה, למרות שלא בוגד בה במעשה ממש, אולם בוגד בה בדיבור, בראיה, במחשבה וברצון, שהרי עיקר הניאוף הוא בלב!!.

יתרה מכך

בעל שמתאווה לראיות אסורות, אינו יכול לקיים לעולם מצות עונה כהלכתה, אלא מקיים מצות עונתו. מאחר שהוא זקוק לפרוק את כל המטענים שהצטברו לו מחמת פגמי העניים והרהוריו הרעים רחמנא ליצלן. לכן-

אין זו עונתה אלא עונתו, כיון שכל כוונתו לספק את תאותו. מובן-

שאין האשה רשאית להוכיח את בעלה ולפגוע בו, אלא להתחזק בעניין הצניעות ולא להתבלט כלפי חוץ כלל, הן בדיבורים, הן בלבוש והן במעשה, כי הדברים הללו משפיעים על הבעל בצורה שלילית וישירה לפגום בקדושת המחשבה והעיניים ושלא נדבר על חומרת הדין והעונשים הכרוכים בכך. ועוד-

ישנן נשים שמתלבשות בבית בסמרטוטים וניראות כמו שפחות ובחוץ מתקשטות, מתאפרות ומתלבשות בשיא היופי האפשרי. כששואלים אותם מדוע נוהגות כך?

עונות שזה עבור עצמם[להיראות טוב]. המודד אם זה עבור עצמם או עבור אחרים- זה איך הן נראות בבית ביחס לבחוץ. כי אם זו הסיבה, אזי אין הפרש אם זה בבית או בחוץ כמבואר היטב!!

יתרה מכך

מובא במסכת תענית דף יא' שלעתיד לבוא יביאו את אותם מראות שהנשים התקשטו בהם ויעידו עליהן על מה חשבו באותן זמנים שהתייפו- "האם אני מתייפה לכבוד בעלי או מה יאמרו עליי האנשים והחברה".