שלום בית פנימי

מעשה ההשגחה — העלון שהגיע לבית החולים

מעשה שהיה: זוג שהגיע עד למתן הגט, ועלון אחד שהגיע לבית החולים.

הפרטים שונו מחמת צנעת הפרט.

העלון בבית החולים

מעשה בזוג שנפרדו עד למתן הגט. באותה תקופה האיש שכב בבית החולים, וחילקו שם את העלונים הללו.

סיפר האיש שכל השבת העסיק אותו העלון, והזדהה עימו מילה במילה — בבכיות. הוא החליט שלאחר שייצא מבית החולים ישכור דירה, ולאחר מכן יקבע עימי שיחת ייעוץ.

המפגש

באותה תקופה פרסמתי יחידה להשכרה, וקבענו כדי לראותה.

כשהגיע שאלתיו: מה מעשיך? ענה: "אני בהליך גירושין ומעוניין בדירה כדי להניח את ראשי עד מתן הגט."

עניתי: הגעת למקום הנכון — אני יועץ זוגי, ספר לי מה הרקע. ענה: "יש כאן מורכבות, מעדיף להשכיר דירה ולאחר מכן אטפל בנושא."

הוצאתי את אותו עלון והצעתי לו שיעיין בו לפני שהוא עושה החלטה.

באותו רגע שאחז בעלון, שאל: "אתה בעל העלון?" השבתי: מודה באשמה, ומקבל עליי את מלוא האחריות.

הוא פשוט פרץ בבכי שליש, שמימיו לא בכה באותה עוצמה ורמה. לא הבנתי על מה, ונכנסתי ללחץ כי פחדתי שלא יתעלף מרוב בכי והתרגשות. תוך כדי אני מנסה להרגיעו, והוא עונה: "הכול בסדר, רק תן לי להירגע ואספר הכול."

לאחר שחזר לעצמו, סיפר היכן קיבל את העלון, ושהוא תכנן להגיע אליי לאחר שישכור דירה — אבל הוא לא האמין שההשגחה העליונה תביא אותו אליי דרך הדירה.

ההכרעה

לאחר שנרגע שאלתי: לאן אנו מתקדמים?

ענה: "אם בדרך זו הקב"ה הביא אותי אליך, זה סימן שאני צריך להילחם על רעייתי בכל מחיר, וכל אשר תאמר לי אעשה!"

עניתי: אם הגעת להחלטה להילחם על רעייתך, אתה לא צריך שום מגשר — וגם לא אותי. כי זו בעיקר הבעיה של הזוגות: האם להילחם, או שהאושר מחכה לנו מאחורי הבית.

שאל: מה עושים? הצעתי לו שהיום יחזור לביתו ויספר לרעייתו את סיפור ההשגחה.

באותו יום חזר וסיפר לה את הסיפור, וישבו יחדיו לבכות במשך כשלוש שעות. לאחר מספר פגישות, בסייעתא דשמיא, הצלחנו להעלות את הזוג על דרך המלך ולהשכין את השלום בביתם.